אין לי כוחות להורים שלי כבר

הם דואגים לך

תשמעי גם אני מתעצבן שהם עושים את זה לפעמים ואני כבר בן 17 אבל אני נזכר שיש פעמים שהם פשוט רוצים לטובתנו והם חוו יותר בעולם אז גם אם הם טועים תנסי כמה שיותר לדבר איתם על זה ולא בעצבים כי לא פותרים כלום בעצבים

שואל השאלה:
מה אכפת לי הם פשוט לא משחררים רציני שהם אומרים לי ללכת לישון ב-10 הם מתערבים לי בחיים שלי והם לא מבינים שזה לא עוזר לי בשום צורה

זה לטובתך.
שהם אומרים לך לישון מוקדם זה לטובתך הם דואגים לבריאות שלך, כי מה זה לישון מאוחר? בשביל מה? זה לא בריא ולא טוב למוח

אני אומנם בן שלוש עשרה בקרוב ארבע עשרה אבל ההורים שלי גם ככב וזה מחרפן אותי כאילו הם קוראים לחלום שלי שטויות ומנסים למנוע ממני להגשים אותו לא מרשים לי להיפגש עם חברים כי מאוחר מידי

היי אנונימית,

אני רואה כי את מתארת סביבה יומיומית מהוריך של ריבים ובכי, תחושות שאת לא מספיקה וכי הם לא מרוצים ממך, ואף שזה משפיע לך על המצב רוח ועל הכוחות שלך. אני גם קוראת את התגיות שמתארות ייאוש ודיכאון, כמו גם עייפות. האם תחושות אלו קשורות רק להוריך ? או האם יש סיבות נוספות להרגשתך? זה בטח לא קל להיות בתחושות כאלו ועוד בסביבה הקרובה, ובטח גם לא פשוט לשתף כאן ולשאול להתייעצות. אני מזמינה אותך לשוחח איתי כדי שיחד ננסה למצוא דרך לעזור לך.

קוראים לי שרה, ואני מתנדבת בעמותת "עלם" שמלווה בני נוער וצעירים ברשת. את מוזמנת לכתוב לנו מתי שתרצי ואני פה לשמוע מה את מרגישה ולהיות שם עבורך. חשוב שלא תישארי עם הרגשות שלך לבד. אפשר לדבר איתנו בהודעות הפרטיות כאן, במייל שלנו [email protected] או באינסטגרם/טיקטוק שלנו digital.elem.
אפשר גם להכנס לצ'ט או לווטס אפ שלנו ולשוחח
באנונימיות עם מתנדבים.ות בימי ראשון-עד חמישי בין 20:00-24:00.

מחכה לך, שרה מעלם דיגיטל