לאנשים מאמינים: אתם מרגישים קושי כלשהו בלדבר עם אתאיסטים?

אין לי בעיה עם זה פשוט אני לא אדבר איתו על דת וזה

שואל השאלה:
^ no hard feelings אבל לפעמים מרגיש שהפער בין העולמות גדול מדי.. בתור בוגר זה פחות מורגש בכול מקרה..

אפשר להתיפיף ולהגיד שלא.
אבל לי זה כן,
זה קשה , ת'אמת גם מאכזב ומתסכל, ומעורר רחמים.

שואל השאלה:
תכלס

מעורר רחמים
פחחח מצחיק
אתה לא יכול לדבר עם מישהו בלי להכניס את הדת לעניין?
סורי אני אתאיסטית ויש לי חברות שומרות והרבה
האם זה מפריע לי? לא
למה? כי יש עוד נושאי שיחה חוץ מזה

אין לי בעיה בכלל, איש איש באמונתו יחיה

שואל השאלה:
^^^ ראיית עולם זה קשר עשרות מונים יותר עמוק מאשר נושאי שיחה משותפים, מצטער על הכנות..

^^^^
מטבע הדברים, אני נפגשת או מדברת עם אתיאסטים רק בהקשר האמוני.
ואז אני פוגשת בכולם האמונה המעורער שלהם, והוא בהחלט מעורר רחמים.
זה לא במובן מתנשא או פוגע, באמת זה עצוב לי.
כמו שלכל אחד אחר יכאב לראות את אח שלו טועה ומבולבל.
והוא יכול להיות אדם מדהים ואיש שיחה נהדר, זה לא סותר..

טועה? אז בגלל שמישהו לא מאמין במה שאת מאמינה הוא טועה?
סליחה אבל אף פעם לא היה לי קושי לדבר עם מאמינים
אפילו דתיים
כל עוד הם לא תקועים בדעה שרק הם צודקים
ואת כזאת

אם הם לא מאמינים שהם צודקים באבסלוטיות, הם לא מאמינים מספיק עד הסוף.
אמונה צריכה לחדור עד למקומות הכי עמוקים ופנימיים ברגש ובשכל.

שואל השאלה:
^^ אמת. הפער בעולמות הורגש בעיקר בילדות או עם נערים בגילי.

שואל השאלה:
^ 17..

לא מפריע לי אישית. אם הם יודעים שאני דתייה ואני יודעת שהם אתאיסטים, ולשנינו יש טקט, אנחנו פשוט לא מדברים על זה. יש עוד מלא נושאי שיחה חחח למה שנדבר על דת

טפי! חס וחלילה שאני אתקשר עם חילוני עוכר ישראל שכזה? בחלומות הלילה רבי עקיבה יעניש אותי :(

שואל השאלה:
^ bruh שלפחות תהיה בבדיחה איזשהו היגיון פנימי (מה שייך פה עוכר ישראל?)
אתה רק מחזק את ראיית העולם הבדלנית הזאת שבה עסקינן... תהיה בריא

לא דתי במיוחד אבל מאמין
ולא. להפך כל דיון שלי עם אתאיסט מסתיים בזה שאני משאיר אותו בזמן למחשבה

אעדיף להתרחק כמה שיותר.