4 תשובות
יש לי תרגול אם באלך
am ו- is הופכים ל-was
are הופך ל- were
לרוב מוסיפים לפועל ed
אם הפועל כבר נגמר ב-e מוסיפים רק d
אם הפועל נגמר ב-y ואין לפניו אות ניקוד משמיטים את ה-y מוסיפים ied
אם הפועל נגמר ב-y ויש לפניו אות ניקוד אז חוזרים לחוק הראשון (ed)
אם הפועל מסתיים באות רגילה, אות ניקוד, אות רגילה מכפילים את האות האחרונה ומוסיפים ed
לעולם לא מכפילים y,w ו-x
יש 61 פעלים יוצאי דופן אבל עוד לא למדתי אותם אז זה מישהו אחר
are הופך ל- were
לרוב מוסיפים לפועל ed
אם הפועל כבר נגמר ב-e מוסיפים רק d
אם הפועל נגמר ב-y ואין לפניו אות ניקוד משמיטים את ה-y מוסיפים ied
אם הפועל נגמר ב-y ויש לפניו אות ניקוד אז חוזרים לחוק הראשון (ed)
אם הפועל מסתיים באות רגילה, אות ניקוד, אות רגילה מכפילים את האות האחרונה ומוסיפים ed
לעולם לא מכפילים y,w ו-x
יש 61 פעלים יוצאי דופן אבל עוד לא למדתי אותם אז זה מישהו אחר
בגדול זוהי הצורה הפשוטה של העבר, משתמשים בה כשמדברים על משהו שקרה והסתיים בעבר.
בשביל רוב הפעלים, זה פשוט, מוסיפים את הצליל d או t בסוף, כותבים את זה עם ed- אחרי הפועל. למשל: work > worked
יש כמובן יוצאי דופן. זה החלק הכי קשה שצריך לזכור באנגלית לדעתי כי יש המון יוצאי דופן. רובם מגיעים מתקופה שבה השפה האנגלית הייתה יוצרת את העבר לא עם מוספית, אבל עם שינוי בצלילים של הבניין. כמו שיש בעברית אוכל > אכל, באנגלית יש eat > ate העיצור t נשאר אבל התנועה השתנתה, כמו בעברית.
יש גם כמה מילים אחדות שלוקחות פועל אחר בשביל העבר, כמו למשל בעברית יגיד > אמר. אנחנו נוהגים להשתמש בפועל אחר משום מה, אז ככה גם באנגלית עם הפועל go > went, והפועל be > was, were.
אז יש קבוצה גדולה כזו של מילים שצריך לזכור, מומלץ להשתמש בכרטיסיות עם anki או quizlet בשביל זה, אבל זה הכול.
מה שהכי קל זה שלא צריך להוסיף s או משהו לא משנה מי עושה את הפעולה.
עכשיו אפשר ליצור משפטים בעבר:
אני הלכתי לשירותים
i went to the bathroom
הבננה הפכה לצהובה
the banana turned yellow
עכשיו משהו שחשוב לזכור, אנחנו יודעים בשלילה ושאלה צריך להוסיף את הפועל do. כשזה קורה, הופכים אותו לצורת העבר שלו did, והפועל הראשי נשאר בצורת המקור, כמו שהוא:
איפה שיחקת כדורגל?
where did you play football
היא לא נהגה במכונית
she didn't drive the car
אני מקווה שזה עוזר
בשביל רוב הפעלים, זה פשוט, מוסיפים את הצליל d או t בסוף, כותבים את זה עם ed- אחרי הפועל. למשל: work > worked
יש כמובן יוצאי דופן. זה החלק הכי קשה שצריך לזכור באנגלית לדעתי כי יש המון יוצאי דופן. רובם מגיעים מתקופה שבה השפה האנגלית הייתה יוצרת את העבר לא עם מוספית, אבל עם שינוי בצלילים של הבניין. כמו שיש בעברית אוכל > אכל, באנגלית יש eat > ate העיצור t נשאר אבל התנועה השתנתה, כמו בעברית.
יש גם כמה מילים אחדות שלוקחות פועל אחר בשביל העבר, כמו למשל בעברית יגיד > אמר. אנחנו נוהגים להשתמש בפועל אחר משום מה, אז ככה גם באנגלית עם הפועל go > went, והפועל be > was, were.
אז יש קבוצה גדולה כזו של מילים שצריך לזכור, מומלץ להשתמש בכרטיסיות עם anki או quizlet בשביל זה, אבל זה הכול.
מה שהכי קל זה שלא צריך להוסיף s או משהו לא משנה מי עושה את הפעולה.
עכשיו אפשר ליצור משפטים בעבר:
אני הלכתי לשירותים
i went to the bathroom
הבננה הפכה לצהובה
the banana turned yellow
עכשיו משהו שחשוב לזכור, אנחנו יודעים בשלילה ושאלה צריך להוסיף את הפועל do. כשזה קורה, הופכים אותו לצורת העבר שלו did, והפועל הראשי נשאר בצורת המקור, כמו שהוא:
איפה שיחקת כדורגל?
where did you play football
היא לא נהגה במכונית
she didn't drive the car
אני מקווה שזה עוזר
שואל השאלה:
תודה רבה לכולם!
תודה רבה לכולם!
באותו הנושא: