תשובה אחת
זה נקרא המודל הסטרוקטורלי (=המבני) של פרויד, והוא חלק מתורת הפסיכואנליזה. המודל הסטרוקטורלי מחלק את נפש האדם לשלושה חלקים:
1. איד - הדחפים הטבעיים (והחייתיים) באדם, שאיתם הוא נולד ובהם הוא לא שולט. האיד כולל את הצרכים הגופניים של האדם (מזון, שתייה ומין) והוא דוגל בעיקרון העונג - שואף להשיג כמה שיותר עונג ולהימנע ככל האפשר מכאב.
2. סופר אגו - המוסר וההבניות החברתיות. החלק הזה לא מולד אלא נרכש כתוצאה מהאינטראקציה עם הסביבה והלמידה של החוקים החברתיים והנורמות המקובלות. הסופר אגו הוא העקרונות של האדם, המצפון שלו, האמונות שלו של מה "נכון לעשות" או "נכון לרצות". הסופר אגו מוביל את האדם לשאוף להגעה לאיזשהי עצמיות אידאלית, שתואמת את מה שנתפס חברתית כנכון. כשהאדם פועל בניגוד לסופר אגו, הוא חש רגשות אשמה או נחיתות.
3. האגו - זירת הבקרה של התודעה האנושית, המקום שמכיל את הרצונות של האדם שהם באמת שלו - לא דחפים טבעיים ולא תפיסת מוסר עליונה. האגו פועל על פי עקרון המציאות, ומנסה ליישב בין הדחפים של האיד, העקרונות של הסופר אגו והמציאות עצמה. האגו מאפשר הגבלה של האיד, כלומר דיכוי של דחפים מיידיים, וגם ויסות הדרישות הקיצוניות שתי הסופר-אגו, במטרה להימנע מפגיעה גם לטווח רחוק ולהשיג מקסימום הנאה ומינימום סבל (כולל סבל שנובע מייסורי מצפון מצד הסופר אגו). לאורך החיים אנחנו מפתחים מנגנונים שמאפשרים לנו ליישב בין מרכיבי הנפש השונים שלנו ולהתנהל בעולם, והיישוב הזה בין הרצונות הסותרים נעשה באגו.
1. איד - הדחפים הטבעיים (והחייתיים) באדם, שאיתם הוא נולד ובהם הוא לא שולט. האיד כולל את הצרכים הגופניים של האדם (מזון, שתייה ומין) והוא דוגל בעיקרון העונג - שואף להשיג כמה שיותר עונג ולהימנע ככל האפשר מכאב.
2. סופר אגו - המוסר וההבניות החברתיות. החלק הזה לא מולד אלא נרכש כתוצאה מהאינטראקציה עם הסביבה והלמידה של החוקים החברתיים והנורמות המקובלות. הסופר אגו הוא העקרונות של האדם, המצפון שלו, האמונות שלו של מה "נכון לעשות" או "נכון לרצות". הסופר אגו מוביל את האדם לשאוף להגעה לאיזשהי עצמיות אידאלית, שתואמת את מה שנתפס חברתית כנכון. כשהאדם פועל בניגוד לסופר אגו, הוא חש רגשות אשמה או נחיתות.
3. האגו - זירת הבקרה של התודעה האנושית, המקום שמכיל את הרצונות של האדם שהם באמת שלו - לא דחפים טבעיים ולא תפיסת מוסר עליונה. האגו פועל על פי עקרון המציאות, ומנסה ליישב בין הדחפים של האיד, העקרונות של הסופר אגו והמציאות עצמה. האגו מאפשר הגבלה של האיד, כלומר דיכוי של דחפים מיידיים, וגם ויסות הדרישות הקיצוניות שתי הסופר-אגו, במטרה להימנע מפגיעה גם לטווח רחוק ולהשיג מקסימום הנאה ומינימום סבל (כולל סבל שנובע מייסורי מצפון מצד הסופר אגו). לאורך החיים אנחנו מפתחים מנגנונים שמאפשרים לנו ליישב בין מרכיבי הנפש השונים שלנו ולהתנהל בעולם, והיישוב הזה בין הרצונות הסותרים נעשה באגו.
אנונימית
באותו הנושא: