נמאס לי שכולם שונאים אותי (פריקה)

תלכי עם גב זקוף ותסתכלי לאלה שמציקים לך בעיניים.
מרתיע אותם מייד.
תתאמני על זה מול המראה. לא חייבת לדבר, רק תעשי את זה

אנונימית יקרה .
בא לי לתת לך חיבוק חזק .
אני ממש בטוחה שלא כולם שונאים אותך .
בטוח שיש רבים אחרים שישמחו להיות חברים שלך אם יגלו את כל הטוב שיש לך להציע לסביבתך ולעולם .
אין סיבה שתשלימי עם תחושת הבדידות שאת מתארת . ברור שגם אם תמצאי לך חבר או חברה אחת את תראי את העולם במשקפיים אחרות לגמרי .
את צריכה לחפש לך חברה אחת שתוכל להכיר אותך ולהבין אותך ומשם דברים עשויים להתגלגל .
אולי כדאי להצטרף לאיזה חוג בתחום שמדבר אליך , חוג ספורט או חוג אמנות ויתכן ששם תמצאי חברה או חבר'ה שיוכלו להתאים לך .
בנוסף , חשבתי להציע לך לך שיש עמותות בהן ניתן לשוחח טלפונית עם אנשי מקצוע באופן אנונימי שם אולי יצליחו לעזור לך שם להבין מה עובר עליך ולחשוב על דרכים לשנות את המחשבות ההתנהגות והרגשות שלך .

העמותות שאני מכירה הן :
. ער"ן באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
. סה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, במייל: https://sahar.org.il/email-assistance/
. עלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-9424062, במייל: [email protected]
בהצלחה רבה

היי רוני, הייתי רוצה לשלוח חיבוק וירטואלי אולי תרגישי פחות לבד.
אני מתארת לעצמי שאת מרגישה דחויה ולא רצויה, עוברת ממסגרת למסגרת וחווה התנכרות והתנכלות.
לא יכולה לתאר עד כמה את מרגישה לבד וזרה, עצובה ומלמרות זאת מנסה להיות אמיצה ולהתגבר על העלבונות שאת חווה.
ייתכן שמה שאת עוברת גורם לך להתכנס אל תוך עצמך להשתבלל, אולי גם להרגיש חסרת ביטחון ושקופה, או לרצות להעלם ולא להראות. אני מתארת לעצמי שזה מתסכל ומעצבן להרגיש חסרת יכולת להגיב ולהרגיש לבד מול כולם.
מצאת את הכוחות לכתוב ולהתמודד במילים עם הרגשות שלך וזה מאוד אמיץ מצידך.
אולי תרצי לפרוק ולשתף יותר את המתנדבים שלנו , הם כאן בשביל להקשיב לך ולנסות לעזור.
את יכולה לעלות לצ'ט שלנו או לפנות למספר וואטס אפ
את לא לבד, שלך מתנדבת סה"ר

את צעירה מאוד
את תפגשי עוד המון אנשים בחיים ולא כולם יהיו כאלה