תשובה אחת
השיטה שאני למדתי היא לנסות לפרק את המילה, הבסיס הוא מילה עצמאית ואילו המשקל מכיל עיצורים המשובצים בתוך תבנית של תנועות, ולעיתים יחד עם תחיליות וסופיות.
למשל, המילה ספר היא במשקל קֶטֶל, כמו המילים נצר, פתק, שקר, חקר וכדומה. לא ניתן לפרק אותה למוספית או צורן המתווסף למילה נוספת ואפשר לנתח אותה רק בתור שורש המשובץ בתוך משקל.
מנגד, המילה תקליטון ניתנת להפרדה אל המילים תקליט והתוספת ־וֹן, שאותה אפשר למצוא גם במילים ילדון, מילון, שאלון, תקנון.

כלל־אצבע נוסף הוא לבחון מה הדרך שבה התבנית הזאת עובדת עם מילים אחרות, אם היא קובעת את התנועות בצורה סדורה (כמו משקל) או פשוט מוסיפה תנועה לסוף המילה (או תחילתה במקרה של צורן תחילי) ותנועותיה אינן נקבעות בידה בצורה עקבית.
המילים תקליטון ושאלון מכילות תנועות שונות פרט ל־וֹן בסופן, ולכן אם נוצרו באותה דרך תצורה היא חייבת להיות צורת סופי.