למה לא יכולים להיות לי חברים שאני אוכל ממש לבלות איתם ולהרגיש בנוח, כמה אני מפסיד?

למה אני לא יכול ללכת לים או לאילת או להסתובב או לעשות משהו מעניין בחיים המשעממים האלה אני מתחרפן אני משתגע ואני בוכה כל יום שאני מגיע הביתה שאין לי עם מי לדבר, אני מחרפן מבפנים מלהראות חיוך כל הזמן ולהיות חברותי וכיפי ואנשים לא מצרפים אותי לאף חבורה, ביקשתי להצטרף למשחק כדורגל לא צירפו כי חשבו שאני לא מספיק טוב, ביקשתי אם אני יכול לשחק איתם במחשב סירבו כי יש להם כבר חברים לשחק איתם, התיישבתי לידם ואז העבירו אותנו מקום לשורה השנייה בטקס, לאחר מכן הם עזבו לשורה למעלה מבלי מקום לידם, נתקעתי בשורה השנייה הריקה לבד עומד לבכות ואני ראיתי שאנשים הסתכלו עליי כמו מסכן, ניסיתי חוגים, ניסיתי תנועות נוער לא מצאתי את המקום המקום היחיד הוא העבודה שלי שאני הולך כל יום אחרי בית ספר שזה הרג אותי פיזית אני מת לנוח אבל אסור לי כי אז אני אהיה לבד, מה עשיתי רע? ניסיתי הכל אני באמת שלא פגעתי באף אחד אני חברותי, לא מסתגר, מצחיק עם הומור קל אוהב לעזור אז למה אני באמת שואל? למה אנשים לא רוצים אותי? "עדיין לא למדת להיות עם הלבד שלך", למדתי ואני יודע שלמדתי כי אני יודע להעסיק את עצמי לבד אבל לא רוב הזמן אי אפשר לצפות מבן אדם שילמד לחיות לבד זה לא הגיוני, לא יודע אם זה מקום טוב לשאול אבל אף אחד לא יכול לעזור לי יותר, אלה שכן אומרים שאני "מפסיד" שאני לא מצליח לצאת להסתובב, ובכן אולי הם צודקים ואולי הם טועים אבלל אני יודע שאני לא יכול לעשות כלום בנוגע לזה, מי עוד יכול לעזור לי? אני רוצה למצוא חברים ולא לבזבז את החיים שלי לבד... יש דרך? אני באמת שניסיתי הכל, לעבור כיתה לא אופציה