מי שמבין במצוות ותורה כנסו בבקשה

את צריכה להתרחק מהם ואת לא חייבת לעשות את מה שהם אומרים אבל את כן צריכה לכבד אותם כל החלטה לדוגמא אם את מחליטה לצאת מהבית הכל לומר להם בכבוד

כבד את אביך ואת אמך זה תלוי למשל עם הם מבקשים כוס מים אז את כיאלו צריכה לכבד אותם ולהביא להם אבל עם הם אומרים לך לעבור על אחת מעשרת הדברות אז את לא חייבת כמו עם הם מבקשים ממך לגנוב, לרצוח, לאמין באל אחר

כן.
גם אם אב מכה את בנו ומבייש אותו מול 100 אנשים, הילד מחוייב בכיבודו וחס וחלילה לא יבזה את אביו.
ככה שמן הסתם זה תקף גם אם הוא עשה דברים נוראיים וקשה מאוד לסלוח.
לא חושבת שיש משהו יותר נורא מזה שאבא מכה את בנו לעיניי 100+ אנשים..

אבל נגיד אם אבא/אמא מבקשים ממך עכשיו לחלל שבת ולהדליק אור/תנור וכו'.. אז כמובן לא מקשיבים.
אם זה על חשבון השבת- לא מכבדים כלל!
כבר קרה כמה פעמים שההורים ביקשו ממני דברים בשבת שיגמרו לי לחלל, כמובן לא הקשבתי כי כך ההלכה אומרת וכך צריך לעשות.

את לא חייבת לכבד אותו ^

אני מאמין ב ה' ואני מכבד את ההורים שלי גם יש משפט מהתורה כבד את אביך ואת אמך למען ירבו ימיך

^^גם במצב שבו אבא משפיל את בנו לעיניי עשרות אלפי אנשים- הילד חייב בכיבודו.
ואם אתה טוען שלא חייב לכבד במצב כזה- תביא מקור.

^
שמצוות כיבוד הורים חשובה עד מאוד, כתב ב'שולחן-ערוך' (יו"ד רמ, יט): "אסור לאדם להכביד עולו על בניו ולדקדק בכבודו עמהם, שלא יביאם לידי מכשול, אלא ימחול ויעלים עיניו מהם, שהאב שמחל על כבודו כבודו מחול".בעבר, במקרה שהאב היה מכה את בנו הגדול, אפילו אם היה צדק מסוים במעשיו, בית הדין היה מעניש את האב ומנדה אותו, מפני שהוא עבר בזה על האיסור (ויקרא יט, יד): "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל", שוודאי בנו יתרעם עליו וינטור לו בלבו, ואולי אף יחזיר לו מנה אפיים (שו"ע יו"ד רמ, כ; עי' לעיל הלכה ג, ובהלכה הבאה, בחומרת איסור המכה אביו).

למרות שבעבר הורים טובים היו מחנכים את ילדיהם גם בעזרת מכות, ואף נאמר (משלי יג, כד): "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ", ואמרו חכמים (שמו"ר א, א): "כל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות רעה ושונאהו". כיום יש למעט בענישה גופנית.[8]

שואל השאלה:
אז רק שאני אבין, כל עוד לא גורמים לי ללכת נגד מצוות התורה עלי לכבד אותם ויהי מה, נכון?
ואם מאוד קשה לי לסלוח אני יכולה לתת לסליחה זמן או שאני חייבת כמה שיותר מהר לפתור את זה ביני לבין עצמי או ביני לבין ההורה?

בדיוק ^

^^^זה שהאבא עבר על איסור כשהוא הכה את בנו- זה אך ורק שלו.
הבן עדיין מחוייב בכיבודו.

האם נראה לך תקין שאבא ובן יתחילו לריב מכות? ממש לא!
זה דבר לא תקין ואסור לחלוטין ולכן לפי מה שהובן לי מהסרטונים של הרבנים/רבניות שראיתי- בן חייב בכיבוד אביו גם אם הוא הכה אותו.

את יכולה לתת לה זמן

לא נכון הוא לא חייב לכבד אותו^^

^שמעתי שחייב עדיין בכיבודו.
אני ממש זוכרת ששמעתי רב שמספר על צדיק שחזר בתשובה ואבא שלו לא היה בעדו ואז היה איזה סכסוך או משהו ואבא של אותו בחור התחיל להכות ולבזות אותו מול כולם.
אותו צדיק שתק ולא אמר כלום (מצוות כיבוד הורים) ואז הסיפור המשיך...
למה שהרב יספר סיפור כזה אם אין מצווה לשתוק במקרה כזה?

היה לי אבא נורא.
החלטתי שאני מכבד אותו כאילו הוא חרדי. כאילו הוא צדיק.

זה גרם לאבא ממש להשתנות.
המעשה קרה לפני חודש. היום אנחנו ממש ברוך השם בקשר טוב.
היום אבא דיבר אלי לא יפה אבל ישר ביקש סליחה שהרים את הקול וכו'


זה האבא שנתן לי השם ובסימן רמ רואים שצריך לכבד אותם גם אם הם ביזו אותו ליד ציבור תלמידיו וזרקו לו את הכסף ליד. לא להגיב!!

קשה?? ביותר!!

אבא שמכה את בנו ועוד לעיני אנשים לא אומר שהבן חייב לכבד אותו אבל למשל אבא אמר שהוא לא קונה לך משחק או משהו ואת עצבנית ולא מכבדת אותו יותר ושמה עליו פס אז זה אסור עם האבא למשל הכה את הילד ואבא שלו מבקש ממנו כוס מים הילד היה חייב להביא לו אבל זה היה לא מרצון וגם מפחד אז זה לא שווה הילד צריך לכבד את אבא ואימא שלו עם רצון ולא מפחד

^^משמח מאוד לשמוע:) אשרייך!

טיפוs, יואב שעוזר גם הסכים שבן חייב בכיבוד אביו גם אם הוא ביזה אותו מול כולם.

ניראה לי שכתוב כל עוד זה לא נוגד את דברי הרב שלך ( ניראה לי חוקים של התורה וכזה )

אני לא סומך על אף אחד מהרבנים אני סומך רק על קדוש ברכו ועל התנ"ך לא סומך על הרבנים עם זה היה משה רבנו אני הייתי סומך או אברהם יצחק ויעקב ועוד כל אחד יכול להיות רב ולהגיד דברים ה' הוא החיים שלנו

^^^^אוקיי אז באותה מידה אני יכולה להגיד:
"אין לי רצון עכשיו לקום לעזור לאמא שלי לסדר את הבית, לא בא לי."

אז אני פטורה מזה? ממש לא.
ולהפך, אני אעשה את זה מהיראה שלי ממנה ומהשם כי הרי כיבוד הורים זה כמו כיבוד השם וזה חובה.

זה לא אותו הדבר
עם למשל את לא מרגישה טוב אז את יכולה להגיד לאמא שלך והיא תבין אותך אבל עם את יכולה וסתם לא בא לך אז זה אסור את חייבת לכבד אותה^

^קודם כל, אם אני לא מרגישה טוב אני *אשאל* את אמא שלי ואם היא תבחר להסכים- מצויין.
אם לא, הייתי קמה ועוזרת לה (כנראה, לפי המצב).

וחוץ מזה, הדיון בכלל על זה שבן חייב לכבד את אביו גם אם אביו ביזה אותו לעיניי כולם.

אהי אני אמרתי שילד צריך לכבד את הוריו מרצון ואהבה ולא מפחד

השאלה זה "במצווה "כבד את אביך ואת אמך" זה אומר בכל מחיר? גם אם אחד מהם עשה דברים מאוד נוראיים לדעתי וקשה לי מאוד לסלוח על זה?".
אני עניתי לזה

^חשוב מאוד לשלב בין שניהם.
אם אין לי רצון- זה פוטר אותי מהמצווה?
אם אין לי אהבה כלפי ההורים (ח"ו)- זה פוטר אותי מהמצווה?
ממש אבל ממש לא פוטר.
גם אם הבן שונא את האב, הוא חייב בכיבודו!!

וכמו שאמרתי, אין לי כוח לקום על הבוקר ולהתחיל לסדר את הבית כי אמא שלי ביקשה.
אבל אני עדיין אעשה את זה כי ככה השם ציווה עליי ומתוך יראה אליו אני מחוייבת לעשות.

ועם את סומכת על כל הרבנים אז אפשר להגיד שאת לא יודעת מה טוב ומה רע
רב אחד יכל להגיד לך לשתות כדור בכיפור מותר ורב אחר יגיע לך שאסור בשום אופן

טוב אין לי כוח להמשיך עם הדייון הזה אני גם לא מרגיש טוב שכל אחד יעשה מה שהוא חושב לילה טוב

^לא סומכת על כל הרבנים.
איפה ראית שאמרתי שאני סומכת על כל הרבנים?
אני סומכת על ההלכה ועל רבנים צדיקים יראי שמיים שאומרים את ההלכה כמו שהיא.

70 פנים לתורה.. יש המון פירושים.
תסתכל בגמרא כמה מפרשים יש שם אתה תקבל חום. (ולא שאני לומדת גמרא ח"ו, פשוט יצא לי לשמוע..)
בכל מקרה מן הראוי שתלך לפי מה שהרב שלך הדריך אותך (כמובן אם זה משהו וודאי ולא משהו שיש הוכחות שהוא אסור)

האם יש משהו שיותר קשה לסלוח לאבא על זה שאתה ממזר? הרי זה פגם לכל החיים שקרה *באשמתו*, בגלל שהוא בעל מישהי שאסורה עליו משום גילוי עריות וזה מה שגרם לך להיוולד. זה הופך אותך לפסול חיתון לכל החיים, וזה נקרא להיות אומלל. כל זה בגלל אבא שלך. האם ממזר עדיין לכבד את ההורים שלו, למרות שהם עשו אותו ממזר? התשובה היא כן:

"ממזר חייב בכבוד אביו ובמוראו. אפילו היה אביו רשע ובעל עבירות מכבדו ומתיירא ממנו." (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמ, סעיף יח).

וכמובן שחייב לכבד את ההורים שהם הכו אותך מול כולם, קרעו עליך את הבגדים וירקו עליך מול כולם:

"עד היכן מוראם? היה הבן לבוש חמודות ויושב בראש הקהל, ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו, והיכוהו על ראשו, וירקו בפניו לא יכלים אותם, אלא ישתוק, ויירא מן מלך מלכי המלכים שציוהו בכך" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמ, סעיף ג).

"עד היכן כיבוד אב ואם? אפילו נטלו כיס של זהובים שלו, והשליכו בפניו לים לא יכלימם, ולא יצער בפניהם, ולא יכעוס כנגדם, אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק.

הגה: ויש אומרים דאם רוצה לזרוק מעות של בן לים, דיכול למונעו, דהא אינו חייב לכבדו רק משל אב, אבל לא משל בן (טור בשם רבינו יצחק). ואין חילוק בין לכבדו או לצערו (תרומת הדשן סימן מ').
ודווקא קודם שזרקן, דאפשר דמימנע ולא עביד, אבל אם כבר זרקוהו אסור לאכלומיה. אבל יוכל לתובעו לדינא (טור בשם הרא"ש).
ודווקא אם רוצה לזרוק כיסו לים, דאית ביה חסרון כיס. אבל אם רוצה להעביר ממנו ריוח בעלמא אסור בכל ענין (ר"ן פרק קמא דקידושין).
בן שיש לו דין עם אביו, והאב הוא תובע הבן צריך הבן לילך אחר אביו, אף על פי שהבן הוא נתבע ודר בעיר אחרת, שזהו כבוד אביו. אבל האב חייב לשלם לבן הוצאות, דאינו חייב לכבדו משל בן (במהרי"ק שורש נ"ח), כמו שנתבאר" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמ, סעיף ח).

מעניין שמישהו ציטט פה דברי שולחן ערוך לגבי משהו קשור להורים עצמם ולא לבנים וזה שהורים נהגו שלא כשורה ועברו על ההלכה, לא אומר שלא צריך לכבד אותם בגלל זה, אלא ההפך הוא הנכון, כמו שמוכח כאן מאותו סימן עצמו בשולחן ערוך, ודילג באותו סימן בשולחן ערוך הלכות שצריך לכבד אותם גם במצבים כאלה. האם זאת הדרך ללמוד שולחן ערוך?

כאן, זזה אפילו לא לסמוך על רב מסוים, אלא אלא על שולחן ערוך עצמו שזאת *הלכה למעשה לכל בית ישראל" וזאת גמרא מפורשת בקידושין לא. חוץ מזה, אם לא נסמוך על רבנים בהלכה, אז על מי? על עצמנו? אנחנו עדיין לא רבנים. אתה חושב שאתה יותר חכם מהם?

^אשרייך!
טיפוs, הוא הביא לך מקורות תסתכל.

חייב לכבד בכל סיטואציה.

במקרה בו הקשר עם ההורים ממש פוגע בך, או במקרה שאחד ההורים פגע בך, את צריכה להתרחק מהם, ולא להתעסק איתם בכלל.

בעיקרון כן אלא אם הרב התיר לך אחרת *3030