נמאס כבר שמישהו כבר יבוא ויעשה נס

אני רוצה חבר אבל שמנה ,היה תקופה שפה הכרתי הייתי אובססיבית להכיר ועכשיו קצת ירדתי מזה כי אני אני לא חושבת שזה מגיע לי עכשיו . או בכלל .. היו בנים שאמרו לי את שמנה זה פחות או התוי פנים שלך פחות או אני מצטער אבל אני לא חושב שאני מוכן למשהו ואת מדהימה והכל אבל סורי וגם היה מישהו שעשינו פאקינג שיחת וידאו שזה בשבילי פאקינג אתגר כי יש לי חרדות חברתיות ובעיות נפשיות ושאני פאקינג מתה לצאת מהם ורוצה לצאת הדיכאון המתמשך הזה ולא להיות בפחד תמידי ובסוף הוא לא רציני וחסם אותי מכל חור כי הוא לא החלטי . אז כל פעם שניסיתי להכיר וקפצתי למים אז תמיד משהו לא הסתדר כמו נאחס כזה . אני גם רוצה כלכך הכל כבר הסתדר והשיגרה שלח תהיה עם חברות אבל יש לי רק חברה בבית ספר שאני בכלל לא יודעת איך לדבר איתה כי שאני בבית ספר הראש שלי חלול ואין לי מחשבות כאילו הראש ריק , ואני לא מבינה למה היא חברה שלי אני כלכך משעממת ואין בי שום תוכן ..
חשוב לי להגיד שאני רוצה לצאת מהמצב ושהייתי יותר קטנה לא רציתי לעשות שום צעד כי הרגשתי שהעצב , החרדה והמחשבות שומרות עליי שאני לא יהיה חס וחלילה חשופה ופגיעה ( לא יודעת כמו מגננה כזאת)
אבל עכשיו יש בי את הרצון לעשות שינוי . בבקשה תראו , תגיבו ..