מישהו מזדהה? (אני באמת רוצה לדעת)

אני שונאת שמפריעים לי
אני שונאת כשנוגעים בי בלי שאני יודעת
אני שונאת הפתעות
אני שונאת מגע
כל רעש קטן מקפיץ אותי
כל רשרוש של שקית בכיתה מוציא אותי מריכוז
קשה לי ואני לא יודעת איך להסביר את ההרגשה
קשה לי כשמתופפים על השולחן לידי
קשה לי כשאנשים מדברים מאחוריי בלי להתחשב
קשה לי כשגם שאני מבקשת להמיך את המוזיקה או הסרטון שבחרו לשים בהפסקה באותו הזמן בוחרים להתעלם ממני ולעשות פרצוף
קשה לי עם עצמי
עם המחשבות
עם הרגשות שאני דוחקת
כי ככה אני פועלת
זה מוזר וזה טיפה מטריד
ואח שלי בסך הכול דיגדג אותי
אבל לא ראיתי אותו, והוא נגע בי בלי ששמתי לב אליו
צרחתי עליו.
אני בוכה עכשיו תוך כדי שאני מקלידה
זה לא כיף וקשה לי להסביר את זה
את זה שאני לא מצליחה להתמודד מול דברים פשוטים כמו קצת רעש או מגע
אבל זה כואב לי
מכעיס אותי
ומעציב אותי
איך מפסיקים את זה? אני צריכה לדעת...