9 תשובות
אם את כותבת סיפןר עדיף לך או להמציא לבד או לבנות משהו אמיתי שמישהו עבר שם ולא סתם חוויות של אנשים שונים בסטיפס
אבל מציאות זה משהו אינדיבידואלי, כל אחד פה יגיד לך משהו שונה וזה יהיה סתם מיקס. את הרי צריכה לכתוב ספר בגוף של אדם אחד, זה אומר שאת צריכה לקחת סיפור ספציפי של אדם אחד שיסופר על ידו. מה כל ההגיון לכתוב מסע של לוחם אם את רוצה כמה דעות על שירות קרבי? בסוף תצטרכי לבחור דעה אחת, ולערבב כמה סיפורים ודעות זה לא ריאלי כי כל אחד עובר משהן שונה
שואל השאלה:
אני לא מחפשת דעות, אני רוצה שמישהו יסביר לי את האופי של שירות קרבי, מן הסתם מעורבב עם חוויות אישיות שלו. תהיה בטוח שאני אדע לעשות הפרדה בין דברים שרלוונטיים לדמות שאני כותבת עליה לבין דברים שפחות תואמים לאופי שלו. אני אשמח לשמוע מחיילים צהובים וחיילים מושחרים כאחד, כי לכולם יש את הרגעים האלה.
מישהן? כל אחד יסביר לך אופי בצורה שונה, כי כל אחד חווה משהו אחר, אחד בכושר טוב יותר יהיה לו קליל יותר אחד פחות ויהיה קשה. תמיד הכי טוב לספר על עצמך כי אז שה יהיה אמיתי לגביך. אם לא עדיף שלא
שואל השאלה:
זאת דעתך ואתה לא מתייחס למה שאני כותבת לך.

בנוסף, אני לא מאמינה שכל סיפור צריך לערב חוויה אישית. לי אין חוויה אישית של שירות קרבי, אז מה, אני לא אכתוב את הסיפור שאני רוצה? לא.
לכי על זה סופרת סתם
שואל השאלה:
זאת לא הכוונה, אני לא מתכוונת להוציא ספר עדויות. אני מאוד רחוקה מעולם השירות הקרבי, לכן לפני שאני ניגשת לכתוב משהו, אני רוצה להבין לעומק את המציאות של הלוחמים, כדי שהסיפור הזה בסופו של דבר ידמה בצורה המדויקת והאמינה ביותר את החוויה הכללים של הלוחמים שלנו.
שואל השאלה:
שומע שחרר מה אכפת לך מה אני בוחרת לעשות עם סיפור שאני עובדת עליו
זה לא דעתי שלכל אחד יש דעה שונה, זה ליטרלי עובדה שכל אדם הןא שונה והוא יספר לך חוות דעת שונה, לכי תגבשי חוות דעת אחת מאלף סוגיות שונות.