ראיתי סרטון בטיקטוק עם השאלה הזו ואני חושבת עליה כמה ימים, אז אשמח לשמוע את דעתכם

תלוי מאוד בבנאדם ובמה שקורה לו בחיים ובאיך שהוא חווה את זה
זה מאוד אינדיבידואלי ולא חד משמעי

בדידות נמדדת ברגש האישי של האדם.
להיות לבד זה לא להיות בודד ולכן להתעורר לבד זה יותר חופש מבדידות.
אני כן חושב שיש לי יותר חופש לבדי, לא כבודד.

ז'אן פול סארטר אמר: "אדם שמרגיש בודד בחברת עצמו לא נמצא בחברה נכונה."
אנחנו צריכים להרגיש טוב עם עצמנו ולהנות בדידותנו ולא רק להיות מוקפים. זה חלק מההישרדות שלנו בחיים.

חופש תמיד מעירים אותי וכן אני ירגיש קצת בודדה

יש הבדל בין להרגיש בודד ובין להיות בודד מבחינה פיזית

להרגיש בודד ולתפוס את הבדידות בתור דבר לא רצוי(loneliness) זה דבר רע ולא אופטימלי
להיות בודד מבחינה פיזית(solitude) זה דבר לא רע בהכרח

אם את בוחרת להסתכל על הבדידות הזאת בתור דבר חיובי, בתור חופש כמו שקראת לזה אז זה בהחלט דבר טוב, בעיקר אם הבדידות הזאת מתרחשת מרצונך האישי

לעומת זאת, אם את בוחרת להסתכל על הבדידות הזאת בתור דבר רע, אם את שואפת לאינטרקציה עם אנשים והיא פשוט לא מתרחשת ואת לא מקבלת אינטראקציה עם אנשים למרות שאת רוצה אז זה דבר רע

את האמת? מבחינתי זה חופש.
אבל חופש ובדידות הם לא נוגדים אחד את השני.

רוב האנשים בעולם מתעוררים בבוקר לבד. חלקם בודדים חלקם חופשיים וחלקם שניהם. וחלקם פשוט גרים לבד אז הם מתעוררים לבד.

בקצרה: אדם חופשי זה אדם ללא מגבלות זה יכול להיות משפחה ויכול להיות גם אדם לבד, לבדידות וחופש אין קשר אחד לשני