שאלת הלכה לגבי תפילת עמידה 18(תיאור)

בשחרית:
הודו שלפני ברוך שאמר
יאמר ברוך שאמר.
לפי מידת הזמן יאמר את המזמורים שעד ישתבח.
אם אין זמן יאמר רק אשר יושבי ביתך.
אם יש זמן יוסיף הללו את ה' מן השמים וגם הללו אל בקדשו ואז ידלג לישתבח.

אם ממש אין זמן ידלג על כל פסוקי דזמרה ויצטרף לציבור מברכות קריאת שמע.

שואל השאלה:
ואין לזה הקשר גם למנחה וערבית?

במנחה:
אם מגיע והציבור נמצא באשרי יושבי ביתך - יאמר איתם
(למנהג הספרדים שאומרים את סדר הקרבנות לפני אשרי - ידלג עליהם)

אם הציבור נמצא כבר בקדיש שלפני תפילת 18 - יענה לקדיש ויתחיל תפילת 18 עם הציבור. אחרי התפילה לא ישלים את מזמור אשרי יושבי ביתך.

בערבית:
מצא את הציבור בקריאת שמע וברכותיה,
אם יתחיל מההתחלה ויספיק להתחיל איתם תפילת 18 - כך יעשה.
ואם לא יספיק - ימתין שיתחילו תפילת 18, יצטרף אליהם
ואחרי סיום התפילה יברך את ברכות קריאת שמע, יקרא קריאת שמע
עד לסיום ברכת השכיבנו (באופן הזה מפסיד את מצוות סמיכת גאולה לתפילה, אבל תפילה בציבור עדיפה)

אני בגדול מסכים עם תשובות של yossale כאן בשאלה הזאת ספציפית שכן דינים אלו כתובים בשולחן ערוך (למשל אורח חיים נב), אבל לא ברור מדוע^ לא ישלים "אשרי" אחרי תפילת מנחה. הרי אמרו בברכות ד: "כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלוש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם". אז למה שימנע מזה? אלא אם כן כבר יצאו כוכבים ואין אין טעם.

^בבית יוסף מביא בשם הזוהר שלא לעשות זאת