יש למישהו מונולוג טוב וקליל ללמוד בעל פה לאודישן למגמת תיאטרון?

אני בעיקרון עשיתי את זה במסגרת מגמת מוסיקה, אבל אודישן למחזה ברמה שהיא בתכלס באותה רמה של מגמת תיאטרון (הבמאי נתן לנו רשימה של מונולוגים, אם זה לא מתאים, בטח יש לי עוד כמה):
שיקרתי.. לא גנבו לי את הטלפון! כיביתי אותו. הלכתי לים. בדרך לבית הספר שני לקחה אותי ואמרה לי שהיום אנחנו מבריזות והולכות לים. "אבל יש לימודים" אמרתי לה והיא אמרה "אל תדאגי נסתדר" אני בשניה אחת נכנסתי לחרדה והתחלתי לחשוב מי מהחברות שלך הולכות לים בשעות האלה. אבל שני תפסה אותי חזק ומשכה אותי והתחילה לרוץ ואני רצתי אחריה שלא הספקתי לחשוב. לא ריצה של ספורט! זאת היתה הריצה הכי משחררת שהייתה לי. היא ידעה שאת מתקשרת כל רגע אז היא לקחה לי את הטלפון וסגרה אותו. שני הורידה בגדים ונכנסה לים. לא האמנתי איך היא עושה את זה? איך היא מצליחה לא לחשוב קדימה ולא לדאוג שאין לה מגבת שאין לה קרם הגנה, שעכשיו עשר בבוקר! עשר בבוקר ואני בים! הרגשתי כל כך טוב! יש משהו קסום בים כשאין בו עוד ילדים. אחר כך אכלנו גלידה! שני כל כך צחקה עלי שאני לא אוכלת גלידה שהיא קנתה לי שתי מנות!
למה את מסתכלת עלי ככה אמא? אני מסבירה לך שסוף סוף הרגשתי טוב שהייתי משוחררת! אבל את לא יכולה להיות שותפה לאושר לי. פעם עשית משהו לא מתוכנן? פעם ניסית להיות ספונטנית? לא.. אצלך הכל רשימות ותכנונים. אז אני מודה.. שיקרתי ומגיע לי עונש! ואני שמחה לקבל את העונש הזה.