4 תשובות
היי חמודה. כולנו קיבלנו שוק מהיום הארור הזה. זה כבר מאחורינו.. אני בכיתי לחברה שלי אחרי שבועיים על מה שקרה בעוטף והיא אמרה לי למה את נזכרת בזה זה ישן מאוד.. כמובן כל ישראל עדיין בשוק והמומים. אנחנו צריכים להמשיך לחיות . ואל תדאגי צה"ל מחק הרבה מחבלים והסיכוי שיבואו לעיר שלך הוא ממש אפסי. עכשיו צה"ל בכוננות מעמיקה ותשימי לב כולם כבר חיים את החיים שלהם. אני מציעה לך לדבר עם אחד ההורים או ערן או יועצת בית הספר. כולנו עדיין בטראומה, אבל חייבים להמשיך לחיות
את נמצאת ככל הנראה בפוסט טראומה כדי ללכת לטפל בזה ולגבי אם ללכת נראה לי שזה תבררי עם ההורים שלך מה הם אומרים
ולגבי יום הזיכרון אנחנו נכבד את החללים כמו בכל שנה. אם את רוצה תלכי לטקס . אם את מרגישה שלא , אז אל תלכי.. שולחת לך חיבוק. ואל תדאגי זה רק תקופה ארוכה שתעבור
יקרה,
מדברייך עולה שההתמודדות עם המצב לא השתפרה עם הזמן כמו שהיית רוצה. נשמע שחרדות עוד מלוות אותך באופן יומיומי. מתאר לעצמי שמאד מבלבל להתמודד עם ההרגשה שאת מתקשה לחזור לשגרה בשונה מסביבתך הקרובה, ושההשפעה של זה על החלטות כמו יום הזיכרון עלולה לגרום לתחושה לא קלה של אחריות מסוימת.
אירועי אותו יום ארור השפיעו על כולנו, אך לא על כולם באותה צורה. אם את מרגישה שרגשות שונים מציפים אותך ומשפיעים עלייך יותר מאחרים, ייתכן כי שיתוף הקרובים אלייך יוכל לסייע לך לפרוק ולהתמודד עם מה שמציף אותך. אולי גם סביבתך הקרובה תדע להתנהג באופן יותר תואם אם ידעו מה את מרגישה.
אני מתנדב בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. אולי מתנדבנו יוכלו לסייע גם הם. אני מזמין אותך לשוחח עם אחד ממתנדבנו, בוואטסאפ במספר 0559571399 או בצ'אט בלינק המצורף.

מתנדב סה"ר