איך להיות אדישה לדעות או מחשבות או אמירות של אנשים אחרים עליי??

מצתרפת לשאלה

שואלת את אותה השאלה

תחשבי תמיד שאת הכי טובה גם אם את לא מאמינה לזה ובהתחלה זה קשה אבל מתרגלים ותזכרי שאם מישהוא מעיר לך על משהוא הוא תמיד יעיר לך כי יש משהוא שמפריע לו בעצמו

האמת שאני לא בטוח כיצד לעזור. עבורי זה פשוט מגיע באופן טיבעי.
אני מניח כי העולם הפנימי שלי מסודר מאוד; הערכים שלי ברורים ומובהקים, אני יודע טוב מאוד מי אני, מה אני, למה אני מסוגל, למה אני שואף, וכיצד עליי ליפעול בכדי להשיג זאת. מה הטעויות שעשיתי, מה הדברים הטובים שעשיתי, מה עומד מאחוריהם, מה היה מוצדק ומה לא, ואיך ניתן לשפר.
הייתי מציע לעשות הרבה היתבוננות פנימית, להגיע להשלמה עם עצמך, ואם יש דברים שלא מוצאים-חן בעינייך בעצמך אז ליפעול לשנותם לעבר מה שכן רצוי.
כאשר מיתנערים מבושה, ויש חוזק נפשי ומנטאלי, והכול לגבי עצמך מובן לך, אז דעת החוץ פחות מעניינת.
בעיקרון הביטחון העצמי נובע מזה שאת מכירה את עצמך ויודעת למה את עושה את מה שאת עושה, בימקום לגשש באפילה ללא מושג.

אך אזהיר כי בגילאים שלכם (14-30) עדיין מבינים מעט מאוד מהעולם ומעצמכם, אז קשה להגיע לערכים ועקרונות סולידיים ורוב האידיאליים שלכם שאולים מאחרים ויש לכם הבנה מאוד מוגבלת ודלה שלהם. השקפות העולם שלכם יתנפצו ויוחלפו כמה וכמה פעמים.
אני לא אומר שלא תתחילי ליפעול כפי שאמרתי ליצור לעצמך סדר פנימי, אני רק אומר שתצפי לזה שמתי-שהוא זה יקרה ואו-אז תיאלצי לעשות "חושבים" ולסדר הכול מחדש.