יש לי דילמה חברתית קלה, זה די ארוך אבל חשוב לי העצה שלכם:)

קצת רקע עלי: לומדת בכיתה ח, מצב חברתי טוב, אני חברה טוב ואוהבת ממש להיות בחברת אנשים. הדילמה שלי מתעסקת בילדה, נקרא לה בלה (לצורך העניין). בתחילת כיתה ז, שנה שעברה, היינו החברות הכי טובות (ההגדרה באה ממני, היא לא טיפוס שיגיד את זה, אבל זה היה מוסכם). נהניתי איתה ממש. עד שקרה משהו, שאף אחת משתינו לא יכולה לשים את האצבע על מה זה בידיוק, ופשוט התרחקנו זו מזו.לא סתם התרחקנו, אלא ממש לא דיברנו, סוג של שנאנו אחת את השניה. המצב הזה המשיך, החל משלושת רבעי כיתה ז, עד סוף החופש של אחרי כיתה ז. מגיעה כיתה ח, ראש השנה, ואני החלטתי: אני אהיה זאת שאעשה את הצעד הזה, ואשלים עם בלה. אזרתי אומץ, ניגשתי אליה, ביקשתי סליחה, ומאז תודה לאל זה מאחורינו. מאז, אני מאוד משקיעה בחברות שלנו. אני יוזמת שיחות, חיבוקים, מפגשים, אני מחמיאה לה, עוזרת, מכבדת- ולאט לאט אני רואה שהיא מקבלת את זה, מעריכה.עכשיו, בלה היא חברה טובה סך הכל, אבל אי אפשר להגיד עליה שהיא מראה חיבה, ולכן הייתי ממש בספק אם גם היא אוהבת אותי בחזרה (בקטע של חברה), דיברתי על זה עם חברה ממש טובה שלה והיא אמרה לי שבלה אמרה לה שהיא כן מתה עליה וכו'. עכשיו אני בן אדם משקיען מטבעי, אבל קצת נמאס לי שאני מקשיעה ומשקיעה, והיא לא משקיעה בחזרה. לא יוזמת כלום. הדילמה שלי היא: האם להשקיע עוד (באמת שהשקעתי המוון), או פשוט להישאר איתה ביחסים סבבה, להבין שהיא לא שווה את כל ההשקעה שלי, ולהשקיע בחברויות אחרות? תודה:)