זה מביך להגיד למדריך שכבה שלי שלא טוב לי בצופים ולבקש עזרה?

לא טוב לי חברתית בשכבה כבר מכיתה ח בערך ואני בכיתה י. גם בשכבג אני לא מכירה אף אחד ואין לי ממש חברים בצופים למרות שממש הייתי רוצה שזה יהיה שונה..
דיברתי על זה עם המדריך שכבה שלי ואמרתי לו שלא אכפת לי להגיד את זה ולדבר על זה גם עם הילדים בשכבה כי זה ככ הרבה זמן ככה שלדעתי שום דבר לא יעזור חוץ מבאמת לדבר על זה ולראות מה קורה.
זה מוזר לעשות את זה?
מביך? מה אני אמורה להגיד לילדים בשכבה? אני לא יוצאת קצת מחפשת תשומת לב ובכיינית?