זה הגיוני שאני לא סובלת את חברות שלי ואני איתן רק כי אין לי ברירה

אין לי אפשרות אחרת אלה החברות היחידות שלי זה או הן או כלום אבל אני לא אוהבת להיות איתן.
הם כזה שלישיה ואני תמיד בחוץ, נגיד בקבוצות שצריך רק עד 3 תמיד אני בסוף זאתי שנשארת לבד.
ואני מרגישה שאני צריכה להבליט את עצמי לידן כדי שישימו לב אליי.
ונמאס לי להרגיש ככה.
כל החיים שלי זה ככה זה סיפור חיי.
לא יוצאת אחר הצהריים ובערב לשום מקום כי אין לי עם מי. אני רוצה חברות שיעריכו אותי ויאהבו אותי, וזה אולי נשמע די מגעיל אבל שיעדיפו אותי על אחרות ושאני אפסיק להיות זאתי שתמיד לבד בסוף, בחיים שלי לא היה לי חברות שאני מרגישה בה שאני רצויה ושהיא לא יכולה להתקיים בלעדי וזה מתסכל כי אני לא מבינה למה ומה הבעיה בי..