סטיפס יקרים דרגו את מה שכתבתי רגע

(אני אתן לכם קצת רקע, אני רוצה לעבור בית ספר והיה לנו שיחה ואז המנהלת שלנו ניסתה לשכנע אותי להישאר למרות שהיא יודעת שלא טוב לי)
בבקשה אל תשפטו אני לא באמת יודעת לכתוב פשוט רציתי לראות אם אנשים מזדהים איתי כאלה שעברו מבית ספר דתי לחילוני ליבי אתכם(:








לסיים בית ספר זאת חוויה או שזאת כפייה?
אני רוצה כבר לסיים ואין לי כוח לקום כל יום בבוקר
אבל בתכלס אני לא באמת יכולה לשרוד בלי בית הספר
אולי אני טועה ואולי זה פשוט יותר מדי
אולי כדאי שאני אשאר בבית ספר ודי
אבל אני יודעת שיהיה לי יותר טוב שם אני פשוט יודעת
וזה לא משנה אם יבטיחו לי יותר משמעת
כי מזה משנה שהיא תנסה לעשות הכל כדי שאשאר אם להישאר זה לא רצוני?
מזה משנה אם היא לא מוכנה לוותר עליי אם בסוף היא יודעת שאשאר לבדי?
למה אני צריכה להרגיש כאילו אני מגזימה כי אני רוצה להיות עם חברות שאני מכירה ואוהבת
ולמה כל הזמן מעירים לי על זה שלבית ספר חילוני אני הולכת.
מתי יפסיקו לשפוט אותי ולקבל אותי כמו שאני אני לא הומופובית או רעה פשוט רוצה שיבינו את רצוני.