6 תשובות
שואל השאלה:
^זה לא כזה פשוט.. יש לי כל כך הרבה אנשים שאני אוהבת ותאמין לי שזה לא עוזר למחשבות האלה ואני אוכלת את הלב על מה זה יעשה להם אם אני לא יהיה פה. וזה לא שאני קמה בבוקר, חושבת עליהם והכל נהיה טוב בשבילי
אנונימית
שואל השאלה:
אבל זה מה שמוזר עברתי את התקופה הזאת יש לי עבודה מקום התנדבות משפחה חברים אני יחסית שמחה ביומיום וכשאני מרגישה שעברתי את זה אני חושבת על המוות ואני עדיין רוצה את זה, למרות שמרגיש לי שכביכול יצאתי מזה
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא יודעת וזה מה שמוזר..אולי לא באמת יצאתי מזה וסתם הדחקתי את זה כי אני באמת מרגישה טוב יותר אבל אז יש לי נפילות קטנות כאלה שאני חושבת על זה וזה מחזיר אותי לשם. אולי השמחה שהרגשתי זאת שמחת סרק כי אחרי תקופה כזאת חשוכה אתה לא מבדיל בין שמחה אמיתית למזוייפת
אנונימית
שואל השאלה:
כן צודק אולי זה מורכב מדי לסטיפס. בכל זאת תודה על ההקשבה ועל הניסיון לעזור :)
אנונימית
קודם כל שמחה לשמוע שיותר טוב לך. זאת באמת שאלה מעניינת שאני תמיד חוזרת אליה אבל עם כמה שזה עצוב, אנשים שמאובחנים עם דיכאון יסבלו ממנו לנצח, כן גם בתקופות שהכל נראה טוב, זה לא אומר שהם "החלימו", הוא תמיד יהיה שם. בגלל זה אני מציעה לך ללכת לפסיכיאטר/ית בשביל אבחון, בשביל לדעת אם יש לך את זה ובמידה וכן, לקבל טיפול מתאים ולא לשבור תראש לבד
שואל השאלה:
הכל תקין כבר תקופה שאני מרגישה יותר טוב ושמחה ואז שאני רוצה לבדוק אם אני עדיין בעניין של למות אני חושבת על זה ואני עדיין רוצה
אנונימית