2 תשובות
פעם היו שני חברים שחצו את המדבר.
בנקודה מסוימת לאורך המסלול היה להם ויכוח לאיזה כיוון לפנות,
ואחד סטר לשני על פניו. פניו של הנסטר היו אדומות, הוא נפגע מאד,
ובלי לומר דבר כתב על החול: "היום חבר שלי סטר לי על פני".
הם המשיכו ללכת והגיעו לנווה מדבר. היה חם והם החליטו לרחוץ במים.
המים היו קרירים, נעימים ומתעתעים, וזה שנסטר על פניו החל לטבוע.
חברו שחה אליו ומשך אותו מהמים. אחרי שנרגע מהזעזוע,
ישב וחקק על אבן: "היום חבר שלי הציל את חיי".
התיישב לידו חברו ושאל: "למה כשסטרתי לך על הפנים כתבת בחול, ועכשיו אתה כותב באבן"?
חייך אליו חברו ואמר: "כשאנחנו נפגעים מחבר עלינו לכתוב זאת בחול, כדי שרוחות הסליחה ימחקו את הכאב מליבנו, וכשמשהו נהדר קורה בחיינו, עלינו לחקוק זאת באבן ולזכור זאת תמיד בליבנו, במקום בו הרוח לא יוכל למחוק את הזיכרון".

חשוב שנלמד כולנו מתי יש לכתוב על החול, ומתי לחקוק באבן.
גמר חתימה טובה
הנה עוד אחד

המעלה של יום הכיפורים היא ענקית מאחר ואנו נמצאים בדרגה יותר גבוהה ממלאך ביום הקדוש, זה היום היחיד בשנה שהשטן שובת ואינו רשאי לקטרג ולכן צריך לנצל את היום הזה בקדושה היטב ולהרבות בתפילות.
זכרו: אין יום הכיפורים מכפר על עברות שבין אדם לחברו. עדיין לא מאוחר לבקש סליחה...
שנזכה להיכתב בספר חיים טובים, צום מועיל וגמר חתימה טובה לכולם:)