מה עושים כשאח שלי הבן אדם הכי חסר כבוד ומתבכיין וילדותי שראיתי בחיים שלי

תנסי לדבר איתו

מצטרפת לשאלה :)

שואל השאלה:
אני הבן אדם האחרון שהוא יקשיב לו.

מצטערת לשמוע שזה המצב. אני מבינה ומכירה את הסיטואציה מקרוב.
ניסית לדבר איתו? לשאול אותו אם עובר עליו משהו? אם יש איזושהי סיבה לזה?

אולי, אבל לגמרי שווה את הניסיון.
תיגשי אליו, תסבירי לו שאת רוצה לעזור לו, שחשוב לך שהוא יצליח, שחשוב לך שהוא יהיה יותר עצמאי ויתבגר. אולי הוא יקשיב לך דווקא

שואל השאלה:
ברור שניסיתי לבוא בטוב ולהתעניין הוא מרגיש שהוא לא אוהב את עצמו (מראה חיצוני) ואת החיים לא יודעת מה יש לו במקום להסתכל על הדברים שיש ועל הצד החיובי הוא כל היום מקלל ומסתכל רק על הדברים השלילים.

לפעמים קשה לצאת מעצמנו ולראות את הדברים הטובים כשמרגישים רע. שקלתם להציע לו ללכת לפסיכולוג/ית?

שואל השאלה:
קודם כל תודה שאת מנסה לעזור :))
לפני שנה הוא הלך וזה לא באמת שינה אותו
ולהגיד לך את האמת אני לא חושבת שיש לנו כסף לזה.

ברור, בשמחה.
הבנתי.
אני ממליצה לך לנסות להוציא אותו מהמצב הזה. איך? כל בוקר להעיר אותו ולהכריח אותו ללכת, כל יום להסביר לו שאף אחד לא חייב לו כלום ושהוא יכול להכין אוכל לבד, כל יום לשאול אותו איך הוא מרגיש, להסביר לו שאם הוא רוצה שיהיה לו טוב הוא צריך לעשות דברים אחרים ולשנות שגרה וגישה, לעביר איתו ביחד את התהליך הזה שהוא צריך לעבור ואין לו את הכוחות לעשות. ברגע שתהיי לצידו אני מקווה ומאמינה שהוא ירגיש מסוגל לעשות תהליך משמעותי, שהוא באמת גם ירצה להשתפר לא רק בשביל עצמו אלא גם בשביל המשפחה.
אני ממליצה לך גם לדבר עם אמא שלך, להיות שם בשבילה, לעזור לה להכיל את הסיטואציה ולעזור לה לקחת את הדברים בפרופורציות. בסופו של דבר הוא יתבגר, הוא ישאל בתוצאות של הטעויות שלו ויבין אותן ובסוף הוא ישתנה גם אם זה יקח זמן.
לא פשוט בכלל לעשות את זה, זה גם לא הוגן כלפייך שאת בתור ילדה צריכה להתעסק בדברים האלו. אבל, רואים שאכפת לך, רואים שאת אחות טובה ובת מדהימה ואני מאמינה שזה משהו שאת רוצה לעשות. אל תישברי, תזכרי שזו תקופה שתעבור והוא לא יהיה ככה לנצח ואמא שלך גם לא

שואל השאלה:
קודם כל אני חייבת להגיד לך שוב תודה אין עלייך.
ובאמת הלוואי שהייתי יכולה אבל הוא באמת לא מקשיב לי כשאני מנסה להיכנס לו לחדר (הוא בן 17 אני 16) הוא בא להרביץ לי או מאיים שהוא ירביץ לי באמת שהוא לא אלים אבל לא אכפת לו ממה שאני אומרת גם שאני מצליחה לעשות לו שיחת מוטיבציה הוא כאילו אחרי שתי דקות "שוכח" על מה דיברנו וחוזר למצב הקודם

נכון, ככה זה לרוב עם אחים ובכללי עם אנשים. ובגלל זה חשוב שזה לא יהיה משהו חד פעמי, אלא תהליך ארוך. של כל יום פעמיים ביום שיחת מוטיבציה, כל יום להעיר אותו בבוקר ולחפור לו, כל יום להגיד לו לעזוב את הסוני ולבוא לעשות דברים אחרים, כל יום לחפור לו ולחפור לו עד שכבר הוא ירגיש מן מחויבות לזה. לא מבטיחה שזה יעבוד, הוא יכול להיות מאוד אטום. אבל אני מקווה שהאטימות הזאת לאט לאט תעבור, ואני מאמינה שכל עוד באמת תעשי את הדברים האלו זה יקרה

שואל השאלה:
תודה ממש 3>

פה לכל דבר :)

תביאי לו מכות תמיד עובד

בן כמה הוא?

פשוט תגיד לו (לא לדבר להגיד, לתת עובדה), זה לא יפה שאתה לא עוזר ולא עושה ככה ככה (תוסיף מה שאתה רוצה), ואז בסוף להגיד, אני לא יודע אם עובר עליך משהו אבל אם אתה צריך משהו אני פה (בשביל "להקל את האווירה" ולתת לו הרגשה שאם הוא רוצה יש לו מקום)

לדבר עם האח כמובן שלא יעזור ועוד כשיש פער גילאים של שנה
עם האמא את צריכה לדבר על שינוי הגישה שלה כלפיו
והפעלת הסמכות ההורית, וזה כולל להעניש אותו שידע
שיש השלכות