ספרים טובים בווטאפד?

ספרים על לסביןת:
צלקות
playing with fire
my player

היחיד שקראתי על לסביות הוא "הכלבה שלך"
וכדאי לך לקרןא את:
נופלת לרגליו
ריפוי אסור
shes mine
the outside world
its not for me זה לא בשבילי
dark love
נקודת שבירה
רק חברים
לשבור אותה
חייל שלי (זה על גייז)
החיים שאחרי הבגידה
המורה למתמטיקה
האהבה הסודית שלי
need you close to me
כמו אחות קטנה
מקום מפלט

וואי לצערי לא קראתי ספר אחד טוב על לסביות, אני גם עדיין מחפשת, אבל אם את מעוניינת גם ברומן בין גברים אני מעלה, מצרפת קישורים ותקצירים .

"רץ כדי למצוא אותך"
להנרי היה הכל, את כל הכסף, מעריצים, מכוניות, גברים והחברים שהוא רק יכל לבקש.
אבל שום דבר לא שינה את הצורה בה המוח שלו בנוי, והעובדה שזה כבר השבוע השלישי שהוא במיטה עם אותם בגדים, מדמיין את עצמו רץ לכביש הסואן, אם רק היה לו כח לקום...
בהחלטה של רגע הוא לוקח את הדרכון, ועולה על הטיסה הראשונה, שם הוא מקווה להתחלה חדשה רחוקה מכל הדרמה ששוררת בישראל ומהתחושה שהוא הורס את החיים של כולם, הדבר האחד לפני אחרון שהוא מצפה אליו הוא להתחבר לאנשים שמחליפים את החברים שהוא השאיר מאחור, הדבר היותר אחרון שהוא ציפה הוא להכיר את האחד.

"הוא לא חלק מהשגרה שלי"

עברי
שגרתיות. אחרי שיצאתי ממסגרת נוקשה, כל מה שאני רוצה זה פשוט שגרה שקטה. אני אוהב לקום בבוקר ולדעת בדיוק מה יקרה, שזה בערך אותו דבר שקורה כל יום, בלי דרמה, ובלי צעקות.
לכן, כשיום אחד אני מתעורר והכל מתהפך- השעון המעורר לא מצלצל, נגמר החלב לקפה והאוטובוס מאחר- כל אותם דברים קטנים שהופכים כל יום למושלם- אין פלא גדול שפתאום המשיכה שלי לנשים גם היא מתערערת, ובחור עם ידיים מרשימות שאת פניו לא ראיתי, תופס פתאום חלק גדול מהמחשבות שלי, נכון?

יהונתן
אחרי השירות הצבאי הארוך, אני נתקע לעוד כמה שבועות מילואים שגורמים לי לפספס את תחילת השנה האקדמית, כשאני עוזב אני משאיר את כל ענייני הצבא מאחור ומנסה להתרכז בלימודים, רק ש... יש לי שכן שלא מפסיק לשמוע שירים בארבע בבוקר, מעיר אותי עם צלצול השעון המעורר החופר שלו, שהופך לצליל האהוב עלי.
למה הכל אצלו כל כך דרמטי למרות שהוא האדם הכי ביישן בעולם? ואיך הוא טוען שהוא סטרייט, אבל מסתכל עלי במבט מפוחד אך סקרן?

סיפור אהבה בין שני גברים, שמוצאים את עצמם גרים אחד ליד השני. שקרים, צעקות וסודות מפרידים ביניהם, אבל הקיר בבניין המעונות של האוניברסיטה מחבר בין השניים, והם מוצאים את עצמם מקשיבים אחד לשני, גם כשהם לא רואים, ולא מתכוונים.

שואל השאלה:
זה טוב?

אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל אני אישית אובססיבית, במיוחד לספר החדש שאני מעלה (הוא לא חלק מהשגרה שלי) 3>