לא נותנים לי לשבת ברכבת

כולי חוזרת מגיבוש חובלים עם השמונים קילו תיק שלי, הרכבת מפוצצת עם באמת אפס מקום, וראיתי איזה אחד יושב ברביעייה שם לבד. אז ישר שמתי את התיקים שלי שמה קרוב ואני שומעת אותו נאנח כזה. אני מסתכלת אליו, מגלגלת עיניים וטוב סבבה ממשיכה עם התיקים.
הוא כולו עם העיניים דבוקות לרצפה (כל הזמן הזה) ומתפרש בכיף שלו על כל הרביעייה. אני אומרת לו "אפשר לשבת בבקשה?", יעני "אתה יכול לקפל את הרגליים שאני אוכל לשבת???" והוא אומר לי לא. ואני בשוק שואלת שוב אומר לי לא. באמת הייתי ככ עייפה פשוט לקחתי את התיקים הענקיים שלי והלכתי לחפש מקום אחר.
מה אתם הייתם עושים במקומי?