39 תשובות
איך אפשר לענות על שאלה שלא מתחילה בכלל, כי היא בכלל לא נכונה? התורה נכתב ע"י משה רבנו בעצמו והוא זה שנתן אותה לשבטי ישראל (ראה דברים לא), לכן התורה מדברת למקבליה בלשון נוכח: "אתם ראיתם", "אשר ראו עינך", "עינכם הרואות". איך אפשר לדבר בלשון נוכח לאנשים שלא עברו את הדברים שכתובים בתורה? במיוחד שכתוב בה שהם קיבלו אותה.

ולא, זה לא שלא ידעו בכלל על התורה, אלא התרחקו ממנה כפי שניתן להוכיח מתוך ההקשר של הפרק. אז אם קרו תקופות שאבתינו חטאו והתרחקו מהאמת, אז להתכחש למסורת ועדות של אבותיהם שקדמו להם? מה ההגיון?

לא, זה לא שחלק גדול מהיהודים לא קיבלו את התורה שבעל פה. פשוט בזמן מסוים נוצרה כת שכפרה בתורה שבעל פה. ועובדה שהרבה הלכות נשמרו אצלנו יפה מאוד אצל כולם, כמו תפילין שחורות ומרובעות (אצל אף עדה התפילין הם לא בצבע אחר ולא בצורה אחרת).
שואל השאלה:
^ איך אתה יודע שהיא נכתבה ע"י משה רבנו? לא נמצאו ספרי תורה שקודמים למגילות ים המלח, והם נכתבו בתקופת האיסיים
אם הם חטאו והתרחקו מהאמת, איך אפשר לסמוך עליהם שהעבירו את התורה בלי לסלף אותה? ואם הם ידעו על התורה איך הם עבדו ע"ז? הם לא ידעו את העונשים?
יפה שיש דמיון בין המסורות, אבל למה היא לא נכתבה בזמן משה כמו התורה שבכתב? איך יכול להיות שהיא לא השתנתה אם מי שהעביר אותה היא עם שרובו חוטא ומורד בה'?
אנונימי
שואל השאלה:
איך אתה יכול להסביר את הפסוק הזה: "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה, וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו. יב וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וְאֶת עַכְבּוֹר בֶּן מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר:
"לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת ה' בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה, כִּי גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ, עַל אֲשֶׁר *לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה* לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ."

למה יאשיהו הופתע ממה שהוא קרא? הוא לא ידע את החוקים? את העונשים? למה פתאום אחרי שהוא קרא את זה הוא שינה את דרכיו?
אנונימי
נראה שאתה מבין את המילים לא שמעו במשמעות של לא ידעו על קיומו.

להבנתי, לא שמעו על דברי הספר פירושו לא צייתו לכתוב בו, לא קיימו את המצוות הכתובות בספר התורה, שידועות להם מקדמת דנא.

יאשיהו מופתע מכך שהספר נמצא מכוון על דברי תוכחה וראה בזה רמוז, תוכחה שמכוונת כלפי מעשי הדור שלו.
שואל השאלה:
^ והוא לא ידע את זה לפני?
אנונימי
אתה שואל אם יאשיהו לא ידע לפני שצריך לתקן את החטאים שבעם?

והמעשן לא יודע שהעישון יפגע לו בחיים?
לפעמים רק כשמתאשפזים נזכרים להתעורר.

האם אנחנו מסכימים על משמעות המילים אשר לא שמעו אבותינו על דברי הספר הזה?
^^^^^ כי לא יכול להיות משהו אחר, כמו שהסברתי מקודם. אתה חייב להאמין לכל מיני
"חוקרים" למיניהם?

איך אפשר לסמוך עליהם? עובדה שחזרו בתשובה, כמו שניתן לקרוא שם. והסיבה לעבודת זרה היא שאז היה יצר הרע חזק לזה. המלך מנשה אמר בחלום לרב אשי ששאל אותו את השאלה הזאת שאם הוא היה בדור שלו, היה מרים את הגלימה ורץ לעבוד עבודה זרה. אתה חושב שגילית פה משהו חדש שיש דבר כזה שאנשים חוטאים ומתפתים ליצר הרע? היום יצר הרע של עבודה זרה נחלש בזכות תפילה של אנשי כנסת הגדולה, אבל בשביל שיהיה איזון, הפסדנו נבואה. ככה העולם נהיה יותר חומרי ופחות רוחני. יש צורך באיזון כדי שתהיה בחירה.

^^^^ המלך יאשיהו לא הופתע, אלא התרגש כי הפנים את זה. למה כל שבת לפני פורים בשבת זכור אנחנו קוראים את הקטע של "זכור" שנמצא בסוף פרשת "כי תצא" (במפטיר)? כדי לעורר אותנו לשנאת עמלק. ולמה? זה משהו שאנחנו לא יודעים? הרי קראנו את זה גם בשנים הקודמות, לא? אלא שמתי שקוראים את זה בציבור, יש התעוררות וזה מחלחל בנו פנימה.
שואל השאלה:
^ אז היה יצר הרע יותר מהיום? אלה הדורות שה' הפקיד בידם להעביר את התורה, איך זה מסתדר עם ירידת הדורות?
אנונימי
^ יצר הרע של עבודה זרה כי אז ה' היה יותר גלוי והכל היה יותר רוחני. ככה היה איזון. כמובן שדברים אחרים, המצב שלנו הרבה יותר ירוד מהם.
בכל דור אחראיים להעביר את התורה לדור הבא,
ואין זה משנה אם הדור ירוד או שהוא דור מעולה.
כל דור וההתמודדות שלו, כל דור ויתרונותיו, כל דור וחסרונותיו.
שואל השאלה:
גם אם התורה שבכתב נכתבה ע"י משה, אני לא מבין למה התורה שבע"פ לא נכתבה גם עד ר יהודה הנשיא. אתה מבין מה זה 1500 שנה? זה כמו המרחק בין ימינו לנפילת רומא. איך זה הגיוני שלא יהיו שינויים?
אנונימי
אתה עובר לשאלה אחרת.
בוא נראה שסגרנו את הנושא הראשון וקיבלת עליו תשובה.
שואל השאלה:
אין שום הוכחה שהתורה שבכתב נכתבה על ידי משה אז אני לא יודע.
אנונימי
דבר דבר
קודם כל, האם הבנת את הסבר הפסוקים מספר מלכים?
שואל השאלה:
לא אני לא מבין. ברור לי שהמלך היה בן אדם והוא יכול לחטוא, אבל מפשט הטקסט משתמע שהעם לא ידע שזה חטא, למה פרק אחר כך הוא אוסף את כל העם ומקריא להם את התורה? זה פשוט נשמע כאילו הוא למד משהו חדש שהוא לא ידע קודם
אנונימי
כי אם הייתה נכתבת, היא לא הייתה תורה שבעל פה. יש סיבה למה ה' צוה שלא לכתוב תורה שבעל פה. תוספות בגיטין ס: ד"ה אתמוהי קא מתמה מסבירים שזה כי הקב"ה ידע שהגויים יעתיקו לעצמם את התורה ואם התורה שבעל פה הייתה כתובה, היו מעתיקים גם אותה וככה לא היה הבדל ביננו לבינם. אבל עד אז היא הייתה רק בעל פה והם העתיקו רק את התנ"ך וככה יש הבדל ביננו לבינם והם לא יכולים להתחזות ליהודים בלי לעבור גיור בבית הדין.
שואל השאלה:
^ אז למה היא נכתבה בסופו של דבר? ומה הבעיה שהגויים גם ישמרו את התורה?
אנונימי
יכול להיות שהעם שקוע כבר הרבה זמן בעבודה זרה ולא יודע שזה חטא.
מצד שני, יש בית מקדש והעם פוקד את בית המקדש.
צריך ללמוד במקביל את הנבואות בישעיה ובירמיה שנאמרו בזמנים האלו.
ישעיה מוכיח את העם החוטא בעבודה זרה: מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי.
כלומר העם פוקד את המקדש, מתפלל ומקריב שם לאלוהי ישראל,
לצד היותו עובד עבודה זרה.
ירמיהו מוכיח את העם על זה שהם אומרים: היכל ה', כלומר, המקדש של ה' בנוי בתוכנו ואין סיכוי שהשכינה תסתלק, למרות כל החטאים שלנו.

לגבי קריאת המלך מספר התורה והאמירה שזה משהו חדש שלא הכיר
זו פרשנות בלבד שאינני רואה איך היא מוכרחת בלשון הכתובים.
הרמב"ם מונה 4-5 סיבות שהובילו את רבי יהודה הנשיא לקבל החלטה קשה ולהעלות את התורה שבעל פה על הכתב.
בעמוד הקודם של הגמרא בגיטין שהבאתי, כתוב למה רבי יהודה הנשיא כתוב אותה: משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך" (תהילים קיט, קכו), כלומר למרות שיש איסור תורה לכתוב תורה שבעל פה, רבי יהודה הנשיא הפר איסור זה למען ה' כי ידע שתהיה גלות וככה התורה שבעל פה עלולה להשתכח.

מה בעיה שגם גויים ישמרו את התורה? אם הם יבואו להתגייר אין בעיה, אבל ככה הם יכולים להתחזות ליהודים מבלי לעבור גיור בבית הדין. זה שאין להם תורה שבעל פה כתובה, מונע מהם את זה.
שואל השאלה:
^^^אם הפרשנות שלך נכונה והם ידעו על התורה ולמרות זאת לא מילאו אותה היה צריך להיות כתוב:
לא שמעו אבותינו לדברי הספר הזה
אבל למשפט "לא שמעו אבותינו *על* דברי הספר הזה" יש משמעות שונה
אנונימי
שואל השאלה:
ואם אני לא טועה הרמב"ם אומר שם שהיא נכתבה כי היה בלבול דעות וכו'. זה מחזק את הטענה שלי
אנונימי
שואל השאלה:
^^^אבל האיסור ניתן על ידי הקב"ה שהביא את הגלות כעונש על החטאים שלנו. הוא ידע שתהיה גלות ועדיין אסר על זה. אתה לא רואה סתירה?
אנונימי
כמה טעמים נכתבו בנוגע לסיבת האיסור המקורי לכתוב את התורה שבעל פה.
חביב עליי ביותר הטעם שמביא רבי יוסף אלבו בספר העיקרים.
אכתוב כעת בקצרה, בעז"ה, אם תרצה אפרט מחר.
הוא מסביר שכל דבר כתוב עלול להתפרש בכמה אופנים.
עיין כמה ויכוחים ודיונים יש בבתי משפט על פרשנות חוזים והסכמים
האם כוונת המפשט שנכתב לפני כך וכך שנים היא כזו או אחרת.
זה חיסרון מובנה בכל טקטס כתוב.
רק כשנלווה הסבר בעל פה לטקסט הכתוב
והוא מדייק מהו ההסבר הנכון, ניתן להגיע לפרשנות האחת המדויקת.

מכאן גם תובן האחריות הגדולה שחשו על כתפיהם הלומדים בכל הדורות
הם חייבים למסור את הדברים בדיוקם ולכן עשו כל מאמץ לזכור אותם היטב.

באמת אחרי שהדברים החלו להישכח והותר לכתוב אותם
יש לנו את המשנה ואת הגמרא
ומאז יש ריבוי הבנות לדברי התורה הכתובים,
רש"י מסביר כך ותוספות מבין אחרת, והרמב"ם מבין מצד שלישי
וכן על זה הדרך.
על ואל בלשון התנ"ך מתחלפים על ימין ועל שמאל
נאמר על חנה ותתפלל על ה', כלומר אל ה', ועוד רבים רבים
יש הבדל בין דבר מהותי לדבר מקרי
הדבר המהותי הוא שתורה שבעל פה תישאר בעל פה.
הדבר המקרי הוא שתהיה גלות
אין הכרח שזה יקרה, כי זה תלוי בבחירה של עם ישראל
אם יקיימו את דבר ה' ורצונו, או חלילה יעברו על דברו ואז ייגלו.
ידיעת ה' את העתיד להיות כמובן אינה מחייבת אותנו לבחור כך
עיין רמב"ם הלכות תשובה וכן בשמונה פרקים.

אינני יודע מדוע נצמדת רק לטעם של הגלות
רבי יהודה הנשיא שקל עוד מספר טעמים לפני שהעלה את התושב"ע על הכתב
השאלה האם אתה בטוח שאתה מבין את השפה המקראית נכון, אם אתה חושב שהיא כמו העברית המדוברת של היום. בתנ"ך קורא שמשמעות של המילה "על" כי כמו "אל", כמו שכתוב "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ" (שמואל א א', י"ג) ופירש שם מצודת ציון על לבה" - כמו אל לבה.

^^^^ לא. זה שאנחנו יוצאים לגלות, זה לא אומר שאנחנו צריכים להגיע למצב של לשכוח תורה שבע לפה. לא סתם קיים פסוק "עת לעשות לה' הפרו תורתך" (תהילים קי"ט, קכ"ו).
שואל השאלה:
אבל כשה' אסר לכתוב את התורה שבע"פ הוא לקח בחשבון שישראל אולי יוגלו, אז האיסור עדיין תקף.
איזה עוד סיבות היו ליהודה הנשיא?
אנונימי
שואל השאלה:
^^האפשרות שנשכח את התורה לא קיימת רק בגלות. קשה לי להאמין ששום דבר לא השתנה במשך יותר מאלף שנה. לכן אני לא מבין מה טעם האיסור בכלל.
אנונימי
^^ אז מה אתה רוצה? שהוא יגיד לנו מראש שנכתוב את זה, רק שנצא לגלות? למה בכלל צריך להיות פסוק "עת לעשות לה' הפרו תורך", אם בשום מצב לא ניתן להפר את התורה בשביל התורה עצמה? לסיבות אחרות, בניגוד למשתמש יוסל"ה אני לא מודע, מלבד מה שזכור לי ממסכת גיטין. אולי הוא יפרט לנו בע"ה.

^ בגלות רודפים אותנו ואת הדת שלנו, אז ככה הסיכויים לשכוח הרבה יותר גבוהים מאשר פה בארצנו הקדושה שאין רדיפת הדת.
שואל השאלה:
הטיעון שלך מעגלי. אתה לא יכול להביא לי פירוש של חז"ל בשביל לתמוך בכתיבת התורה שבע"פ. אין להם דרך אחרת להסביר את כתיבת התורה שבע"פ בלי התירוץ הזה שזה נעשה בעצם בשביל התורה. מי קובע מתי מוצדק להפר את התורה בשביל עצמה? הם. הכל סותר את עצמו

הקב"ה לא ידע שהסיכויים יהיו גבוהים יותר? ולמרות זאת לשיטתך הוא החליט לתת חלק מהתורה בעל פה והחליט להגלות אותנו.
אנונימי
^^ אז מי אמור להסביר לנו על כתיבת תורה שבעל פה, אם לא חז"ל עצמם? מי קובע מתי זה מוצדק ומתי לא? כנראה שיש סיבה למה התורה מסרה את זה לשיקול דעתם כי הקב"ה נתן לנו את התורה על דעת חכמי ישראל. אז אם אנחנו הולכים אחריהם, הכל בסדר כי הוא צוה לשמוע להם.

אכן, הקב"ה ידע הכל מראש והפסוק "עת לעשות לה' הפרו תורתך" עדיין קיים. הוא גם אסר להקריב קרבנות מחוץ לבית המקדש, אבל צוה לשמוע לנביא בהוראת שעה, גם אם יאמר לעבור על הציווי, אם זה בשביל ה' עצמו, כמו שאליהו הנביא הקריב פר, למרות איסור הבמות. ה', כמובן, נענה לו שם.
שואל השאלה:
^זה אף פעם לא מוצדק על מה אתה מדבר? זה שחז"ל לקחו לעצמם את הסמכות להחליט מתי "מותר" להפר את התורה זה בעיה שלהם הם בעצם מודים שהם מפרים את התורה. אתה באמת לא רואה בעיה עם זה שאלה שכביכול נסמכו לקבוע את התורה קובעים שמותר להפר אותה? וכל זה רק כדי להצדיק את הסמכות שלהם?
אנונימי
מפרים את התורה על פי הפסוק שמורה להן לעשות ככה: כדי לחזק את התורה והיא תמשיך להתקיים, בגלל זה הפסוק אומר "עת לעשות לה' הפרו תורתך", משום עת לעשות לה'.
שואל השאלה:
הם אלה שפירשו את הפסוק כך כדי להצדיק את זה. וגם אם זה משמעות הפסוק הוא נכתב ע"י דוד המלך הוא לא יכול לסתור את התורה
אנונימי
ברור שהתורה עדיפה, אבל זה לא שדוד המלך בא ככה להפר את התורה, אחרת הוא לא היה בעל הקודש וזה לא היה נכנס לתנ"ך וה' לא היה עמו. הגמרא בשבת מספרת שיבקשו לגנוז הספר של יחזקאל הנביא כי היא נראה כסותר את דברי התורה. אז מה זה אומר? שנביא יחזקאל היה נביא שקר ח"ו? וודאי שלא, הוא היה מוחזק לנביא אמת, אלא שחלק מדבריו *רק נראים* כסותרים את דברי התורה, לכן ביקשו לגנוז את הספר שלו ולא כי פיקפקו בקדושתו חלילה. ולא סתם הצליחו לפרש את דבריו נכון בצורה כזאת שלא סותרת את התורה.
שואל השאלה:
לא אמרתי שדוד המלך התכוון לזה אלא שחז"ל השתמשו במילים שלו כדי להצדיק את הסמכות שלהם כי הם ידעו שמה שהם עושים אסור לפי התורה, כל זה בהנחה שבאמת הייתה תורה כזאת שה' אסר לכתוב עדיין לא שמעתי סיבה להאמין בזה
אנונימי
נכון אתה יהודי משיחי?
שואל השאלה:
^ לא אני לא מאמין בישו, אני רק יהודי פשוט שמאמין באלוהים ושואל שאלות. למה לא לענות על השאלה?
אנונימי