6 תשובות
שואלים למה אסתר ערכה שני משתים? למה לא מספיק אחד ומה היה המטרה שלה?
מוסבר על זה בחסידות, המן היה מלא בעצמו ובטומאה שלו (זה נקרא "יש") במקום שהאדם נוכח כ"כ עם הקליפות הטמאות שלו, אין מקום לאלוקים, לקדושה.
אפשר לראות את האגו והיישות שלו במילים "למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני", הוא בטוח שאין כמוהו, והוא תכלית השלימות.
וכל עוד המן, או כל אדם או דבר אחר , קרוב כ"כ למקור הטומאה, הוא יכול להמשיך לקבל כוח ממקור הטומאה (והגזירה למידה את היהודים תתקיים חלילה)
אבל ככל שהוא מתקרב לקדושה, הוא עצמו מתבטל (כדי לתת מקום לקדושה) וקל יותר להכניע ולנצח אותו עצמו.
אז אסתר, בהזמינה את המן פעמיים למשתה, קירבה אותו לקדושה וגידלה אותו, וכך תכננה "להכשיר את הקרערע" ללהוריד ולהפיל אותו.
אחרי המשתה הראשון אסתר ראתה שהמן עדיין "יש"- עדיין מחובר לטומאה ועדיין אדם לעצמו, היא מזמינה אותו לעוד משתה
במשתה השני היא משווה את המלך והמן באותה דרגה ("משתה אשר עשתה *להם*" , ולא רק *לו*) ואת זה המלך אחשוורוש כבר לא יכל לסבול והוא בעצמו מחליט להפעיל את המן.
זה הוראה בעבודת ה' שלנו בחיי היומיום,
כשיצר הרע שלנו, החלק בנו שמגיע מצד הטומאה מתגבר ומתחזק, הדרך הנכונה היא להתפלל ולבקש עזרה מה', וכשה' רואה שכוחות הטומאה גדלים ומשווים כמעט לכוחות הקדושה, הוא בעצמו נלחם בה ועוזר לנו לנצח את היצר הרע .
פורים שמח וששמחת פורים תמשך לכל השנה כולה בעז"ה עד לשמחה השלימה והגדולה, בה צד הקדושה יגבור ויהיה "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" בביאת משיח צדקינו בקרוב ממש!
מוסבר על זה בחסידות, המן היה מלא בעצמו ובטומאה שלו (זה נקרא "יש") במקום שהאדם נוכח כ"כ עם הקליפות הטמאות שלו, אין מקום לאלוקים, לקדושה.
אפשר לראות את האגו והיישות שלו במילים "למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני", הוא בטוח שאין כמוהו, והוא תכלית השלימות.
וכל עוד המן, או כל אדם או דבר אחר , קרוב כ"כ למקור הטומאה, הוא יכול להמשיך לקבל כוח ממקור הטומאה (והגזירה למידה את היהודים תתקיים חלילה)
אבל ככל שהוא מתקרב לקדושה, הוא עצמו מתבטל (כדי לתת מקום לקדושה) וקל יותר להכניע ולנצח אותו עצמו.
אז אסתר, בהזמינה את המן פעמיים למשתה, קירבה אותו לקדושה וגידלה אותו, וכך תכננה "להכשיר את הקרערע" ללהוריד ולהפיל אותו.
אחרי המשתה הראשון אסתר ראתה שהמן עדיין "יש"- עדיין מחובר לטומאה ועדיין אדם לעצמו, היא מזמינה אותו לעוד משתה
במשתה השני היא משווה את המלך והמן באותה דרגה ("משתה אשר עשתה *להם*" , ולא רק *לו*) ואת זה המלך אחשוורוש כבר לא יכל לסבול והוא בעצמו מחליט להפעיל את המן.
זה הוראה בעבודת ה' שלנו בחיי היומיום,
כשיצר הרע שלנו, החלק בנו שמגיע מצד הטומאה מתגבר ומתחזק, הדרך הנכונה היא להתפלל ולבקש עזרה מה', וכשה' רואה שכוחות הטומאה גדלים ומשווים כמעט לכוחות הקדושה, הוא בעצמו נלחם בה ועוזר לנו לנצח את היצר הרע .
פורים שמח וששמחת פורים תמשך לכל השנה כולה בעז"ה עד לשמחה השלימה והגדולה, בה צד הקדושה יגבור ויהיה "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" בביאת משיח צדקינו בקרוב ממש!
בטחחחחח(:
אומרים שהמן הפיל את הפור וזה יצא על אדר והוא חשב לעצמו "איזה יופי! זה היום פטירה של משה רבינו זה חודש שאין בו מזל לעם ישראל וזה החודש המושלם כדי להשמיד אותם!" וישר כולם אומרים "הוא לא ידע שמשה גם נולד בחודש אדר..." אבל הרב חרל"פ מסביר משהו יפה מאוד... הרב חרל"פ מסביר שהמן דווקא ידע שמשה רבינו נולד בחודש אדר אבל הוא חשב שמרגע שמשה רבינו נפטר בחודש אדר - חודש אדר הפך להיות חודש עם מזל רע לישראל וההארה הגדולה של החודש הזה התנתקה כביכול כמו שבעל ואישה מתחתנים בחודש אדר שמבחינתם החודש הזה הוא החודש הכי טוב שיכול להיות אבל אחרי כמה שנים מתגרשים בחודש אדר ואז הוא הופך להיות החודש הכי עצוב שלהם... ולמה בכל זאת זה חודש טוב לעם ישראל? בגלל שביום שמשה רבינו נפטר זה בעצם גם לידה מחודשת כי זה לא באמת גירושין משה רבינו מייצג את החיבור והדבקות של עם ישראל לתורה וזה ממשיך אצל כל עם ישראל כשהם לומדים תורה - ההארה של משה רבינו לא הפסיקה בזה שהוא נפטר משה רבינו נפטר אבל "הנישואים" ממשיכים כל תלמיד חכם שלומד תורה הוא בעצם דבק בנשמתו של משה רבינו והוא מוליד אותה מחדש וזה הכוונה האמיתית שמשה רבינו נולד לא רק שהוא נולד בפועל אלא שיש לו המשכיות של לידה מחודשת בכל לימוד של כל אחד ואחד
שבעזרת השם נזכה להמשיך את הארת משה רבינו בעולם שנזכה לראות את משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן חג פורים שמח! (:
אומרים שהמן הפיל את הפור וזה יצא על אדר והוא חשב לעצמו "איזה יופי! זה היום פטירה של משה רבינו זה חודש שאין בו מזל לעם ישראל וזה החודש המושלם כדי להשמיד אותם!" וישר כולם אומרים "הוא לא ידע שמשה גם נולד בחודש אדר..." אבל הרב חרל"פ מסביר משהו יפה מאוד... הרב חרל"פ מסביר שהמן דווקא ידע שמשה רבינו נולד בחודש אדר אבל הוא חשב שמרגע שמשה רבינו נפטר בחודש אדר - חודש אדר הפך להיות חודש עם מזל רע לישראל וההארה הגדולה של החודש הזה התנתקה כביכול כמו שבעל ואישה מתחתנים בחודש אדר שמבחינתם החודש הזה הוא החודש הכי טוב שיכול להיות אבל אחרי כמה שנים מתגרשים בחודש אדר ואז הוא הופך להיות החודש הכי עצוב שלהם... ולמה בכל זאת זה חודש טוב לעם ישראל? בגלל שביום שמשה רבינו נפטר זה בעצם גם לידה מחודשת כי זה לא באמת גירושין משה רבינו מייצג את החיבור והדבקות של עם ישראל לתורה וזה ממשיך אצל כל עם ישראל כשהם לומדים תורה - ההארה של משה רבינו לא הפסיקה בזה שהוא נפטר משה רבינו נפטר אבל "הנישואים" ממשיכים כל תלמיד חכם שלומד תורה הוא בעצם דבק בנשמתו של משה רבינו והוא מוליד אותה מחדש וזה הכוונה האמיתית שמשה רבינו נולד לא רק שהוא נולד בפועל אלא שיש לו המשכיות של לידה מחודשת בכל לימוד של כל אחד ואחד
שבעזרת השם נזכה להמשיך את הארת משה רבינו בעולם שנזכה לראות את משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן חג פורים שמח! (:
אני אוהבת את האנשים בשאלה הזאת
אשריכם כל מי שכתב דברי תורה!!❤
סופה של גרמניה
במגילת אסתר ישנו רמז לסופה של גרמניה!
תשז - אותיות קטנות
ו - אות גדולה
תכתבו בגוגל: ''בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאוד'' , תראו כתובים של התורה על פי המסורת לאורך מאות שנים.
או שתכתבו בגוגל תמונות ''עשרת בני המן''.. ככה זה לאורך מאות שנים כתוב
וכך נאמר במגילה:
ויכו היהודים בכל אויביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשונאיהם כרצונם: ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות
איש ואת
פרשנד(ת)א ואת
דלפון ואת
אספתא ואת
פורתא ואת
אדליא ואת
ארידתא ואת
פרמ(ש)תא ואת
אריסי ואת
ארידי ואת
(ו)י(ז)תא ואת
בני המן בן המדתא צורר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם:...ותאמר אסתר אם על המלך טוב, ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ:
- השאלות:
בקטע זה של המגילה יש לנו שתי שאלות:
א. מדוע אסתר מבקשת מהמלך "ואת עשרת בני המן יתלו על העץ" הרי בפסוק לפני כן כתוב "ואת עשרת בני המן בן המדתא צורר היהודים הרגו"? הרי כבר הרגו את עשרת בני המן, אם כן מדוע היא מבקשת שיתלו אותם?
ב. יש במסורת כתיבת מגילת אסתר אותיות שנכתבות בצורה מוקטנת ואותיות שנכתבות בצורה מוגדלת משאר האותיות שנכתבות בצורה מוגדלת משאר האותיות שבמגילה. כאן בעשרת בני המן יש לנו שלוש אותיות קטנות: ת (בפרשנתא) ש' (בפרמשתא), ז (בויזתא) ואות אחת גדולה ו' (בויתזא). מה באות גודלן של האותיות לרמז?
- הקוד שבמגילה:
אמרו חז"ל (עיין מגילה טו, אסתר רבה ג,י): "כל מקום שנאמר במגילת אסתר "מלך סתם ולא אמר במפורש "הלך אחשוורוש רומז לקב"ה מלכו של עולם".
אם כן, כאן נאמר שאסתר פונה אל "המלך", כלומר אל הקב"ה. ומה היא מבקשת? שיתלו את עשרת בני המן על העץ,. והרי כבר הרגו אותם?
אלא כאן מרומז לנו שאסתר מבקשת מהקב"ה "שינתן גם למחר" הכוונה לעתיד לבוא, שיתלו עשרת בני המן אחרים בעתיד!!!
על מי אסתר ביקשה? על אלו עשרת בני המן אחרים לעתיד מדובר? ומהו האירוע ההיסטורי המרומז לנו כאן?
- משפטי נירנברג!
בשנת 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה התרחשה השואה הנוראה. בשנת 1945 הסתיימה המלחמה כאשר צבאות הברית אמריקה, רוסיה, צרפת ובריטניה כבשו את גרמניה וחוסל הצורר הנאצי.
בעיר נירנברג שבגרמניה נערך בשנת 1946 משפט הידוע בשם "משפט נירנברג". במשפט זה נידונו אז גדולי פושעי הנאצים שנותרו בחיים, ואחד עשר מתוכם נידונו אז למוות, בפסק בית המשפט, ואלו שמותם (שר"י): גרינג (סגנו של היטלר שר"י), פריק (שר הפנים), ריבנטרופ (שר החוץ), קייטל (ראש הצבא), קאלטנברונר (ראש הכוחות), שטרייכר (עורך העיתון השטני "דר-שטריימר"), זאוקל, יודל, פראנק, רוזנברג, סייס-אינקווארט.
- מה הקשר למגילת אסתר?
בבית המשפט נערך דיון איך להוציאם להורג האם ביריות או בתליה כיאה לרוצחים, פסק הדין היה: בתליה!
ואכן אסתר ביקשה "ואת עשרת בני המן יתלו...".
כתב העיתון "ניוזוויק" דיווח בעיתונו שהחבל שעליו נתלו הנידונים למוות השתלשל מקורת עץ אליו היה מחובר...
ואכן גם זאת ביקשה אסתר "יתלו על העץ...".
אבל עדיין הדברים לא מובנים, הרי אסתר ביקשה שיתלו "עשרה" על העץ, ובמשפט נידונו למוות בתליה אחד עשר פושעים?
מרטין ג'ילברט (ביומנו המפורסם המכונה "יומן נירנברג") מתאר את תגובתם של הנידונים למוות על פסק הדין להוציאם להורג בתליה.
לדוגמא:
קייטל - ...אגרופיו קמוצים וזרועותיו קשויות, בעתה בעיניו. מוות בתליה! הודעה, קולו ניחר מעוצם החרפה, זאת חשבתי שלפחות יחסכו ממני...!
פראנק חייך בנימוס, אבל לא היה יכול להסתכל בי, מוות בתליה...!
האמריקאים חששו שהנידונים למוות יעדיפו להתאבד מאשר לעבור את החרפה של מוות בתליה, לכן דאגו לשמירה מוגברת על הנידונים שלא יתאבדו.
אבל...בליל ה14-15 לאוקטובר הצטרף "גרינג" אל היטלר, הימלר גבלס ולי, שהתאבדו...הוא בלע גלולת רעל ששמה קץ לחייו...ושאר העשרה הוצאו להורג בתליה כפי שפסק בית המשפט.
וכך בדיוק ביקשה אסתר...שדווקא עשרה יתלו על העץ!
- רמז התאריך
יום ההוצאה להורג היה ב-כא' תשרי תש"ז. ותאריך זה רמוז באותיות הקטנות והאות הגדולה שבמסורת כתיבת מגילת אסתר, המועברת אלינו בקבלה מזמן מרדכי היהודי ואסתר המלכה.
שלוש האותיות הקטנות הן השנה: תש"ז!!! והאות הגדולה היא: ו' הרומז שהאירוע יהיה בשנת תש"ז באף השישי. (לפי היהדות בעת כתיבת ספר זה אנו נמצאים בשנת 5668 + דהיינו האלף השישי כמו שביקשה אסתר!).
- עדויות מן המשפט
מאורע מעניין ארע בעת הוצאת הנידון העשירי להורג, "שטרייכר", וכפי דיווח העיתונות מן השטח למחרת ההוצאה להורג:
"...כשהגיע שטרייכר פנים אל פנים אל החבל, הוא נעץ שוב את עיניו לעבר שמונת הקצינים מבנות הברית ולעבר שמונת העיתונאים שיצגו את עיתונות העולם. הללו ישבו בשורה אחת ליד שולחנות קטנים לאורך קיר בדיוק לפני הגרדומים. באש שנאה שבערה בעיניו הסתכל שטרייכר אל עדי הראייה והוא זעק: "חג פורים 1946"! אותו רגע ניתר הפתח תחתיו בקול חבטה חזקה...!
("ניו יורק ג'ורנל אמריקן" סוכנות ידיעות בינלאומית 16 לאוקטובר 1946).
ובניו יורק טיימס נכתב ש"שטרייכר" זעק:
"purim feast, 1946" (a reference to a jew-baiter of fifth century bc who was hanged)
זעקה מוזרה...אולי שטרייכר ידע שזהו "שידור חוזר" לתליית עשרת בני המן...וכפי בקשתה של אסתר אלפי שנים לפני כן...!
במגילת אסתר ישנו רמז לסופה של גרמניה!
תשז - אותיות קטנות
ו - אות גדולה
תכתבו בגוגל: ''בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאוד'' , תראו כתובים של התורה על פי המסורת לאורך מאות שנים.
או שתכתבו בגוגל תמונות ''עשרת בני המן''.. ככה זה לאורך מאות שנים כתוב
וכך נאמר במגילה:
ויכו היהודים בכל אויביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשונאיהם כרצונם: ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות
איש ואת
פרשנד(ת)א ואת
דלפון ואת
אספתא ואת
פורתא ואת
אדליא ואת
ארידתא ואת
פרמ(ש)תא ואת
אריסי ואת
ארידי ואת
(ו)י(ז)תא ואת
בני המן בן המדתא צורר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם:...ותאמר אסתר אם על המלך טוב, ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ:
- השאלות:
בקטע זה של המגילה יש לנו שתי שאלות:
א. מדוע אסתר מבקשת מהמלך "ואת עשרת בני המן יתלו על העץ" הרי בפסוק לפני כן כתוב "ואת עשרת בני המן בן המדתא צורר היהודים הרגו"? הרי כבר הרגו את עשרת בני המן, אם כן מדוע היא מבקשת שיתלו אותם?
ב. יש במסורת כתיבת מגילת אסתר אותיות שנכתבות בצורה מוקטנת ואותיות שנכתבות בצורה מוגדלת משאר האותיות שנכתבות בצורה מוגדלת משאר האותיות שבמגילה. כאן בעשרת בני המן יש לנו שלוש אותיות קטנות: ת (בפרשנתא) ש' (בפרמשתא), ז (בויזתא) ואות אחת גדולה ו' (בויתזא). מה באות גודלן של האותיות לרמז?
- הקוד שבמגילה:
אמרו חז"ל (עיין מגילה טו, אסתר רבה ג,י): "כל מקום שנאמר במגילת אסתר "מלך סתם ולא אמר במפורש "הלך אחשוורוש רומז לקב"ה מלכו של עולם".
אם כן, כאן נאמר שאסתר פונה אל "המלך", כלומר אל הקב"ה. ומה היא מבקשת? שיתלו את עשרת בני המן על העץ,. והרי כבר הרגו אותם?
אלא כאן מרומז לנו שאסתר מבקשת מהקב"ה "שינתן גם למחר" הכוונה לעתיד לבוא, שיתלו עשרת בני המן אחרים בעתיד!!!
על מי אסתר ביקשה? על אלו עשרת בני המן אחרים לעתיד מדובר? ומהו האירוע ההיסטורי המרומז לנו כאן?
- משפטי נירנברג!
בשנת 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה התרחשה השואה הנוראה. בשנת 1945 הסתיימה המלחמה כאשר צבאות הברית אמריקה, רוסיה, צרפת ובריטניה כבשו את גרמניה וחוסל הצורר הנאצי.
בעיר נירנברג שבגרמניה נערך בשנת 1946 משפט הידוע בשם "משפט נירנברג". במשפט זה נידונו אז גדולי פושעי הנאצים שנותרו בחיים, ואחד עשר מתוכם נידונו אז למוות, בפסק בית המשפט, ואלו שמותם (שר"י): גרינג (סגנו של היטלר שר"י), פריק (שר הפנים), ריבנטרופ (שר החוץ), קייטל (ראש הצבא), קאלטנברונר (ראש הכוחות), שטרייכר (עורך העיתון השטני "דר-שטריימר"), זאוקל, יודל, פראנק, רוזנברג, סייס-אינקווארט.
- מה הקשר למגילת אסתר?
בבית המשפט נערך דיון איך להוציאם להורג האם ביריות או בתליה כיאה לרוצחים, פסק הדין היה: בתליה!
ואכן אסתר ביקשה "ואת עשרת בני המן יתלו...".
כתב העיתון "ניוזוויק" דיווח בעיתונו שהחבל שעליו נתלו הנידונים למוות השתלשל מקורת עץ אליו היה מחובר...
ואכן גם זאת ביקשה אסתר "יתלו על העץ...".
אבל עדיין הדברים לא מובנים, הרי אסתר ביקשה שיתלו "עשרה" על העץ, ובמשפט נידונו למוות בתליה אחד עשר פושעים?
מרטין ג'ילברט (ביומנו המפורסם המכונה "יומן נירנברג") מתאר את תגובתם של הנידונים למוות על פסק הדין להוציאם להורג בתליה.
לדוגמא:
קייטל - ...אגרופיו קמוצים וזרועותיו קשויות, בעתה בעיניו. מוות בתליה! הודעה, קולו ניחר מעוצם החרפה, זאת חשבתי שלפחות יחסכו ממני...!
פראנק חייך בנימוס, אבל לא היה יכול להסתכל בי, מוות בתליה...!
האמריקאים חששו שהנידונים למוות יעדיפו להתאבד מאשר לעבור את החרפה של מוות בתליה, לכן דאגו לשמירה מוגברת על הנידונים שלא יתאבדו.
אבל...בליל ה14-15 לאוקטובר הצטרף "גרינג" אל היטלר, הימלר גבלס ולי, שהתאבדו...הוא בלע גלולת רעל ששמה קץ לחייו...ושאר העשרה הוצאו להורג בתליה כפי שפסק בית המשפט.
וכך בדיוק ביקשה אסתר...שדווקא עשרה יתלו על העץ!
- רמז התאריך
יום ההוצאה להורג היה ב-כא' תשרי תש"ז. ותאריך זה רמוז באותיות הקטנות והאות הגדולה שבמסורת כתיבת מגילת אסתר, המועברת אלינו בקבלה מזמן מרדכי היהודי ואסתר המלכה.
שלוש האותיות הקטנות הן השנה: תש"ז!!! והאות הגדולה היא: ו' הרומז שהאירוע יהיה בשנת תש"ז באף השישי. (לפי היהדות בעת כתיבת ספר זה אנו נמצאים בשנת 5668 + דהיינו האלף השישי כמו שביקשה אסתר!).
- עדויות מן המשפט
מאורע מעניין ארע בעת הוצאת הנידון העשירי להורג, "שטרייכר", וכפי דיווח העיתונות מן השטח למחרת ההוצאה להורג:
"...כשהגיע שטרייכר פנים אל פנים אל החבל, הוא נעץ שוב את עיניו לעבר שמונת הקצינים מבנות הברית ולעבר שמונת העיתונאים שיצגו את עיתונות העולם. הללו ישבו בשורה אחת ליד שולחנות קטנים לאורך קיר בדיוק לפני הגרדומים. באש שנאה שבערה בעיניו הסתכל שטרייכר אל עדי הראייה והוא זעק: "חג פורים 1946"! אותו רגע ניתר הפתח תחתיו בקול חבטה חזקה...!
("ניו יורק ג'ורנל אמריקן" סוכנות ידיעות בינלאומית 16 לאוקטובר 1946).
ובניו יורק טיימס נכתב ש"שטרייכר" זעק:
"purim feast, 1946" (a reference to a jew-baiter of fifth century bc who was hanged)
זעקה מוזרה...אולי שטרייכר ידע שזהו "שידור חוזר" לתליית עשרת בני המן...וכפי בקשתה של אסתר אלפי שנים לפני כן...!
חייב אנשים תבוסיא בחפקיא