13 תשובות
ניסיון התאבדות
אנונימית
הייתי אמורה להיות בנופש במקום ממש קרוב לעזה בלילה של השביעי לאוקטובר (בין השישי לשביעי)
במזל דודה שלי שכנעה את ההורים שלי שנבוא איתם לנופש בצפון.
במזל דודה שלי שכנעה את ההורים שלי שנבוא איתם לנופש בצפון.
7.10 אומנם אני מהמרכז אבל שראיתי שאם הם הצליחו לפרוץ את הגדרות אז גם פחדתי שהם יגיעו למרכז באמת חשבתי שזה היום האחרון שלנו כזה ושצריך להיפרד והיה לי באותה האזעקה הראשונה או השנייה גם התקף חרדה פעם ראשונה בגלל כל מה שהיה ושפחדתי שהם גם יבואו לפה ויעשו מה שעשו כל הטבח הנורא הזה
אנונימית
בשירותים אחרי מילקשייק לפני שידעתי שאני רגישה לחלב
אנונימית
גלשתי ונפלתי מגל ממש גבוה של אחרי סערה וכמעט טבעתי
נפל טיל שאם היו משגרים אותו סנטימטר יותר גבוה הוא היה נכנס לי בראש,(בנס יצאתי מזה בשלום)
החיידק הטורף בגיל 8 וחצי למרות שלא הרגשתי באמת משהו ולא הייתי מודעת לזה
יש לי אלרגיה מסכנת חיים ללקטוז, אז לפני 10 שנים בערך בטעות שתיתי שוקו חלבי ובסוף סיימתי בבית חולים, הנשמה של 12 שעות ואשפוז של כמה ימים
אנונימי
אני וידידה שלי היינו בבריכה ומסתבר שהיא לא ידעה לשחות והיא טבעה ואז ניסיתי לעזור אז פשוט נשמנו בתורות כי המציל הבן ז!נה היה בטלפון ולא שם לב וכאילו זה היה די הרבה זמן ככה
מתי שקראתי את זה רציתי מאוד למות
אני שתיתי אלכוהול ואז הייתי בדאון ברמות והכל בי אמר לי פשוט קפצי מהחלון יאס עברתי את זה בשלום אני בטוב כיום
מטגרר כנראה, פגיעה עצמית:
פגעתי בעצמי אי שם בחופש הגדול
זה היה במקלחת (קרוב לכף היד), ירד לי לא מעט דם ופשוט שמתי אותו מתחת לברז כדי שיפסיק לרדת - מה שלא קרה. אני עדיין לא סגורה אם זה היה מאה אחוז בגלל האיבוד דם רב או שזה קשור לזה שלא אכלתי הרבה באותו יום אך הרגשתי חולשה גדולה, הכל נהיה שחור ולא יכולתי לעמוד יציב. כאב לי הראש, לא הרגשתי את הידיים והרגליים בקושי והיה לי טעם מתכתי בפה. הכל היה שחור ובאותו רגע, באמת חשבתי שהולך לקרות לי משהו חמור.. זה היה מהרגעים המלחיצים בחיי. כשיצאתי, נפלתי לאחור כי לא הייתי יציבה ושוב ושוב מילמלתי לעצמי "הכל יהיה בסדר, יהיה טוב". הקטע זה שהפחד העיקרי שלי באותו רגע זה דווקא היה לא שאמות או משהו אלא פשוט אתעלף לגמרי ואח שלי הקטן יפתח את הדלת בבוקר ויראה את אחותו שוכבת על הרצפה עם סכין לידה.
עד עכשיו הסיפור הזה עושה לי צמרמורת.
למזלי אני בטוב יותר כרגע, אני כבר לא פוגעת בעצמי או עושה לעצמי משהו בין היתר בגלל הסיפור הזה אז אפשר להגיד שיצא מזה טוב(:
(נאמנים אני מדגישה שאני בטוב, אני במקום טוב יותר מאז ואני שמחה על כך בהחלט)
פגעתי בעצמי אי שם בחופש הגדול
זה היה במקלחת (קרוב לכף היד), ירד לי לא מעט דם ופשוט שמתי אותו מתחת לברז כדי שיפסיק לרדת - מה שלא קרה. אני עדיין לא סגורה אם זה היה מאה אחוז בגלל האיבוד דם רב או שזה קשור לזה שלא אכלתי הרבה באותו יום אך הרגשתי חולשה גדולה, הכל נהיה שחור ולא יכולתי לעמוד יציב. כאב לי הראש, לא הרגשתי את הידיים והרגליים בקושי והיה לי טעם מתכתי בפה. הכל היה שחור ובאותו רגע, באמת חשבתי שהולך לקרות לי משהו חמור.. זה היה מהרגעים המלחיצים בחיי. כשיצאתי, נפלתי לאחור כי לא הייתי יציבה ושוב ושוב מילמלתי לעצמי "הכל יהיה בסדר, יהיה טוב". הקטע זה שהפחד העיקרי שלי באותו רגע זה דווקא היה לא שאמות או משהו אלא פשוט אתעלף לגמרי ואח שלי הקטן יפתח את הדלת בבוקר ויראה את אחותו שוכבת על הרצפה עם סכין לידה.
עד עכשיו הסיפור הזה עושה לי צמרמורת.
למזלי אני בטוב יותר כרגע, אני כבר לא פוגעת בעצמי או עושה לעצמי משהו בין היתר בגלל הסיפור הזה אז אפשר להגיד שיצא מזה טוב(:
(נאמנים אני מדגישה שאני בטוב, אני במקום טוב יותר מאז ואני שמחה על כך בהחלט)
הייתי במקום כזה כל אבובים והיה עליי גם מצוף והיה שלט שאסור להיכנס מתחתיהם, ונכנסתי ונתקעתי שם כמו מפגרת וכמעט טבעתי למזלתי הצלחתי לצאת
באותו הנושא: