איפה כתוב בתורה שצריך לשנוא להטבים בגלל מה שהם? כן כתוב שאסור משכב זכר אבל לא כתוב לשנוא אותם

אני אומר שזה שזה לא כתוב בתורה אבל יש גם דברים מעבר למה שכתוב בתורה

שואל השאלה:
כמו ואהבת לרעך כמוך? או דרך ארץ קדמה לתורה?
מה שהם עושים זה בניהם לקדוש ברוך הוא, שום קשר אליי ואלייך.
אתה שונא רוצח לא בגלל שכתוב בתורה שאסור אלא בגלל שהוא גוזל חיים של אדם^^

שואל השאלה:
אמרתי לאהוב? השנאה שיש כלפיהם זה כאילו הם רצחו מישהו

זה נקרא זרע לבטלה

שואל השאלה:
ואיך זה עניינך ובלי קשר כל ערס פה ששונא אותם עושה זרע לבטלה 7 פעמים ביום

לגנב אסור לשנוא רוצח?

שואל השאלה:
שוב, אתה משווה בין רוצח מישהו שפוגע באחרים וגנב גם מישהו שפוגע באחרים ללהטבים שלא פוגעים באף אחד עצם האהבה שלהם^^

אם אני גנבתי פרחים בשביל להביא לבת זוג שלי זה עדיין גנבה, זה לא משנה שזה מאהבה

שואל השאלה:
^^^אחי אתה מצדיק פה את היטלר.
ולגבי האם אין תורה אין דרך ארץ יש תריג מצוות והמון איסורים אני לדוגמא לא שומר שבת שיכול להיות שכן או שלא יותר גרוע ממשכב זכר, הנקודה היא שאף אחד לא לגמרי שומר על התורה, אז לפי מה שאתה אומר לאף אחד אין דרך ארץ? לא צריך לנהוג בדרך ארץ כלפי אף אחד? סבבה בוא נמחק את החוק מהעולם כי אף אחד לא מושלם

שואל השאלה:
^^אבל אתה פוגע בזה שגנבת לו

אבל השאלה היא האם אתה מצטער שחטאת ולא תעשה את זה שוב כי אז זה נסלח

והם פוגעים בילד הפוטנציאלי

שואל השאלה:
אני מכיר אנשים שלא שומרים שבת לא אוכלים כשר ועוד מליון אחד דברים, למה שונאים להטב יותר מהם?

שואל השאלה:
לא תראו הרבה להטבים דתיים נטו בגלל אנשים כמוכם, אתם חושבים שאתם עושים טוב אבל אתם רק מרחיקים אנשים מהדת, זה עצוב

שואל השאלה:
אמרת אם אין תורה אין דרך ארץ, תורה זה כל המצוות.

שואל השאלה:
כמו שאנשים חילוניים לא רוצים להשתנות גם להטבים, למה אתה שונא אותם ולא חילוניים

כמו כל אחד שעשה עבירה אחרי שהוכיחו אותו ולא קיבל: ש ולהשאר נורמלי?, הגמרא בפסחים קיג ע"ב שם שהבאתי תירצה את האיסור הזה של "לא תשנא את אחיך בלבבך": ומי שריא למסניה? והכתיב (ויקרא יט, יז) "לא תשנא את אחיך בלבבך". אלא דאיכא סהדי דעביד איסורא כולי עלמא נמי מיסני סני ליה. מאי שנא האי? אלא לאו כי האי גוונא דחזיא ביה איהו דבר ערוה" (פסחים קיג ע"ב).

אתרגם בשבילך: "וכי מותר לשנואתו? הרי כתוב "(ויקרא יט, יז) "לא תשנא את אחיך בלבבך". אלא איפה שיש עדים שהוא עשה איסור, כל העולם גם ישנא אותו. אז מה הוא (הרואה) שונה? אלא בציור שהוא (לבדו) זה שראה אותו בדבר ערוה.

אגב, אנחנו פה מדברים בדיוק על איסור עריות, למרות שהדין גם לשאר עבירות.

שואל, איסור עריות חמור בדיוק כמו איסור רצח, התורה הקישה ביניהם, כמו שלמדה הגמרא בסנהדרין מפסוק "גילוי עריות ושפיכות דמים כדרבי, דתניא: רבי אומר (דברים כב, כו) "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה" (סנהדרין עד ע"א). מזה הגמרא אמרה "מקיש רוצח לנערה המאורסה" "ומקיש נערה המאורסה לרוצח", שניהם יהרג ואל יעבור.

זה כן פוגע בעולם, בגלל מעשים כאלה מה המבול: "רבי הונא בשם רבי אמר: "דור המבול לא נימוחו מן העולם עד שכתבו גמומסיות לזכר ולבהמה" ( בראשית רבה כו, ה).

"אתה שונא רוצח לא בגלל שכתוב בתורה שאסור אלא בגלל שהוא גוזל חיים של אדם"
- וזאת טעות ואסור לשנוא מישהו רק בגלל רגש כי זאת שנאת חינם. אם כבר לשנוא, אז בגלל שכתוב בתורה, לא כי אני נפגע.

שואל השאלה:
.

שואל השאלה:
אתה יכול להראות לי איפה זה כתוב שזה גם לשאר העבירות? רק רוצה לדעת, כי פה מדובר על גילוי עריות

אמנם הגמרא שם דיברה על גילוי עריות כי זה מה שזיגוד ראה את טוביה עושה, אבל שולחן ערוך כתב את ההלכה הזאת על עבירות באופן כללי כי כל עבירה היא רעה בעיני ה' יתברך: השונא האמור בתורה לא מעכו"ם הוא, אלא מישראל. והיאך יהיה לישראל שונא [מישראל]? והכתוב אומר "לא תשנא את אחיך בלבבך" - אמרו חכמים כגון שראהו לבדו שעבר עבירה והתרה בו ולא חזר - הרי מצוה לשנאותו עד שיעשה תשובה וישוב מרשעתו" (שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ערב, סעיף יא).

שואל השאלה:
אם אין מי שיודע להוכיח, הרי מביישים את המוכח ללא תועלת ויש בזה איסור חמור להוכיח אותו

^ אז פתאום אתה למדן שיודע תורה? העיקר שאתה אומר שהם לא פוגעים. אז פתאום את זה אתה לא יודע? ולשנוא מישהו לא כי כתוב בתורה, אלא כי אתה נפגע רגשית כן מותר?

ולגבי אין מי שיודע להוכיח: הדבר לא פשוט.

שואל השאלה:
מתי אמרתי שאני שונא מישהו כי אני נפגע רגשית?
וגם אם הם פוגעים, כל אחד עושה עברות שהוא לא מתכוון לחזור בהם, אז מה נוכיח כל אדם שלא שומר שבת או אוכל כשר?

שואל השאלה:
אתה מביא לי ציטוטים למה צריך לשנוא אדם שעושה עבירות, אני שואל אז למה הרוב נטפלים אליהם
הרוב = אלה ש"מוכיחים" אנשים אחרים לגבי עבירות

שואל השאלה:
אתה משווה רצח ללאהוב מישהו מאותו המין שלך?
רצח פוגע בעוד אנשים, להיות להטב לא

איפה כתוב שכדאי לשנוא רוצחים? כתוב רק שאסור לרצוח

אף אחד לא שונא אותם

^^ הם הביאו את זה על עצמם אז שישאו בתוצאו זאת בדיוק המטרה: שאנשים לא ירצו ללכת בדרך הרעה הזאת, זאת הסיבה שמגנים עוברי עבירות, כמו שכתבו רבנו יונה, חפץ חיים ועוד. להסית נגד אנשים שלא שמו מסיכות בזמן "קורונה" זה כן היה בסדר?

אני לא צריך שתתמוך בי, העיקר שהקב"ה יתמוך בי.

שואל השאלה:
^^לשנוא לא יעזור לאף אחד לחזור בתשובה, אנשים כאלה הם טיפשים, לשני הצדדים

מסכימה

לצה אתה חושב שהשם תומך בך אם אתה שונא להטב חלק מהם הוא יצר ככה ^^

שואל השאלה:
כל עברה זה ניסיון, והניסיון שבלהיות להטב זה שהם לא שולטים בזה, זה הניסיון והקושי, כמו שפעם היה יצר לעבודה זרה(לא אותו היצר כמו של זרע לבטלה לדעתי) אני לא מתכוון לשנוא מישהו שעובר ניסיון כזה קשה

שואל השאלה:
זה בניהם לבין הקב"ה ואין לי זכות להתערב

אני לא שונאת ובעיניי אהבה זה דבר יפה לא משנה למי אתה נמשך. אבל אני דתיה ואני מאמינה שזה אסור ועדיין לא חושבת שיש לי זכות לשנוא. צריך לכבד כל אדם באשר הוא ולא לדחוף את האף לעניניים של אחרים

לא כתוב לשנוא אותם כתוב שזה נגד התורה

חחח מה זה יצר לעבודה זרה אין בזה הנאה

שואל השאלה:
פעם היה דבר כזה עד שה' ביטל את זה

גילוי עריות שפיכות דמים ועבודה זרה זה 3 העבירות הכי חמורות בתורה, לא מזמן שמעתי שעל פיקוח נפש מותר אפילו לחלל שבת ושאר עבירות אבל אסור לעבור על אף אחת מ3 עבירות אלה גם במקרה של פיקוח נפש!!
גילוי עריות=שפיכות דמים

נראלך שהשם עשה מישהו עם יצר להתפלל לפסל

זה גם עוד קיים במנזרים וכל מיני

ברור שעל פיקוח נפש מחללים שבת
וזה לא מותר זאת חובה^^

פעם היה לזה יצר הרע מאוד גדול
היום אנחנו לא יכולים להבין את זה כי אין בימינו את היצר לזה למרות שעדיין יש
קצת אנשים שעושים את זה בימינו
היום יש יותר יצר לגילוי עריות

ברור שזה חובה אבל שתביני את החומרה של ה3 עבירות האלה שעליהם פיקוח נפש אפילו לא דוחה אותם! בניגוד לשאר

ה לא ברא אנשים עם יצר לעבודה זרה זה נבע מטמטום או מהתגרות בהשם למרות ניסים גלויים ועל טבעיים

^^^^^^^^^^^^^^זה שהוא יצר אותם ככה, לא אומר שמותר להם לעשות מה שבא להם, לכל אחד יש יצר הרע שעליו להתגבר. הוא יצר גם רוצחים עם נטייה לדם. אז למה לשנוא אותם על רצח? ושוב, יש מצוה לגנות את אלה שאין פחד אלוקים לנגד עיניהם ושואל השאלה מדבר בדיוק על אנשים כאלה, שהם לא מתכוונים להפסיק לעשות איסורים. למדת פעם ספר "חפץ חיים"? ממליץ לעיין בכללים ד, ז, ח

"וְכָל אֵלּוּ הַדִּינִין שֶׁכָּתַבְנוּ הוּא דַּוְקָא בְּאִישׁ, אֲשֶׁר מִנְהָגוֹ וְדַרְכּוֹ לְהִתְחָרֵט עַל חֲטָאָיו, (כט) אֲבָל אִם בָּחַנְתָּ אֶת דַּרְכּוֹ, כִּי אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו וְתָמִיד יִתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ לֹא טוֹב, כְּמוֹ הפּוֹרֵק מֵעָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם אוֹ שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מֵעְבֵרָה אַחת, אֲשֶׁר כָּל שַׁעַר עַמּוֹ יוֹדְעִים שֶׁהִיא עֲבֵרָה, דְּהיְנוּ בֵּין שֶׁאוֹתָה הָעֲבֵרָה, שֶׁהוּא רוֹצֶּה לְגַלּוֹת, עָשָׂה הַחוֹטֵא כַּמָּה פְּעָמִים בְּמֵזִיד אוֹ שֶׁעָבר בְּמֵזִיד כַּמָּה פְּעָמִים עֲבֵרָה אַחַת הַמְפֻרְסֶמֶת לַכֹּל שֶׁהִיא עֲבֵרָה, אִם כֵּן מוּכָח מִנֵּה שֶׁלֹּא מֵחֲמַת שֶׁגָּבַר יִצְּרוֹ עָלָיו עָבַר עַל דִּבְרֵי ה' כִּי אִם בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ הוּא הוֹלֵךְ, וְאֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנְגֶד עֵינָיו, לָכֵן מֻתָּר לְהַכְלִימוֹ (ל) וּלְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ בֵּין בְּפָנָיו וּבֵין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. וְאִם הוּא יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה אוֹ יְדַבֵּר דָּבָר, וְיֵשׁ לְשָׁפְטוֹ לְצַּד הַזְּכוּת וּלְצַד הַחוֹב, צָּרִיךְ לְשָׁפְטוֹ לְצַּד הַחוֹב, אַחֲרֵי שֶׁנִּתְחַזֵּק לְרָשָׁע גָּמוּר בִּשְׁאָר עִנְיָנָיו, וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ "לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", עַם שֶׁאִתְּךָ בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת, אַל תּוֹנֵהוּ בִּדְבָרִים, וַאֲשֶׁר לֹא שָׁת לִבּוֹ לִדְבַד ה', מֻתָּר לְהַכְלִימּוֹ בְּמַעֲלָלָיו וּלְהוֹדִיעַ תּוֹעֲבוֹתָיו וְלִשְׁפֹּךְ בּוּז עָלָיו, וְעוֹד אָמְרוּ: מְפַרְסְמִין אֶת הַחֲנֵפִים מִפְּנִי חִלּוּל ה', וְכָל שֶׁכֵּן (לא) אִם הוֹכִיחַ אוֹתוֹ בָּזֶה וְלֹא חָזַר, דְּמֻתָּר לְפַרְסְמוֹ וּלְגַלּוֹת עַל חֲטָאָיו בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים וְלִשְׁפֹּךְ בּוּז עָלָיו, עַד שֶׁיַּחֲזֹר לְמוּטָב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּסוֹף פֶּרֶקּ ו' מֵהִלְכוֹת דֵּעוֹת {הלכה ח'}, אַךְ יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ (לב) פְּרָטִים אֲחָדִים הַמִּצְטָרְכִים לָזֶה, וּכְתַבְתִּים בִּבְאֵר מַיִם חיִּים" (חפץ חיים, הלכות לשון הרע, כלל ד, סעיף ז)

באר מים חיים

(כט) אבל אם בחנת. הוא מדברי ר' יונה במאמר רי"ח ורי"ט. ומ"ש או אינו נזהר וכו', כן מוכח מפשטיות דבריו וכן כתב בספר יד הקטנה. ומ"ש צריך לשפטו לצד החוב, כן כתב ר' יונה במאמר רי"ח והרמב"ם פ"א דאבות.

(ל) ולספר בגנותו. עיין בר' יונה במאמר רי"ט שכתב ואשר לא שת לבו לדבר ה' מותר כו' ולהודיע תועבותיו כו' ועוד אמרו מפרסמין כו', ומשמע מלשונו דזה אין ידוע לכל, ואם כן לכאורה קשה נהי דבאמת רשע הוא הא על כל פנים איכא חשדא על המספר שיחשדו אותו למוציא שם רע אם לא שנאמר דר' יונה לא איירי במה שכתב ואינו נזהר מעבירה אחת וכו' רק בעבר מתחלה בפרסום עבירה אחרת כמה פעמים, אם כן נתחזק בעיני הכל לרשע גמור, ולכך מותר לספר אפילו תועבות אחרות שעבר עליהן בסתר, דתו ליכא חשדא על המספר הזה, אבל באמת זהו דוחק בלשונו. וגם ממאמר רי"ח במ"ש ובחנת את דרכו וכו' ולגלות על חטאתיו וכו' משמע דמתיר לגלות בכל גווני באיש כזה ואם כן הדרא קושיא לדוכתין הא איכא חשדא.

ואולם כד מעיינינן שפיר נראה פשוט דלכך מותר לפרסם לכל בכל גווני דהגמרא שם בפסחים הנ"ל שאוסרת לגלות לא איירי רק במי שעבר עבירה פעם אחת לבד ואיננו עדיין בכלל חנפים מטעם זה פן גבר יצרו עליו בפעם אחת וכמ"ש למעלה ולא שייך בענין זה להתיר כדי שישמרו הבריות על להבא מללכת בדרכיו, לא כן אם עשה עבירה כמה פעמים דעל ידי זה הוא יוצא מכלל עמיתך ונכנס בכלל כת חנפים התירו חז"ל לפרסם גנותו כדי שיזהרו הבריות ממנו על להבא מללכת בדרכיו, וכיון שאין כונת המספר לספר בגנותו וכמו שנכתוב לקמן בסעיף ק טן ל"ב רק לתועלת הנ"ל שיצא מזה לשאר אנשים לכן מותר, ואין לתפשו בענין כזה להמספר לשון הרע.

והוא כעין מה שכתב ר"י לקמן במאמר רכ"ח שאין לתפוש ללשון הרע על מי שמפני קנאת האמת סיפר על אחד החמס שעשה לרעהו עי"ש, וכן לפי טעם השני שפירש"י ביומא (פ"ו ע"ב) דלכך צריך לפרסם את החנפים שאם יבוא עליהן עונש מן השמים ידעו הכל שצדיק ה' יתברך גם כן שייך דברינו כיון דכונת המספר הוא לתועלת זה התירו לספר אפילו ביחידי ושלא בפני בית דין כדי שלא יצמח לעתיד חילול השם חס ושלום.

עוד יש לומר דבאיש כזה אין שייך שיהיה נחשד המספר למוציא שם רע דבודאי תיכף כשיעיינו העולם אחריו ימצאו בו הרבה דברים של גנאי ויסור החשד ממנו, וכן מצאתי אחר כך בעליות הר' יונה בשיטה מקובצת לבבא בתרא ואעתיק אי"ה בסוף הספר את דבריו דעל איש כזה מותר לספר ביחידי רק שהתנה שיספר הדברים באפי תלתא, שמזה שלא יסתיר את עצמו ויאמר בפרסום ידעו הכל שאין כונתו לספר גנות חבירו רק כדי שיזהרו הבריות מללכת בדרכיו, וגם כדי שישמע החוטא שהבריות מגנות אותו אולי על ידי זה ישוב מדרכיו הרעים עי"ש. וכתב שם והוא שאין עליו אימה מן האיש ההוא אבל אם יש עליו אימה מן האיש ההוא מותר לספר עליו אפילו ביחידי.

ודע דמה שכתבנו בפנים הוא רק לענין המספר, אבל השומע ממנו בכל גווני אסור להאמין ולהחליט הדבר בלבו שהוא אמת, אפילו אם שמע משנים ועל איש כזה, דשמא הכל הוא שקר, (אם לא דנתחזק על עבירה אחרת לרשע וכמו שיבואר הכל לקמן בכלל ז' ס"ה עי"ש) רק שיהיה הדבר אצלו לחוש בלבד עד שיתברר הדבר לאמיתו, ועיין לקמן בכלל ז' ס"ה בהפנים ובבאר מים חיים שביררנו היטב דין קבלת לשון הרע על אנשים כאלו.

ומה שאמרו במגילה (כ"ה) האי מאן דסני שומעניה שרי לבזויי באפיה גם כן ביארתי היטב לקמן בכלל ז' בבאר מים חיים סק"ח והעתקתי את הדין לקמן בכלל ח' בפנים.

ומה שכתבתי ועוד אמרו מפרסמין וכו' הוא ביומא (פ"ו ע"ב) ועיין ברש"י שם ד"ה מפרסמין וכו' שהן רשעים וכו' וכונתו אם ידע בודאי עליו שהוא רשע כגון שעשה עבירה המפורסמת לאיסור במזיד כמה פעמים דבזה אין צריך לחשוב שעשה תשובה וכמ"ש ר"י.

(לא) אם הוכיח אותו. ונראה דבדבר שאינו מפורסם בישראל לאיסור צריך שיהיה המוכיח אדם נכבד שראוי לסמוך עליו, או אפילו אם איננו נכבד כל כך והוא מראה לו בספר שהוא אסור, ואם כן מוכח מזה שהחוטא אין פחד אלהים לנגד עיניו ולכך מותר להכלימו עבור זה.

אבל אם המוכיח אין נכבד אף שהוא אומר לו שדבר פלוני הוא שלא כהוגן על כן לא יעשה עוד דבר זה, ועבר ועשה אפילו במזיד, אין לו להכלימו או לגנותו עבור זה בפני אנשים כי אולי חשב שאין הדין עם המוכיח, אלא יודיע המוכיח את הדבר הזה לאנשים חשובים הנמצאים שם אולי ישמע לעצתם על להבא, ואם גם להם לא ישמע אז יודיע גנותו לעין כל.

(לב) פרטים אחדים. ואכתבם בקיצור כפי מה שעולה מהכלל י' דלקמן.

א. שהעולות שעל ידן הוסכם בעיניו שהוא רשע יראה אותן בעצמו ולא על ידי שמיעה מאחרים, אם לא שנתחזק בעיר לאיש רשע עבור השמועות הרעות שיוצאות עליו תמיד.

ב. אם הם אינן דברים פשוטים כל כך כאכילת דברים אסורים וכיוצא באלו, רק מצד שהוכיח אותו, צריך שיתבונן היטב על פי דרכי התורה אם הוא באמת עון, ולא יחליט תיכף את הענין בדעתו.

ג. שלא יגדיל את העולה יותר ממה שהיא.

ד. שיכוין לתועלת, דהיינו, כדי שיתרחקו בני אדם מדרך רשע כשישמעו שהבריות מגנות פועלי און, גם אולי הוא בעצמו ישוב על ידי זה מדרכיו הרעים כשישמע שהבריות מגנות אותו עבור זה, אבל לא יתכוין המספר להנות מהפגם ההוא שהוא נותן בו, ולא מצד שנאה שיש לו עליו, רק מצד האמת.

ה. שלא יטמין עצמו לגנותו בצנעא, ובפניו יחניף לו, רק כשיספר יספר בפרסום, אם לא שיש לו ממנו אימה שיש לאל ידו להרע עמו, או מפני חשש מחלוקת מותר לגנותו בצנעא בפני כל אחד ואחד, והכל יתכוין לשם שמים כדי להשניאו שלא ילמדו ממעשיו. ולענין אם צריך להוכיחו עי' לקמן בכלל י' בבאר מים חיים סק"ל.

וכל אלו הפרטים שהצרכנו לא איירינן בפורק עול מלכות שמים מעליו לגמרי חס ושלום, רק דאינו נזהר מעבירה אחת שמפורסמת בישראל לאיסור וכנ"ל. (באר מים חיים)




וְ"דַע עוֹד, דְּאִם מֻחְזָק בָּעִיר לְרָשָׁע (יד) מִפְּנֵי שְׁאָר עִנְיְנֵי עֲבֵרוֹת, שֶׁמֻּתָּר עֲבוּרָם לְגַנּוֹתוֹ, (טו) גַּם כֵּן דִּינָא הָכֵי {כך}, (ועַיּן בִּבְאֵר מַיִם חיִּים הפּרָטִים, שֶׁצָּרִיךְ לָזִה), וְאֵיזֶהוּ מֻחְזָק? כָּל שֶׁהֻסְכַּם בִּפְנִי אַנְשֵׁי הָעִיר לְרָשָׁע, עַד שֶׁלֹּא יִפּל לָהֶם בּוֹ סָפֵק (מֵחֲמַת שְׁמוּעוֹת הָרָעוֹת, שֶׁיּוֹצְאוֹת עָלָיו תָּמִיד מֵעִנְיְנִי נֵאוּף וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, דְּבָרִים שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט יְדִיעַת אִסוּרָן בְּכָל יִשְׂרָאֵל), אֲבָל אִם יָצָא עָלָיו קוֹל בְּעָלְמָא בִּלְבַד, אָסוּר לִסְמֹךְ עַל זֶה לְגַנּוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ לְהַחְלִיט בַּלֵּב אָסוּר, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל בִּכְלָל ז'. (וְאַף שֶׁיָּרֵאתִי מְאֹד לְהַעְתִּיק דִּין הַזֶּה מִפְּנִי בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן, שֶׁכְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ עַל אֶחָד שֶׁמֶץ דְּבַר מַה, תֵּכֶף יַחְזִיקוּ אֶת הָאִישׁ הַהוּא לְמֻחְזָק בְּרֶשַׁע וִיגַנּוּ אוֹתוֹ וְיִתְלוּ אֶת הַהֶתֵּר בַּסֵפֶר הַזֶּה, עִם כָּל זֶה לֹא הִשְׁמַטְתִּיו, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל בְּבָבָא בַּתְרָא {דף פ"ט} עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אֲמָרָה וּמֵהַאי קָרָא אֲמָרָה, {הושע י"ד י'}: "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַּדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם").

באר מים חיים

(יד) מפני שאר עניני עבירות. דהיינו דברים שהם ידועים לכל שהוא אסור דאל"ה אסור לגנותו עבור זה פן לא ידע שהוא אסור וכמו שביארנו לעיל בכלל ד'" (חפץ חיים, הלכות לשון הרע, כלל ח, סעיף ז*

(טו) ג"כ זיינא הכי. אך צריך שיכוין לתועלת דהיינו כדי שיתרחקו בני אדם מדרך רשע כשישמעו שהבריות מגנות פועלי און וגם אולי הוא בעצמו ישוב עי"ז מדרכיו כשישמע שהבריות מגנות אותו עבור זה, אבל לא יתכוין המספר להנות מהפגם ההוא שהוא נותן בו ולא מצד שנאה שיש לו עליו רק מצד האמת. גם לא יגדיל המספר את העולה יותר ממה שהיא. וגם לא יטמין את עצמו לגנותו בצנעה ובפניו יחניף לו רק כשיספר יספר בפרהסיא, אם לא שיש לו ממנו אימה שיש לאל ידו להרע עמו, או מפני חשש מחלוקת מותר לגנותו בצנעה בפני כל אחד ואחד, והכל יתכוין לשם שמים כדי להשניאו שלא ילמדו ממעשיו, וכל אלו הדברים מקורן מעליות ר"י המובא בש"מ לב"ב ל"ט ועיין לקמן בכלל יו"ד.

ומ"ש וכי"ב דברים שנתפשט וכו' פי' אפילו אם הם מעונות הקלים, רק שנתפשט איסורן בישראל, וכענין שאמרו בשבת (דף מ') משרבו עוברי עבירה וכו' אמר רבא האי מאן דעבר אדרבנן וכו' וכמו שכתבנו לעיל בכלל ד' ס"ק ז' ע"ש. (באר מים חיים)

אה ברור

שואל השאלה:
מה יש לך לא להאמין תבדקי

מאיפה את יודעת מה ה' כן ברא? ה' ברא אנשים רגילים לחלוטין ולכל אחד היה את הבחירה ואת ההיסחפות שלו לדבר עבירה, יש דורות שהעבירה הנפוצה בזמנם היה רצח יש דורות שהעבירה הנפוצה הייתה עבודה זרה ויש דורות שגילוי עריות הכי נפוצה, ויש דורות שהכל היה כמו דור המבול

אתה צודק! באמת אסור לשנוא אותם וזה חטא חמור למי שכן שונא אותם! *אבל אסור* לתמוך במעשים הרעים שלהם בדיוק כמו שאסור לתמוך במעשים הרעים של מי שמחלל שבת

וזה אפילו יותר משמירת שבת^^

מה יש למישהו לרצות להתפלל לפסל זה לא כמן זרע לבטלה ונטיות מיניות וגילוי עריות שעוד יוצא להם מזה משהו סתם להאמין בפסל זה מבורות או התגרות

ושואל השאלה בסוף זה שמישהן נולד עם יצר לעשות משהו רע זה לא אומר שמותר לו לממש ולהוציא אותו לפועל באנו לעבור תיקון ולעמוד בניסיונות לא להנות

שואל השאלה:
מתי אמרתי שמותר, אל תתחילו להכניס לי מילים לפה, עד עכשיו היה שיחה נורמלית

"זה בניהם לבין הקב"ה ואין לי זכות להתערב"
- טעות: "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים כט, כח).

רש"י: "הנסתרות לה' אלהינו" - ואם תאמרו "מה בידינו לעשות?" - אתה מעניש את הרבים על הרהורי היחיד שנאמר "פן יש בכם איש וגו'" ואח"כ "וראו את מכות הארץ ההיא". והלא אין אדם יודע במטמוניו של חבירו? - אין אני מעניש אתכם על הנסתרות שהן לה' אלהינו והוא יפרע מאותו יחיד, אבל הנגלות לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו ואם לא נעשה דין בהם - יענשו את הרבים. נקוד על לנו ולבנינו - לדרוש שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן, משקבלו עליהם את השבועה בהר גרזים ובהר עיבל ונעשו ערבים זה לזה" (רש"י על דברים כט, כח).

לא אצרתי שאמרת אמרתי שבסוף זה לא משנה גם אם נולדים עם יצר לעשות עבירות זה כי אמורים לעמוד בניסיון ולא לעשות אותן

שואל השאלה:
^^צריך בית דין בשביל להעניש, היום אין לנו את זה
ושוב אתה נכנס לה שכולם נפגעים מזה בסוף, כבר עברנו את הנושא הזה

^ אז נכון שאנחנו לא יכולים להעניש, אבל מותר לנו להביע התנגדות לזה, לתת נגד זה דרשות והרצאות.

אתה אומר שלא?

שואל השאלה:
אני רק אומר שזה לא עוזר, זה כן גורם לאנשים להסתיר את זה, זהו, אפילו שזה עבירה זה יצר, זה כמו שיגידו לך לא לאהוב נשים, זה בלתי אפשרי להתמודד עם זה

אפחד לא שונא להטב אבל לא אוהבים את הדרך שלהם
ודי לדחוף את ואהבת "לריעך כמוך לכל מקום"
יש עוד מצוות בתורה אי אפשר להצדיק כל חטא ואיסור ולהגיד ואהבת

^^ אז ביאור הלכה בסימן תרח כותב בשם תנא דבי אליהו, פרק יח שמצות תוכחה היא רק עם שאיתך בתורה ובמצוות ולא כלפי פורקי עול. אז אין מצוה להוכיח אותם. אבל זה שאין מצוה להוכיח אותם, לא אומר שמותר להחניף להם ולחזק את יד עוברי עבירה ולתמוך בהם ולא אומר שאסור לגנות את מעשיהם הרעים בפני אחרים.

שואל השאלה:
אתה צודק, אני נטרלי בנושא, אגיד לך את האמת רק רציתי לראות דעות של אנשים פה, אבל אני תומך בזה שלא יטפלו לבין אדם.
אתה לא מבין שבלגנות אתה משפיל אותם, פוגע בהם, עזוב עכשיו להטבים כל אדם, תעיר לו בכל מקום על כל דבר אני לא אתמוך בך

אסור לשנוא אף אחד אבל אפשר להבין חרדי ששונא מבחינתו הם מרחיקים אותנו מהגאולה ומביאים צרות לעם שלנו באותה מידה אפשר לשנוא חרדים ששונאים מגישה של יצירת אנטגוניזם וחילול השם
כל אחד שיהיה אחראי לרגשות שלו השם לא אמר שזה סבבה שנאה

^^ אם זה מונע את העבירה לפחות מבחינה פיזית ואנשים מתביישים לעשות אותה, זה כבר יותר טוב, לא? פחות חילול השם.

ולגבי יצר הרע: אין הקב"ה מעמיד את האדם בניסיון, אלא אם כן יכול לעמוד בו. זה סותר את מה אמרת.

שואל השאלה:
לא כולם עומדים ביצר שלהם וזה עובדה

לא כתוב ההיפך כתוב בתורה "לא תשנא את אחיך בלבבך". גם תכלס אף אחד לא שונא אף אחד זו סתם הגזמה

^^ אז זה מראה על הכישלון שלהם ולא על זה שאי אפשר. בסופו של דבר שכר ועונש זה דבר הוגן.

זה גם עובדה שרוצחים ועובדה שמתבוללים ועובדה שאוכלים לא כשר זה לא אומר שמותר

הדתיים לא שונאים, מתנגדים, יש הבדל.