נמאס לי אני לא מפסיקה לבכות בגלל חבר שלי וכולם מצדיקים אותו.

הוא יצא היום עם שני חברים שלו ועם חברות שלי, שאני לא סומכת עליהן והן פגעו בי המון והוא יודע את זה. הם הזמינו אותי אבל אני לא מוכנה לצאת איתם הם השפעה נוראית עליי ועושים לי רק רע וספציפית היום גם לא יכולתי.
הוא יצא איתם משלוש וחצי עד שמונה ומסתבר שלפני חצי שעה הם יצאו שוב לסרט, איך זה הגיוני בכלל?
קשה לי עם זה כל כך ואין לי בכלל עם מי לדבר על זה. חברות שלי יקראו לי קנאית דרמטית ואיתו אני בכלל לא מצליחה לדבר כי כשאני איתו ואני צריכה לשתף משהו אני פשוט קופאת.
הוא שאל על זה שאלה יותר מוקדם פה בסטיפס וכולם הצדיקו אותו וכל הזמן הוא אומר שהוא לא עשה כלום ושהכל באשמתי ונמאס לי.
כואב לי בכל הגוף אני רועדת ובוכה כמו לא יודעת מה ונמאס לי אוקיי. בחיים שלי בכל השנה ומשהו הזו לא נפגשתי עם בנים בלעדיו מתוך כבוד ובשבילו, איך הוא יכול לעשות את זה בכלל?
וזה לא בגידה אבל יותר מ4 שעות זה באמת מגעיל, אני נשארת כמו הכלבה שלו לבד בבית מחכה שהבעלים שלי יגיע כביכול והוא יוצא עם בנות אחרות.
ולשואלים, אנחנו לא עשור ביחד ואנחנו לא בני 40, כולה בני 15 וזה מגעיל אותי.
תצאו עליי לא אכפת לי אבל אין לי כוח אני לא יודעת כבר מה לעשות.
הגבולות בינינו כל כך ברורים והוא רק מותח אותם יותר, מה נסגר? בחיים שלי לא עשיתי משהו קרוב לזה, ואני מכירה את החברות האלו, גם אם ניפרד הן ימשיכו להיות איתו ואפילו יותר.