זה תקין לבכות כל לילה עד שינה?

שמע,שים אלף ז מהפרצופים שהם עושים לך.
תהיה גבר ותנסה להשתלב איתם,תנסה לדבר איתם על נושאים שמשותפים לכם,שיש לכם עניין בו.
ואם לא עובד אז לא נורא,יש לך חצי מהעולם שיכול להיות חבר שלך. אתה לא לבד אח.
אולי תמצא מישהי זה יכול לעזור...

רוצה לדבר, אב"י ?

כן.

שואל השאלה:
אני בצבא, כרגע במגורים שלנו כותב זאת בעיניים דומעות. אני יחסית חדש פה במקום, אני ניסיתי להתחבר כמה שיותר ולהשיג חברים פה. לעשות לעצמי מן חוויה מתקנת מהתיכון הבודד שעבר עליי, להיות אדם אחר שכן עושה את הצעד ומנסה להתחבר לאנשים ולצאת מאזור הנוחות.
זה עבד במקצת, עם הזמן אני מבין שלא משנה כמה אנסה אני לא אצליח להעיף את תחושת המועקה הזו בי. מה גם שככל שאני מתחבר וחושף יותר פרטים עליי ככה זה מרחיק ממני את אותם אנשים שאני רוצה להתחבר אליהם. אני שם לב לזה, לצורות הדיבור האחרות שלהם משהיה, כל פעם כשאני מוציא משהו מהפה מעקמים לי פנים, אני מדבר ומספר דברים למישהו וכל פעם עונה ב"לא אכפת לי/לנו", אני קורא בשמותם ומתעלמים ממני בכוונה, לא שלא שומעים. זה מרגיש כאילו אני לקראת חרם וזה גורם לחזור לאותה תחושה בתיכון
אני כבר לא יודע מה לעשות

אני מבינה מה אתה מרגיש וכמה שזה קשה להרגיש ככה, במיוחד כשאתה נמצא במקום חדש ומנסה להתחבר. חשוב לזכור שזה לא תהליך מהיר, וגם אם יש קשיים בהתחלה, עם הזמן תוכל למצוא אנשים שיתחברו אליך באופן אמיתי. ואני בטוחה שתמצא כאלה, אתה עושה צעד חשוב וכל המאמץ שאתה משקיע בזה הישתלם לך.
והאנשים שמתעלמים ממך ומזלזלים בך לא שווים אותך. מגיע לך יותר, ואתה שווה יותר מזה. ואם הם לא רואים זה בעיה שלהם.
אני מקווה שתצליח למצוא את האנשים הנכונים בחייך, והם יגיעו אל תדאג. בסוף יהיה טוב ויהיו ימים טובים יותר.