מה אתם חושבים על שידוכים בחברה החרדית? בבקשה כמה שיותר דעות מסוגים שונים תודה

שזה מוזר כי בדרך כלל הם מחליטים להתחתן תוך חודשיים מהרגע שהם הכירו, אבל אני מניחה שזה תלוי בשידוך עצמו.

הכל שם עובד כמו רובוטים, כאילו נולדת ומפה יש לך משימות וחובות שאת חייבת לעשות
מגיל צעיר פשוט לקחת בחור רנדומלי ולהתחתן מהר, לעשות 300 ילדים ולהישאר בבית כל החיים
בן זוג לדעתי צריך להכיר באופן טבעי, דרך תחביב משותף או איזה צירוף מקרים מצחיק, לא יודעת הזה מרגיש כאילו בשידוכים יש פחות אהבה מזוגות רגילים

דרך צנועה ומכובדת, חוסכת המון בעיות

^^מי שלא מכיר את העולם החרדי מקרוב יראה בזה רק חסרונות
זה לא כזה מוזר

שואל השאלה:
מישהו יכול להסביר לי אולי מנוקדת מבט של החרדים אם שידו זה משהו טטוב? ומה הם חושבים על הדרך שבה רוב החילוניים מכירים, כמו אינסטגרם, מסיבה, וכל מני כאלו?

שואל השאלה:
אם מישהו יודע במקרה מה ההתרונות שהם מוציאם בשידוך?ֿ

בטח שזה משהו טוב מנקודת המבט של החרדים
הם רואים בדרך של החילונים פריצות וחוסר צניעות

כל עוד אתם לא הולכים לברים ומועדונים להכיר את אהבת חייכם אין סיבה שלהכיר בן זוג באופן רגיל יהיה פחות צנוע מבן זוג בשידוך

אני חושבת שזה עובד רק לחרדים, כי אתם רוצים להכיר בן אדם אחד לכל החיים וזה בסדר גמור

שואל השאלה:
אפשר לשאול אם מישהו יודע מה זה תהליך השידוך? מתי הוא מתחיל ואיך הוא עובד

אבל זה נותן לך ניסיון^^

שואל השאלה:
תודה !

בבסיס השיטה החרדית, עומדת תפיסה שונה על החיים ועל הצורה שבה נכון להתנהל בהם מהצורה שבה התפיסה החילונית תופסת את החיים.

בתפיסה החילונית מודרנית, המרכז הוא אני, ומה אני מרגיש, ומה אני רוצה ואוהב.
והכל סובב סביב זה.

בתפיסת הדתית אמונית, המרכז הוא מה נדרש ממני, מה ביכולתי לעשות, כיצד אני יכול למקסם את חיי למקסימום תועלת ודברים טובים שיצאו ממני.

מכאן נובעים גם הבדלים מהותיים בתפיסה של זוגיות.

בעיניים חילוניות, זוגיות נועדה לשרת את הרצון שלי לאהוב ולהיות נאהב, ובשלב השני, לממש את הרצון שלי במשפחה אם יש כזה.

בעיניים דתיות, זוגיות לא נועדה לשרת את הרצונות שלי, אלה את הדרך שבה אני רוצה לחיות את החיים שלי, בת הזוג שלי היא אמנם האישה שאני אוהב, אבל היא גם האדם ששותף למפעל החיים שלי ולהגשמת היכולות והרצונות שלי.

ומכאן נובעים ההבדלים בצורת ההיכרות.

בצורה החילונית הכל מבוסס על הלב, אני רואה מישהי שבאה לי טוב בעין ואני מתחיל איתה, אם השיחה זרמה ונהנתי, אז אני לוקח מספר, ואז יוצאים לדייט, אם היה כיף אז ממשיכים, ואז כשמגיעים לשלב שבו אנחנו בטוחים בקשר, אז ממשיכים לשלב הבא, ועוברים לגור ביחד, ואחרי תקופה שגרים ביחד ובה כיף לי וטוב לי, חושבים על להקים משפחה ביחד.

בהיכרות הדתית/חרדית, הכל מבוסס על המח, דבר ראשון אני מחליט מה אני רוצה, איזה סוג בית ומשפחה אני רוצה, איזה סגנון בחורה אני רוצה, אילו חיים אני רוצה.

בשלב השני, ההורים שלי מבררים ומחפשים מישהי שמתאימה לקריטריונים שאני מחפש, הם גם בודקים על המשפחה, ועליה, לראות האם יש משהו חריג שאני ארצה לחשוב עליו.
ואז אחרי שהם בררו הם מגיעים אלי עם ההצעה, אם אני אוהב את ההצעה, אז אני נפגש עם הבחורה.
בפגישה אני מחפש שתי דבריים, דבר ראשון אני מחפש לראות שיש לנו יעדים משותפים והסתכלות דומה על החיים. דבר שני אני מחפש לראות שיש לי ''משיכת הלב'' כלפיה.
כלומר שזה לא רק איש שיחה נחמד, אלה יש פה איזה שהוא משהו מעבר. אולי את היית קוראת לזה ''קליק''.
אם בפגישה היה נראה לי שיש בסיס להתקדם עליו, אז עוברים לפגישה שניה, ושלישית וכן הלאה.
עכשיו הפגישות הם נורא אינטנסיביות בדרך כלל, פגישות של חמש, שש, שמונה שעות, לילות שלמים שכל מה שעושים בהם זה לשבת ולדבר על החיים ועלינו.
לדעתי, זוג חרדי שיוצא פגישה הרביעית, מבחינת רמת ההיכרות לעומק, במובנים מסויימים, הוא מכיר יותר מזוג חילוני שיוצאים כבר כמה חודשים.

ואז אחרי שרואים שיש חיבור, ויש התאמה, ויש משיכת הלב, אז בודקים לראות האם יש כל מני נקודות מסויימות בקשר שמפריעות לי, בפגישות הבאות.
כל הסיפור הזה לא אמור לקחת יותר משש שבע פגישות.

ואחרי הפגישות סוגרים להתחתן, ואחרי החתונה בשלב הקריטי והחשוב של התחלת בניית החיים, עם כל הקשיים שיש בו, מתחיל הכיף בין בני הזוג.
והכיף משמש ככלי להעצמת הזוגיות שלהם, והבית המשותף שהם מקיימים בתקופה המתאגרת של התחלת החיים.
וכך בגדול, אמורה לעבוד השיטה החרדית.

לדעתי יש בה כמה יתרונות.
א. קודם כל, היא מונעת פגיעה, אם אתה לא רוצה את הבחורה, אתה תוך פגישה אחת אומר לא לשדכנית והיא מעדכנת, אין את כל האכזבות והתקוות שיכולות לקחת חודשים, ואין את החוסר נעימות להגיד לא.
ב. דבר שני, השכל הוא דבר הרבה יותר יציב מהרגש, קשה מאוד לשנות תובנות של בן אדם.
הלב לעומת זאת, מאוד גמיש, מאוד יכול להיות שעכשיו אני אוהב א', ועוד חודש אני אוהב ב', בטח כשמדברים על קשר שצריך להחזיק עשרות שנים.
ג. הרגש מטעטע, קל לשקר לעצמנו שכיף לנו, או שנח לנו, לספר לעצמנו היא האחת, או שהוא האחד.
ברגע שטוב לך עם בן אדם, אתה לא יכול לראות בבהירות האם הוא האדם שמתאים לך.
לעומת זאת, אם אתה קודם כל בודק התאמה, ורק לאחר מכן יוצר את הרגש וההנאה, אז כנראה שהבחירה שלך תהיה הרבה יותר נכונה ומושכלת.
ד. זה מונע אפשרויות של ניצול, שצד אחד מחפש רק מגע נגיד, או כל דבר אחר, והצד השני באמת מאוהב.
ה. ואחד היתרונות החשובים ביותר זה הגישה שלך לקשר, כשאתה בשידוך אתה רואה מולך מישהי שייתכן מאוד שעוד חודש תהיה הכלה שלך, ולכן אתה לוקח את הפגישה ביניכם כדבר רציני מאוד וחשוב מאוד.


סליחה על האורך.
אבל זה נושא שחשוב להסביר אותו (:

אני פחות מתחברת לזה, אני חושבת שצריך לחכות ולהכיר לפני שמתחתנים, ואני חושבת שלכל אחת ואחד יש זכות לבחור את האדם המתאים להם, יש אנשים שהדרך הזו לא מתאימה להם.

שתדעו שהרבה מחזיקים וזה השיטה הכי יעילה כי זה שומר על ההתרגשות הזאתי

מוזר

בעד

אני יכול להגיד לך שזה הדבר הכי טוב אתה מכיר אישה במשך חודש חודשיים אם אתה חושב שזה מתאים אז מתקדמים וכמובן שלחילונים זה נשמע מוזר כי אתם רגילים להכיר אותה לפחות במשך חצי שנה וגם לא שומרים נגיעה אבל בתכלס החרדים בשבילהם זה הדבר הכי טוב וזה לא מוזר בכלל כמו שאתם חושבים וכמובן שזה מחזיק ומקימים בית טוב וברוך ה' זה הולך הכי טוב שאפשר (ניסיתי שזה יהיה מתומצת )

לדעתי זה לא כזה טוב כי צריך זמן להכיר את הבן אדם מספיק טוב לפני שמתחתנים וכמה חודשים לא יספיקו וזה יכול לגרום להרבה בעיות בשבילם בעתיד ובישביל הילדים שלהם

תגידו מה שתגידו בציבור החרדי אחוזי הגירושין הם פחות ב90 אחוז! מהציבור הכללי

זה לא הוכח כפחות גרוע מאשר אצל החילונים... אולי להיפך.
ואתה גם מכיר בחורה שמורה ולא אחת שכבר הייתה עם כמה...

אתם לא חלק מזה אז אתם לא תבינו
תתעסקו בחיים שלכם זוהי הדרך חיים שלהם והם נחשבים לאנשים הכי מאושרים בעולם

לדעתי יש בזה יתרונות וחסרונות
אני אישית לא הייתי מוכנה בחיים להתחתן עם מישהו אחרי 3-4 פגישות שזה בדרך כלל אחרי חודש ובפגישות האלה נפגשים באיזה מקום ציבורי ומדברים כמה משפטים וזהו מזה אתה מכיר בן אדם
חוץ מזה לכל מי שאומר שאין הרבה זוגות שמתגרשים זה מהסיבה הפשוטה שזה לא מקובל שם התהליך גירושין הרבה יוצא מסובך ובדרך כלל נשים גרושות לא מתחתנות שוב ונחשבות מהחברה הנמוכה
אני מסכימה שיש בזה גם יתרונות אבל יש יותר מידי חסרונות

זה מאוד מוזר וזה הרבה פעמים לא מגיעה מהלב אלא מהרצון להביא עוד ילדים לעולם ולרצות את החברה שזה ממש חבל כי לדעתי לכל אחת ואחד מגיעה למצוא את האחד בשבילו

הכי טוב שיש

לא יודעת שכל אחד יעשה מה שטוב לו , אם זה בכפיה ולא מרצון זה כבר משהו אחר

אני לא מאמין בזה, לפחות בשבילי לא הגיוני להתחתן אחרי כמה מפגשים קצרים, אבל זה רק אני מהרקע שלי, מי שזה אורח החיים שלו וטוב לו, שילך לשידוכים, בסופו של דבר לא יוצא מזה שום דבר רע זה אהבה

אני באופן אישי נרתעת משידוכים (לא אומרת שזה רע, זה פשוט לא מתאים לי)
אבל מי שרוצה שידוכים שיעשה שידוכים, מה אכפת לי

^7לרצות את החברה ?את רצינית שזה מה שאת חושבת תקשיבו פה זה לא בת השוטר או משהו כזה יש פה אנשים שאין להם מושג מה קורה אצל החרדים ורק מסתמכים על מה שהם רואים בטלויזיה

זה תלוי.
אני חושבת שיש כאן עניין ממש יפה וטהור. אהבה היא כששני אנשים פותרים את הבעיות שלהם ביחד ולא נפרדים כי קשה. וזה בידיוק מה שקורה בשידוך, שני אנשים שמחליטים שהם רוצים לחיות ביחד ולא רק לנהל זוגיות שמחזיקה כל עוד הם מסתדרים, בשידוך - זה לנצח (לא תמיד כמובן, אבל זו לפחות השאיפה). אני לא מסכימה עם אנשים שאומרים שלא יכולה להיות בשידוך אהבה.
אבל זה תלוי כי יש גם חרדים שכופים על הילדים שלהם להתחתן (וכמובן, לא כולם), ואם זה ברמה כזאת - אני ממש לא תומכת בזה. כמובן שכל אחד צריך את הבחירה, ואם זה נעשה מכפייה והצדדים באמת לא מעוניינים זה בזה, אז כבר לא רלוונטי למה שציינתי בהתחלה.

כחרדית אגיד
שהרבה פעמים זה מרגיש חרטא זה לא ץמיד כיף זה לא תמיד נח זה מרגיש לפעמים מדי פייק ורשמי ולא אמיתי
אבלל לא עם כל בחור/ בחורה זה ככה וכשזה השידוך האמיתי זה לא מרגיש ככה בכלל
זה כיף ונחמד לך עם הבחור או הבחורה ואתה בוחן אם אתה מתחבר אליו לא מתחתנים אם אין חיבור .
וגם בפגישות ודרך שידוך יש הרבה התאמה בודקים אם זה מתאים
מדברים הרבה גם על מה אני ומה הוא/היא רוצים בחיים ומהעתיד
הרבה שיחות עם הרבה עומק שלא קיימות אצל כל זוג חילוני
כי אצל חילונים לרוב זה קשר שאתה עם רגל אחת בחוץ למקרה שהשני יבגוד או שיקרה משהו זה לא קשר בידיעה שזה לכל החיים אז הגישה אחרת ושונה לגמרי.
זה לא מתבסס רק על תחביב משותף או איזה קבוצת כדורגל אתה אוהד( קצת הקצנתי אבל זה הכוונה).

ואגב שימו לב תכלס זה עובד
אחוזי הגירושים עצל חרדים הם לגמרי שונים מחילונים

זה לא כזה נורא כפי שזה נדמה לנו בחברה החילונית

זה מוזר
לדעתי צריך להכיר קודם לפני שמחתנים

היא צודקת אני בתור חרדית חייבת לציין שלרוב עושים 7-6 פגישות אלה אם זה חסידים אמא שלי עשתה 7 פגישות וכל פגישה זה יותר מ5 שעות שמדברים על מה שבאמת חשוב לא איה מזל אתה או כל מיני חרטוטים כאלו

יתרונות:
לא צריך לחפש לעצמך בן זוג

חיסרונות:
מביך
לא כולם אבל מלא סיפרו שזורקים אותם לים בלי שום ידע על מין או זוגיות.
מהיר מדי לרוב

^בגלל זה יש מדריכת כלות ולהפך

מדהים, יודעים מראש מה כל אחד רוצה... מהבירורים שלפני, וככה מונעים בעיות

(דרך אגב שידוכים זה לא אומר תוך שלוש פגישות לסגור, אלא רק אחרי שמכירים את הבן אדם טוב טוב, ועדיין בלי להאריך את הקשר יותר מדי ויותר ממה שצריך)

מי שכתבה שאחיה התחתן *רק* אחרי חצי שנה לא יודעת שחצי שנה זה ממש מהיר

למה חצי שנה זה מהר? תחשבי גם שחרדים הם שומרי נגיעה, נראה לך שזה קל להתאהב במישהו ולא לגעת בו? וחוץ מזה, למה זה ממש מהר? זה לא. כששני בני אדם רציניים לגבי הזוגיות שלהם והם באמת רוצים להקים בית ומשפחה ולא כמו שאר האנשים היום שרק רוצים לנהגל זוגיות שהם יודעים שהיא תגמר- אז זה לגיטימי שיתחתנו אחרי חצי שנה.

חצי שנה זה מהר כי לחרדים לא אכפת דברים לא חשובים רק האופי אז תחשבי שכול פגישה זה 4 שעות ויש בערך 7 פגישות שה יוצא 28 שעות לדבר על אופי תאמיני לי שזה מספיק כדי להבין מי הבן אדם שעומד מולך (למרות שלא חשבתי את הזמן שהמשדכת עושה כדי לבדוק אם יש התאמה )

איזה זילזול אתה לא מתבייש לרשום את זה אני כמעט בוכה כשאני קוראת את זה ^4

5^ה' לא שומר ?אנחנו העם היחידי שנשאר שהדורות הקודמים איפה היבוסי החיטי אתה מכיר בכלל עמים כאלה לא כי הם לא קיימים אנחנו היחידים ששרדנו

1. אני מזהירה אתך אל תקרא לקדוש ברוך הוא אליל 2.מתישה ורעה ?בן אדם כמה טימטום כמה אי ידיעה אני בשוק

אתה תעורר זה שאתה בור אחד גדול לא אומר שאתה צודק

זאת דרך די חכמה כי הם ממש מתאמים ציפיות בתחילת הקשר אבל לפעמים אטומה או מגלים דברים אחרי החתונה על הבן אדם..

מניחה שכולם כתבו תגובות נגד אבל איזה כיף זה להיות זו שעכשיו תשנה לכם את הדיסקט ...!
הבהרת נתונים- אני לא חרדית , אני אדם מסורתי שמאוד מבינה בקהילה החרדית .
*****
. כשגבר ואישה נפגשים דרך "שידוך" - יש כלל לא כתוב שאומר - לא נוגעים . פשוט אין מגע עד החתונה . אתם יודעים כמה זוגות מחבלים לעצמם את הקשר כשהם ישר בפגישות הראשונות מתחילים לגעת ולעשות ממש ממש דברים? אחרי זה הבחורות לא מבינות , למה אחרי שבועיים פתאום הבחור מראה פחות התלהבות מהקשר. - ברור. נתת לו הכל . גבר צריך אתגר . בנוסף - יש להרבה אנשים כשל בחשיבה בכל מה שקשור ליהדות. תמיד נראה לכם שהיהדות באה להציק ולהפריע לכיף שלכם בחיים. אבל האמת הפוכה לחלוטין. ...
העניין הזה של "לא לגעת עד החתונה" זה לא בא להעניש את הגבר והאישה. תנסו לחשוב לעומק כי יש פה עניין עמוק. זה "חוק" שמהותו לעזור לזוג לפתח קשר אמיתי ולא קשר שמשוחד בגופניות
. עכשיו יבוא החכם וישאל - "מה הקשר? אני עושה דברים עם החברה שלי ואני אוהב אותה". בסדר. ...אולי אצה אוהב אותה. היהדות רק באה ואומרת שיש דרך לפתח קשר הרבה יותר איכותי מימה שהחברה הרגילה מכירה.

לבחור האנונימי שזועק בקולי קולות שהוא אתאיסט גאה שלא מפחד להסתובב עם שלטים ולומר את אשר על ליבו על אלוהים -

למה בעצם אתה מתחבא בתור "אנונימי"? אתה הרי כל כך בטוח בעצמך . אז בוא תייצג את עצמך ואת טענותייך הגרנדיוזיות בכבוד.
חח חח חח חח חח חח
אוי אני גאונה

בתור אדם שכנראה לא הולך ללכת לשידוך, אני עדיין חושב שזו (כנראה השיטה הכי טובה למצוא זוגיות ולהקים משפחה.
בית חב"ד ו"אפשר להיות קדוש ולהישאר נורמלי"
הגיבו מעולה.

החסרונות בדרך הזו הן היתרונות שיש בזוגיות שאינה הולכת לפי הדרך החרדית/דתית, של השידוך.
לא אפרט על זה יותר מדי, אבל תוכלו לקחת כדוגמה נסיונות רומנטיים ומיניים, או התרגשות מיוחדת.
גם אי שמירת נגיעה היא לא דבר רע, והמיניות לפני חתונה יכול להוסיף לזוגיות.
אבל בעיניי, היתרונות אצל השידוך עולה. אבל אני לא אלך בדרך הזאת, כנראה.

לדעתי זה מקסים,זה פשוט ומתוק וכן אולי אחרי קצת זמן מתחתנים אבל עושים כמה פגישות לפני זה ומכירים וזה יכול להפוך לאהבה אמיתית
לדעתי זה מתוק

בעיניי זה עצוב אנשים שמתחתנים שלרובם אין שום רגש אחד לשני, וגם כאלו שבאמת נפגשים להרבה פגישות הכל מאוד טכני ולא רומנטי בפגישות האלה ככה שקשה מאוד לפתח רגש כשזה אפילו לא המטרה והמטרה העיקרית זה להביא ילדים ולא להתחתן כי רוצים לחיות עם הבנאדם השני
וכן זה אפילו יותר עצוב מזוגות שמתגרשים כי לפחות לפני שהם התגרשו היה להם טוב ביחד וכשכבר לא טוב להם ביחד הם יכולים להתגרש ולמצוא מישהו אחר
אני לא יכולה לדמיין לעצמי לחיות באותו בית כל החיים שלי עם מישהו, לישון, לאכול, לחלוק איתו הכל לגדל ילדים עם אדם שאין לי רגש כלפיו ולא אין בעבורי
אני מכירה את זה גם מאמא שלי ואבא שלי ועצוב לי לראות את החוסר הזה שיש להם, כאילו משהו כבוי בקשר שלהם, זה שנים משהו שמעציב אותי מאוד
לכן אני מחכה עד שאני אמצא מישהו שבאמת אני אוהב אותו כמו שלא אהבתי אף אחד אחר, אני לעולם לא אבזבז את הזמן למישהו שאני לא מסוגלת לאהוב

על מה המינוסים זאת דעתי האישית רוצים דוגמא עליכם? חבל. דוגמא:השאלה:כמה אחים יש לכם. אתם:2 ולא אוהב אותם ואז אני אוריד לכם מינוס שאתם לא אוהבים אותם? נו באמת תהיו רציניים למה אתם לא

זה די עצוב שאתה בטוח שאתה אוהב אדם..

אנחנו החרדים גאים במה שאנחנו עושים, ובמה שאנחנו מאמינים.
אנחנו חיים את החיים שלנו כמו שאנחנו חיים אותם בגלל האמונה שלנו בדרך החיים שלנו, ולא בגלל ''המנהיגים'' שלנו, שאגב, אנחנו אלה שבחרנו אותם, בדיוק בגלל מה שהם מייצגים.

אנחנו לא רוצים ללמד את ילדנו ליבה כי מה שחשוב לנו זה שיצאו בני אדם, ולא עבדים מודרניים.

אנחנו משקיעים את זמננו בלימוד התורה ולא בלעשות כסף, כי מה שחשוב לנו זה מה ישאר לעולם אחרינו, לא הכסף שישאר בחשבון הבנק שלנו.

אנחנו חיים חיי פשטות, ולא מחפשים מותרות, כי אנחנו מעדיפים פת חרבה ושלווה בה מארמונות פאר שטירוף היום יום מאחוריהם.

ואנחנו נמשיך לחיות את החיים שלנו בדיוק כמו שאנחנו רוצים, ואף אחד לא יקבע, ואפילו לא ינסה לקבוע לנו איך לחיות את חיינו ואיך לחנך את ילדנו.
הידברות זה דבר טוב תמיד,
אבל כפייה?לא יקרה.

מיכל
זה שמישהו חווה חוויה שונה במגזר החרדי זה לא הופך את החוויה שלו ללא נכונה, את לא יכולה לבטל את החוויה שלו אולי הוא יכול להביע את דעותיו בצורה יותר מכבדת אבל עדיין זכותו לומר את דעתו גם אם היא מאוד שונה מהחוויה שלך, לבטל את זה בטענה שזה לא נכון ושהוא אנטישמי וכל מיני שמות זה גם לא בדיוק מראה על קבלה של האחר
וזה חלק מהבעיה של החברה הדתית, הם מחליטים שרק הם יודעים מה זה יהדות וכל מי שלא הולך בדרך שלהם לא מבין את היהדות, את לא מכירה את הבחור כך שאת לא יכולה להחליט שאין לו הבנה בנוגע ליהדות, זה שהוא לא מסכים בנוגע לדברים מסויימים עם החרדים לא שווה ללא מבין ביהדות לך יש תפיסה מסוימת מה זה יהדות ולו יש תפיסה מסוימת ואף אחד לא צריך לבטל את השני בטענה שהוא צודק והשני טועה כי אף אחד פה לא חכם יותר מהשני

אנשים די לעליב את האנונימי
כמובן שאני נגד כל מה שהוא אמר אבל לומר שאין לו מושג ביהדות ...
וחוץ מיזה תאמינו לי שיעבור לו אני כרגע חרדית ושנה שעברה גם לי קטע כזה לחשוב שהקוש ברוך הוא אכזר חס וחלילה עכשיו כשחזר לי ההיגיון למוח ואני קוראת את זה אז דבר אחד יש לי לומר
אם הוא באמת בא מבית חרדי זה יעבור לו באחריות

וכן זה יכול לקחת יותר זמן משנה כדי שיחזור ההיגיון למוח