אני יושבת בחדר ורוצה לבכות ואני לא מצליחה (פריקה)

אני נשרתי מהסיבות האלה ומעוד כמה

קודם כל
תנשמי עמוק יפה שלי
תרגעי ותביני שלא יעזור להוציא את זה על עצמך
בטח שלא לשנוא את עצמך בגלל המראה שלך או כל דבר אחר
דבר שני בתור אחת שהמנהלת אמרה לה ששברתי שיא בלא להגיע לבית ספר
תאמיני לי שאני מבינה
וזה וואלה אמור מה זה לא לעניין אותך
שואלים למה לא הגעת? לא עניינכם ככה תעני או תגידי שהיית חולה ושכולם יחפשו
לא שווה להוריד דמעות בגלל אנשים חרא

גם אני לא הולך כל כך לבית ספר לאחרונה כי אני מרגיש לא משהו החיים חרא מי שהייתי מאוהב בה חסמה אותי אחרי שהצעתי לה המחנכת שלי שהייתה הסיבה היחידה שאהבתי ללכת לבית ספר עברה ניתוח ולא מגיעה כבר חצי שנה החיים בזבל אבל אני לא אובדני או משהו רק בדיכאון

רוצה לדבר אני מרגיש בדיוק כמוך

ואוו
אולי תדברי עם היועצת
תחליטו מה לעשות ביחד
ואולי גם תסיקו מסקנות ביחד
זה מה שאני עשיתי במקום לנשור כי לא הרגשתי טוב בכלל והביאו אותי למשהו שנקרא ' רעים ' ועוד
בהצלחה(:

אנונימית יקרה,
מבינה מדברייך כמה כואב ומייאש ללכת לבית הספר, מקום שבו את מוקפת באנשים אך מרגישה בודדה ושאף אחד לא רואה אותך באמת, היכן שאת מרגישה דחויה ולא ראויה.
מתארת לעצמי את התסכול כשאת מנסה לבטא בבכי את התחושות הקשות שעוברות בך אך הדמעות לא משתפות פעולה
אני לא יכולה לתאר כמה כוחות ואומץ נדרשים ממך כדי להגיע לבית הספר ולהתמודד עם תחושות חוסר השייכות והשונות שעולות בך
יכול להיות שביטוי המצוקה בדרך אחרת, אולי בהתכתבות עם אדם קשוב ואכפתי, יעזור לך להרגיש יותר טוב. את לא חייבת להישאר עם הרגשות הללו לבד.
אני מזמינה אותך לצ'אט האנונימי של עמותת סה"ר, סיוע והקשבה ברשת. את יכולה להכנס אליו דרך הקישור המצורף או לפנות אלינו בווצאפ למספר 055-957-1399.
שלך מתנדבת סה"ר