זה פשוט לא פייר כל דבר שיקרה אני תמיד יהיה אשמה בו

אל תתני לדברים כאלה לשבור אותך, אז תדעי שאת פחות מועדפת, לא נורא, את חיה בשביל עצמך לפני כולם, לא בשביל ההורים שלך.

מבינה גם איתי זה ככה והרבה זמן פשוט ניסיתי להוכיח להם שזה לא אופר ושאני צודקת אבל זה לא יעזור. אני יודעת שזה לא אופר אבל אין יותר מידי מה לעשות תקומי לפניו ותתפסי

"בתור המבוגר האחראי היא אמורה לראות את התמונה הגדולה"
זהו בדיוק ככה !
אבל מהי בעצם התמונה הגדולה כאן ?
שהורה צריך לחנך את הילד שלו איך לפתור סכסוכים
בדרך חכמה, נכונה, הגיונית, ולא לנעול את עצמו רק
בתוך קופסת הצדק אלא להפך, לצאת מחוץ לקופסא.
כי בחיים אי אפשר להיאחז רק בצדק ולשרוד.
אם מישהו יעקוף אותך שלא בצדק ואתה תשבור לו
את החלון, לא תוכל לטעון שהשוטר אוהב אותו יותר
אם הוא יתנפל דווקא עליך כי העוקף הוא הפייבוריט שלו.
סכסוכים בחיים אף פעם לא מסתיימים בצדק, הצדק
בחיים שלנו לא מנצח אף פעם אלא רק מפסיד.
זאת התמונה המלאה ולא השאלה מי באמת היה
צריך להיכנס קודם לדוש ומי אחר כך.
אז הבת החליטה שהיא רוצה צדק בשעות הלילה
ואז היא גוזלת משעות השינה של האמא שספק אם
תצליח להירדם מחדש אחרי העצבים שחטפה
בגלל שהאח רצה לעשות לה דווקא.
זאת, כשהייתה אפשרות לעשות סדר משפחתי
מתישהו כשכולם חזרו מבית ספר ומהעבודה.

על הבסיס הזה לבוא ולטעון שהאח הוא המועדף
על האמא, זה אכן ניתוק מהמציאות ושיפוט שגוי.
כעת, בקשר לזה שהאמא אמרה "טפשה" לבת
זה באמת לא בסדר, אבל בנסיבות האלו אפשר
גם להבין ולסלוח ובעיקר לא לקחת ללב.
יכול להיות שלפעמים צריך איזו סטירה
מילולית (באופן מטאפורי כמובן, לא פיזי)
כדי לעורר קצת את החשיבה על המעשים.

רק כתבתי את כל החפירה הזאת כדי
שתבין מהי פה התמונה המלאה באמת.