טוב אז אני עכשיו בתיכון עוד שנה וקצת מתגייסת. וכל היסודי הייתי חברה מאוד טובה של חבורה קטנה של בנות ובכיתה ז אני הכרתי כמה חברות אחרות וכנל גם לגבי הבנות בחבורה הן הכירו בנות אחרות והפכו להיות חבורה מאוד גדולה של ילדים וכיום החבורה הגדולה התפרקה הן עדיין חברות אבל לכל אחת יש את החברה האחת שלה שהיא החברה הכי טובה ואני נותרתי "מאחור" בגלל שלא שמרתי איתן קשר כל הזמן הזה אני מאוד רוצה לחזור להיות חברה שלהן ולא לוותר על זה אנחנו מאוד דומות באופי שלנו ואני יודעת שברגע שאני יהיה חברה שלהן החברות לא תהיה עד הצבא וזהו היא תהיה הרבה מעבר נגיד גם יש את הקטע הזה שכל פעם שאני רואה בסטורי שלהן שהן יצאו לבלות אני מקבלת צביטה כזו בלב שכאילו אני אמורה להיות שם גם וזה כל פעם מחדש שאני רואה את זה זה גורם לי לבכות . אבל הבעיה היא שאני לא יודעת איך לגשת מצד אחת אני יודעת שהן יגידו:" בואי תיהיה איתנו ממה את כל כך מפחדת". ומצד שני יש לי פחד כזה של מחשבה שהן יגידו:" מה היא קשורה מה היא נדחפת". וזה מה שעוצר אותי מלהיות חברה שלהן כי אני מאוד מפחדת ממה הן יגידו/יחשבו עליי.
12 בפברואר 2024, 16:57
2 תשובות
תחזרי אליהן. חלום שלי שתהיה לי חבורה כזו. ומאיך שאת מספרת עליהן- הן נשמעות אוצר! אין לל ממה לםחד. את צריכה לעשות את הצעד הראשון לפני שיהיה מאוחר מידי