17 ו20 זה בסדר לזוגיות?

שואל השאלה:
למה לא

לא כי אלה שלבים ממש שונים בחיים, זה לא יעבוד וגם די קריפי מצד מי שבן 20

שואל השאלה:
אני ממש בוגרת לגילי(הוא לא אמר לי את זה אני פשוט מודעת לעצמי...), ואני לא סתומה.
אני תמיד מרגישה שאף אחד בגילי לא מבין אותי באמת, אז אולי זה דווקא לטובה שהוא יותר גדול. כי גם אמרו שלבנים לוקח יותר זמן להתפתח(שכלית ורגשית), אז בתכלס אנחנו בערך באותה נקודה מהבחינה הזו.

שואל השאלה:
ואני באמת יודעת לעמוד על שלי, אני לא אעשה שום דבר שאני לא בטוחה לגביו!

כן

שואל השאלה:
אבל אני עדיין לא רוצה, אז זה הולך בקצב שלי והוא יודע את זה

שואל השאלה:
חוץ מזה אני ממש מפחדת שאני יעזוב את זה ואתחרט בעתיד

שואל השאלה:
אני יודעת, פשוט ממש לא בא לי להתחרט על הפספוס הזה.

לא ממש ממש לא

שואל השאלה:
תאמיני לי שאני כבר מספיק מצולקת, אז לא משנה מה יכול לקרות זה לא יהיה יותר גרוע מהדברים שהיו לפני

לדעתי מבחינת ההפרש זה ממש סבבה אבל כאילו זה שאת קטינה והוא לא זה כאילו מוזר אם היית בת 18 או משהו זה כן זה היה מסתדר יותר

שואל השאלה:
אבל אמרתי שאני אחכה ואקח את זה ממש לאט עד שזה יהיה חוקי

שואל השאלה:
זה בדיוק הקטע, אנחנו כן.

לדעתי כן

שואל השאלה:
^יש משהו בדברייך. אבל תחשבי על זה שאם ניקח את זה לאט ואפילו נתקדם לשלב הבא רק בעוד איזה שנה ומשהו... זה עוד סבבה

שואל השאלה:
טוב אני באמת לא יודעת מה לעשות

שואל השאלה:
תודהה

תוותרי על זה.. אני מבינה את הקטע של לרצות מישהו שיהיה מספיק בוגר בשבילך במיוחד בגיל שלך, אבל גם בנים בגיל 20 הם לא מספיק בוגרים.. עדיף לך לחכות ולמצוא מישהו שיתאים לך מכל הבחינות