אני מרגישה שאין לי כל כך את מי לשתף ברגשות שלי כרגע, ואני מרגישה לא טוב, כאילו מעין הרגשה מדכאת כזאת.. ואני לא יכולה

לעשות עם זה כלום, שנים שניסיתי להתמודד עם זה, הכרחתי את עצמי להתמקד בטוב, לעבוד קשה, להשיג דברים, ואני עדיין לא מצליחה לנצח את ההרגשה הזאת. אני בטיפול פסיכולוגי משהו כמו חצי שנה, אני ממש אוהבת את הפסיכולוג שלי, אבל עכשיו כשאני מרגישה ממש לא טוב אני לא יכולה לדבר איתו ולהגיד לו, ואני מרגישה ממש לבד לא כי אין מישהו שיקשיב לי, אלא כי ברגע זה אין מישהו שיבין אותי ויבין בול מה הבעיה כדי שאני ארצה לספר לו את זה...