אני לא מבין מה עובר עליי ואני אשמח לעזרה

שואל השאלה:
בבקשה תעזרו

תיפגש עם חברים זה תמיד משפר את מצב הרוח ותבנה לעצמך סדר יום נגיד:
בשעה 4:00 להיות בחדר כושר
וכאלה דברים וכך יהיה לך יותר טוב

מה שעובר עליי-איפה הילד

שואל השאלה:
וואו תודה רבה על החמות (פעם ראשונה) ותודה רבה על העזרה

הרגשתי ככה תקופה ארוכה..
הפלאפון בעיקר שאב ממני את כל הזמן והתמכרתי ברמות
גם אחרי שמחקתי טיקטוק ואינסטגרם
הבנתי שאני חייבת לעשות משהו בנושא עברתי לפלאפון נוקיה. והתחלתי להקפיד על שעות שינה, שעות שינה טובות משפרות ב80% את כל ההורמונים ביום לאחר מכן
זה היה קשה ועדיין קשה לי לישון מוקדם, רגילה לישון באחת
אבל מרגילה את עצמי לאט לאט

אני כלכך מזדהה. מצטערת שאין לי איך לעזור כי אני גם במצב הזה

אני ככ מזדהה איתך. אתה לא מבין כמה אפילו.
אני גם הייתי במצב הזה, הגיתי למצב של עייפות תמידית וחוסר מעש, דיכאון. אתה יודע איך התחלתי לצאת מזה? דבר ראשון, למלא את היום שלך בעשייה. תעשה הרבה דברים במהלך היום. תתחיל אפילו בסתם הליכה של כמה דקות וזה כבר ישפר לך את המצב רוח, אני מבטיחה. אם תתמיד בזה ותעשה כל יום סיבוב של כמה דקות אתה כבר תראה איך המצב משתפר. תפתח קשרים בחברתיים ותיפגש עם חברים גם אחרי בית ספר, תיפגש גם עם משפחה כי תכלס אין על משפחה בעולם. תנסה להוסיף דברים לסדר היום שלך ואתה תראה איך זה ממלא איתך לאט לאט. בהצלחה, ואם אתה רוצה לדבר אני פה:)

אולי יש לך ברזל נמוך
תאכל בריא כשאתה באיזון בגוף אז זה משפיע גם על הנפש והמצב רוח

תבין מה שואב ממך אנרגיות, מה את עושה שגורם לך להתעייף

שומע שאני באותו מצב או לפחות הייתי במצב הזה די הרבה פעמים לאחרונה וזה משהו שגרתי אני לא חושבת שיש בנאדם אחד בעולם הזה שמתפקד ככ הרבה בלי להישבר באמצע. יש נקודות שבירה ושפל בחיים פשוט הזמן שלוקח להתאושש מהמצב הזה אצל כל אחד הוא שונה אז קצת קשה להשתקם מזה כשמדובר בהרבה זמן ככה
אבל מה שכן זה אפשרי. מניסיון.
לדעתי תנסה להתחיל ממשהו קטן ולא באמת לעשות את כל הדברים שאתה צריך לעשות במקביל ואז כשתתרגל לזה תוסיף עוד משהו ללוז שלך עד שיווצר לך לוז שלם עם זמן מנוחה מסודר יחסית
בסופו של דבר כשיש מוטיבציה זה קורה לבד
אבל איך להשיג את זה תנסה להגיע לאווירה מסויימת שתתן לך את זה
סתם לדוגמה: נניח אני צריכה למצוא מוטיבציה ללמוד מה שאני עושה אישית זה לעבור לבגדים שהם לא פיג'מה כדי שאני לא ארדם, אני מכינה לעצמי ככה ארוחת בוקר בריאה ומסדרת את החדר שתהיה לי אווירת לימודים כזאת ואז אני נכנסת למוד של לתת בראש מה שנקרא. וגם אז אגב זה לא תמיד עובד פשוט צריך לנסות כמה שאפשר.
במקרה שלך הייתי ממליצה לך אולי להתחיל לצאת לסיבוב הליכה בחוץ של כמה דקות גם אם הכי לא באלך ולשמוע מוזיקה באוזניות ועם הזמן להפוך את זה להרגל ולהוסיף עוד דברים ללוז כמו שאמרתי בהתחלה
אם אתה אוהב להיות עם אנשים מסביבך.. לך תיפגש עם חברים זה יעשה לך טוב
תחפש תחביבים חדשים..
בסופו של דבר זה אמור לעבוד ולשפר טיפה את המצב רוח
ויש עוד מלא אפשרויות אבל זה תלוי ברצון שלך לצאת מזה.
עזוב את המצב שלך עכשיו. ליטרלי אל תתעסק בזה
תתרכז רק בלאן אתה רוצה להגיע ובשאיפות שלך ותנסה להגשים אותן מה שנקרא. כשאתה תגיע לזה בסופו של דבר אתה תראה שיפור ענק ואת ההבדלים בין עכשיו למחר נגיד את זה ככה
רק צריך להתחיל מאיפשהו ואני מאמינה בך שאתה מסוגל לזה
והכי חשוב - אל תמעיט מערכך!

קודם כול תמחק תטיקטוק או את מה שאתה רואה תתחיל להיות עם חברים אפילו משחק מחשב עם חברים נגיד פורטניט או gta משהו שאפשר לשחק עם חברים תתחיל לצאת ואז מפה לשם אתה תחזור להתאמן אני גם הייתי ככה ואז התחלתי להתאמן

נשמע שאתה במצב קל של סליחה על המילה המלחיצה אבל הרס עצמי.
מצד אחד יש לך את הרצון הזה לעשות משהו אבל מצד שני אין לך כוחות נפשיים לעשות את אותם דברים - תקן אותי אם זה לא המצב.

הייתי שם הרבה פעמים בעבר, תקופות בהם לא היה לי כוח נפשי לעשות משהו אז עשיתי את הדבר שהכי קל לי לעשות בתקופות כאלה - לשבת ולהתבטל.
למצוא לי את אותה שיגרה פשוטה שלא מצריכה ממני יותר מידי.

רוב הזמן זה בא בתקופות כך שכנראה זה יעבור לך בשלב כלשהו.
אני ממליצה לך לנסות ולמצוא שיגרה שונה.
הפסקת עם האימונים למה? קרה משהו? לא טוב לך?
תמצא משהו חדש שיעסיק אותך -
ציור
רכיבה על אופניים/סקייטבורד/כל דבר אחר
חוג כלשהו
תנועת נוער
עבודה
ללמוד לנגן על משהו
ללמוד להכין משהו - תכשיטים לדוגמה
לצאת עם חברים
אולי כן לחזור להתאמן..?
לטייל באיזור של הבית שלך כמה שעות ביום/יותר רחוק אם אתה יכולה
ויש עוד שלל דוגמאות, תמצא לך משהו שיגרום לך לצאת טיפה מהמסך ולעשות דברים במקום שמהנים אותך לא פחות ונותנים לך מטרה כלשהי לשאוף אליה, לא משהו שישעמם אותך.

אני ממליצה לך לעשות לך מן הגבלה של המסך, בתקופת הקורונה עשיתי את זה וזה נורא עזר לי לעשות את היום שלי עשיר יותר.
תקבע לך, לדוגמה שעה וחצי ביום בה תוכל להיות באופן כללי במסך כלשהו ותנסה לעמוד בזה.
עכשיו שעה וחצי זה לא שעה וחצי רציפה לשבת מול הטלפון אלא שעה וחצי שיכולה להתפרס על יום שלם - בוקר, צהריים ערב.

בנוגע לשנצ אולי אתה לא ישן מספיק בלילה? כמה שעות אתה ישן בלילה?
בכל מקרה בגלל שאין לי כרגע אפשרות לעריכה, אתן לך טיפים לשינה טובה שלי עוזרים :
1. תקבע לך שעה מסוימת לשינה כך שתשן בין 7 וחצי ל8 שעות
2. כשאתה מנסה להרדם, תנסה חצי שעה לפני הזמן שתכננת לישון - חשבת לישון ב10 וחצי? תחשוב שוב ותכנס למיטה ב10.
3. תרחיק ממך מכשירים שעלולים להפריע לך כשתרדם - טלפון נגיד.
4. שים את הטלפון על מצב טיסה כך שלא ישלחו לך הודעות/יתקשרו אליך
5. תשתה חלב חם
6. שים לך שירים שקטים שיעזרו לך להרדם.

זה יכול להיות גם עיניין של עייפות אחרי בית ספר וזה נורמלי לגמרי אצל בני נוער.
כשתגיע הביתה תאכל, תראה אולי סדרה שתעיר אותך ואל תשכב על המיטה/ספה (כשאנחנו שוכבים הרבה יותר קל לנו להרדם מעמידה או ישיבה) ולאחר מכן תעשה משהו שיעסיק אותך (את הנושא הזה כבר הזכרתי למעלה - ציור, שיעורי בית אם יש...)

אם יש משהו שלא הזכרתי תכתוב, מקווה שיהיו לך ימים ותקופות טובות יותר (:

אתה חייב לחזור לכושר

וואי מובן לגמרי אני גם ככה אולי תתחיל לעשות לתכנן לעצמך לו"ז זה הכי עוזר

אתה לא עצלן
עובדה שהיה לך כח לרשום את המגילה הזאת

הייתי גם ככה כל תקופת החטיבה והתיכון שלי
באותה הזמן שנאתי את זה אבל תכלס מה היה לי לעשות? היינו יוצאות עם חברות פעם ב.. וזהו
לדעתי בחטיבה אין מה לעשות חוץ מאיזה קבוצת נוער/יצאות עם חברים( או עם יש לך תחביבים וזה משהו אחר) תיכון זה עבודה אחרי בית ספר ולהתחיל שיעורי נהיגה.. מה שתיארת זאת המציאות של רוב הנוער בישראל
ותאמין לי שתסיים בית ספר רק תרצה לחזור לתקופה של לא לעשות כלום ושאין מה לעשות
ואולי אתה פשוט לא עושה כלום כי פשוט אין לך מה לעשות? והשנצ זה לגיטימי, להירדם מאחור ולהתחיל לימודים ב8 זה לגמרי סבבה להירדם שנץ שעה שעתיים

דברים כאלה יכולים להיות בגלל הרבה מאוד גורמים ולמעשה בלי היכרות ע םהחיים שלך (אפילו לא כתבת בן כמה אתה) לא ניתן באמת לומר מה הסיבה. וגם אם היינו יודעים, ייתכן שהפתרון המתאים משתנה לכל אדם.

יכול להיות שאתה פשוט עייף כי אתה גדל וזה דורש אנרגיה. מה שיותר סביר בעיני זה שאתה נמצא בניהול לא נכון של עצמך ושל המשאבים שלך.

בעיני הצעדים הבאים יהיו:
1. להבין מה אתה רוצה בחיים האלה. הבנת שהמצב הנוכחי לא מספק אותך, נסה להבין איזה אופן התנהלות כן יספק אותך. תבין מה אתה רוצה ותרשום את זה (לא לדלג על הרישום).
2. להבין איזה דברים יותר קטנים מרכיבים את הרצון הגדול. לדוגמה, אם אתה רוצה הצלחה לימודית אז הדברים מהם היא מורכבת הם הגעה בזמן לשיעורים, עשייה של שיעורי בית, הגשה של עבודות בזמן, למידה למבחנים וכ'ו.(גם כאן ראוי לרשום את הדברים)
3. להבין איזה דברים שאתה עושה ודברים בחיים שלך באופן כללי מעכבים אותך מלהגיע לאן שאתה רוצה ועוזרים לך להישאר במצב שלך עכשיו (שהוא פחות רצוי). קל לראות שהטיקטוק (ואולי מסכים באופן כללי) הם גורם מעכב בחיים שלך.
4. לעבוד באופן מסודר. כל שבוע וכל יום להבין מהם המטרות אותם אתה שואף להשיג, לארגן אותם ברשימה ואולי אפילו להוסיף תיאור של איך להשיג כל אחת מהמטרות.

שים לב שרישום הוא רכיב מרכזי בכל אחד מהשלבים הנל. פשוט כי לי זה עוזר מאוד. שמתי לב שזה מאוד מתיש לנסות לזכור הרבה מאוד פרטים בראש ולהיזכר בכל פרט רק מתי שאני צריך אותו. צעד פשוט כמו רשימת משימות יומית שאני מרכיב ערב לפני אותו היום עושה בשבילי פער עצום ומפתיע. בנוסף, הבעה באמצעות כתיבה נותנת לי להביע דברים שאני לא מצליח רק בעזרת מחשבה. בשתי מילים - דף ועט

אתה ידידי
בדיכאון
סתם לא בטוחה
דבר שעוזר לדיכאון זה לעשות דברים
אימונים על השרירים, ריצות, לשחק
בייסיקלי כושר

אתה צריך להתאהב
מכירה את ההרגשה
זה יפיח בך חיים ויגרום לך לרצות למלא את היום שלך בעשיה

היי, פשוט תעשה❤ תעשה בלי לחשוב.

אלה תקופות שיש לכל אחד , ואין מצב שאין לזה משהו שגורם לזה.
אני יודעת שזה קשה לקחת את עצמך בידיים , אבל תנסה.
אני בעצמי הייתה לי תקופה כזו .
אם זה משהו שממשיך כבר תקופה ארוכה , ( יותר מחצי שנה)
הייתי מציעה לך לפנות לפסיכיאטר . ( חלילה לא רוצה להלחיץ ) .
אבל אם אתה לא מצליח לעזור לעצמך , תפנה לעזרה . זה לא בושה לבקש עזרה .
אולי פסיכולוג ?
בכל מקרה . אני תמיד כאן . באמת הכי רציני !
לא צריך להתעלם מזה ולהתנהג כאילו זה רגיל .
אולי באמת תמצא מישהי ? ( מישהו?)
חברים? משפחה ?
תמצא תחביב חדש?

זה קורה להמון אנשים בתקופה הזאת יש תא המלחמה שאם אתה רוצה או לא רוצה היא די שינתה הכל אבל עכשיו נראה שהכל חוזר על עצמו יש תקופות כאלה לכולם זה יעבור

כל הדברים שאתה מתאר פה ממש מתארים דיכאון, קרה משהו לפני? משהו משמעותי שמשפיע עליך? אני ממליצה ללכת לאבחון אם זה ככה כבר יותר מחודש.
אין לך מוטיבציה לא כי אתה עצלן, אלה כי קרה משהו כנראה. הכל פסיכולוגי ואתה צריך לנסות לשנות את הגישה שלך
משהו שעוזר לי ממש זה להעריך דברים יותר, לחשוב על דברים שאני שמחה שיש לי ומעריכה. במקרה שלך יעזור לך אולי לשים לב לדברים שאתה מעריך בעצמך

תבדוק שאתה לא עם אנמיה או אלרגי למזון כלשהו זה קודם כל
וחוץ מזה תעשה גם הליכות

רוצה לדבר על זה?, גם אני חווה תקופה כזאת ומניסיון אין דבר שעוזר יותר מלדבר, אז אם אתה רוצה אני תמיד פה בשבילך

שומע. שלח לי הודעה גם אני בחצי מצב כמוך
פשוט אני בן אדם מאוד אופטימי אז זה פחות מרסק אותי. אני רוצה לעשות איתך דיל.

יואו אני ככ מבינה אותךך
אני מתחילת שנה שעברה ככה ואני לא באמת יודעת איך לצאת מזה

תנסה לעשות משימות ודברים שיעשירו לך את היום, תתחיל בדברים קטנים קודם ולאט לאט תצבור קצת ותיכנס לזה חזרה.
עם כל הקושי קום ולך להתאמן גם אם אתה הכי לא רוצה לך תעשה אימון של 10 דק, זה יותר טוב מכלום ולאט לאט תחזור לזה, תאכל בריא זה מאוד עוזר ונותן דרייב ליום, תיפגש עם חברים ותיהיה עם אנשים שעושים לך טוב, תגביל את עצמך בזמן מסך ותנסה לא להגיע למצב שאתה יושב בטלפון סתם בטיקטוק או בכל מקום, תעסיק את היום שלך, אבל לפני הכל לסדר את השעות שינה כי אתה קם נורא מאוחר ואז הולך לישון מאוחר וזה כבר השיבוש הכי גדול.
קום מוקדם, שתה קפה, צא לאימון או אפילו הליכה משהו קטן, תתקלח תאכל בריא, ותעשה משימות קטנות וכיפית ולאט לאט זה יתאזן ואתה תקבל כוחות חזרה, אני יודעת שזה קשה ברמות ואפשר בכיף לקרוא את ההודעה ותכלס להישאר למיטה ולחזור לטיקטוק אבל תנסה באמת
לקחת את הגבר הזה על עצמך כי תחשוב ותיהיה בגישה שרק אתה יכול לשנות משהו, אף איד אחר לא יעשה את זה בשבילך, החיים שלך והבריאות שלך תלויים בך.
אז עכשיו תנסה ללכת שוב לישון או לישון ולקום מוקדם גם אם קשה ולעשות מעשים בלי לוותר גם אם קשה ואתה לא רוצה יותר תעשה את זה. אל תשכח את המטרה שלך!

צום דופמין דחוף
... זה שאתה בטלפון 3 שעות כל יום זה מה שדופק לך את האנרגיות ואת המוטיבציה

עכשיו ברגע שאתה חוזר מבית ספר- לא לגעת בטלפון שים אותו באיזה מקום שממש קשה להגיע אליו
מצדי תשב על הספה ואל תעשה כלום
תשתעמם
זה יעזור לך

זה דיכאון ^

נשמע לי כמו אנמייה