לאנשים שמבינים בכתיבה

שואל השאלה:
איזה לא היה ברור? אני אנסה לנסות את הנוסח של השאלה

אני די בטוח שהתכוונת לחלק השני כי בראשון דיברתי על סאבטקסט באופן כללי
ואם זה השני אז אני אנסה לכתוב ברור יותר:

בסיפור שלי אני מתעסק בנושא של איבוד שליטה ופחד מהלא נודע
כל הדמויות שלי עוברות את זה בדרך כזאת אחרת (לא כל הדמויות רובן לפחות) והדמות הראשית שלי מודעת לבעיה שלה עם אובדן שליטה ולכן זה מרגיש כאילו אני מספר לקורא את הבעיות המרכזיות של הדמות הראשית בלי לתת לו להבין לבד לפי המעשים והתגובות שלו שהדמות מפחדת לאבד שליטה או מפחדת מהלא נודע וככה הסיפור עצמו מאבד מהעומק שלו כי אני אומר לקוראים לחשוב ולא נותן אפשרויות לביטוי עצמי, לפרשנות עצמי וחשיבה ביקורתית על מה קורה לדמויות שלי

בגלל שלדמות שלך אין קשת אופי, כל עוד הדמות מודעת לשינוי שהיא אמורה לעבור לאורך הסיפור זה אומר שקשת הדמות שלה לא טובה. דמויות לא אמורות להיות מודעות לבעיה העיקרית שהסיפור פותר, הן צריכות להיות הכי דפוקות בהתחלה וצריכות להשתנות במהלך הסיפור, דרך הפעולות והתגובות שלהן והחיים שגורמים להן כאב, ורק ב- בסוף הסיפור הדמות מבינה שהייתה לה בעיה כשהיום היא אדם שונה לגמרי ממה שהייתה, וזה מה שיוצר את figure arc. התחלת את הסיפור עם הנושא של קשת הדמות כבר בהתחלה, "יש לי בעיית אובדן ושליטה" ובכך הרסת את הקשת כי זה מדבר במקום הפעולות והתגובות שלה. סיכמת את הבעיה בהתחלה ולא נתת לקוראים לגלות אותה בעצמם במהלך הקשת. והנה הבעיה שלך. זה לא אמין. סיפור ללא קשת הוא סיפור מת.

השאלה שלך לא מובנת עד שלא קוראים מה שכתבת אי אפשר לדעת על מה אתה מדבר צריך דוגמאות

סאבטקסט זה מה שהדמויות לא אומרות בעיקרון אתה צריך לגבש אופי לדמויות

זה בדרך כלל קורה רק אחרי טיוטה ראשונה

לכתוב את זה ככה זאת לא בעיה, כי אתה מתאר את הדמות.
הבעיה היא אם אומר את זה על עצמו ומודה בכך שיש לו בעיות שליטה
לא זוכרת איך קוראים לזה אבל יש מושג כזה שהקוראים או דמויות אחרות יודעים משהו שהגיבור של העלילה עדיין לא יודע.

מה שאתה צריך לעשות זה להדגים את זה שיש לו בעיות שליטה
אבל הוא לא יודע שזאת בעיה, והוא אפילו חושב שזה משהו חיובי.

שואל השאלה:
זה חלק מהבעיה אני לא יודע אם הדמות מודעת לבעיה או לא
זתאמרת אני כותב את הסיפור בגוף שלישי והדמות לפני הסיפור הייתה כאילו מפקד והחליט כל הזמן על כל דבר ואז קרה משהו והעיפו אותו משם ואז בעבודה החדשה שלו הוא כפוף לדמות אחרת והוא מתחיל את הסיפור כשהוא ממורמר מזה שהוא צריך לקחת פקודות מאדם אחר אבל אני לא יודע עד כמה הוא חושב כן יש לי בעיות שליטה
או לדוגמא הקטע עם הפחד מה הלא נודע,
הסיפור שלי הוא סיפור פנטזיה והדמות הראשית שלי מפחדת מהלא נודע אבל אני לא סגור על זה אם היא יודעת את זה או לא כי כאילו
כתבתי בפרק השלישי אם אני לא טועה שכאילו היא ממש מתנגדת לקונספט של קסם ובגלל שאני כותב את הסיפור בגוף שלישי כתבתי כזה: אך x לא יכול היה לחיות בעולם עם קסם. עולם של חוסר וודאות. עולם של חוסר שליטה.

ואני לא בטוח אם זה נחשב כאילו הוא מודע לבעיה הזאת שלו או לא
מה את חושבת? למחוק את השורה?

יש כאן 2 אנונימיות, אני האנונימית שהגיבה על קשת הדמות. ועכשיו מה דעתי על התיאור:" אך x לא יכול היה לחיות בעולם עם קסם. עולם של חוסר וודאות. עולם של חוסר שליטה."

הוספת ממש חטא על חטא. לא רק שליטרלי סיפרת לקוראים שהוא מודה בבעיה שלו גם הרסת את בניית העולם של הסיפור. עולם של קסם? תראה אותו, אל תגיד עולם של קסם..עולם של חוסר וודאות? תראה שזה עולם של חוסר ודאות, אל תגיד שזה עולם של חוסר ודאות..הדברים האלו אמורים להתגלות לבד בבניית עולם. בחיים אל תגיד את זה. תלמד על הטכניקה show, dont tell. אתה לא אמור להגיד לקוראים ש"x לא יכול היה לחיות בעולם עם קסם. עולם של חוסר וודאות. עולם של חוסר שליטה." אתה צריך להציג להם בזמן אמת סיטואציה שגורמת לו להרגיש חוסר וודאות וחוסר שליטה שהעולם גורם לו אבל מבלי שהוא יודה בזה, הסוד הוא לתאר את התחושות והרגשות שלו, לגרום לו להיות בחרדה מסיטואציה שהוא לא יכול לשלוט בה ולא לסכם "לא יכלתי לשלוט בסיטואציה" אתה צריך להראות אותה...את איך שהוא מתנהג בה..ובטח שלא לסכם את בניית העולם "עולם של קסם" (זהו, סיכום, אפשר לסגור את הספר. איפה התיאורים של העולם?) אתה צריך להראות למה העולם קסום...הקוראים יבינו לבד.

שואל השאלה:
^^ האנונימית שכתבה לי את זה
יש מצב שנעבור לפרטי ואני אשלח לך את הסיפור ותכתבי לי ביקורת על הסיפור? כי באמת נראה כאילו את ממש מבינה בזה וכאילו אני צריך חוות דעת מנוגדות גם כדי להשתפר

שואל השאלה:
^
"לא רק שליטרלי סיפרת לקוראים שהוא מודה בבעיה שלו גם הרסת את בניית העולם של הסיפור"

אבל זה בדיוק העניין, זה לא שהוא חושב את זה. זה כמו תוספת קטנה משלי ובגלל זה היה לי בעיה כי לא ידעתי אם זה נחשב שהוא חושב את זה או שזה כמו אקספוזיציה של הכותב על הסיפור ועל הדמות

"עולם של קסם? תראה אותו, אל תגיד עולם של קסם..עולם של חוסר וודאות? תראה שזה עולם של חוסר ודאות, אל תגיד שזה עולם של חוסר ודאות.."

הכוונה היא לא עולם של קסם, או עולם של חוסר וודאות. קצת קשה להסביר את זה בלי שתראי את הקונטקסט אבל בתכלס הכוונה היא שכמה דמויות מדברות ואז אחת מהדמויות מציעה אפשרות שמישהו אחר הוא קוסם או מכשף לא זוכר כבר ואז אני נותן סוג של פלשבק לעבר של הדמות וקצת מחשבות ואז מגיעה השורה הזאת שצוטטתי. הכוונה בעולם של קסם היא לא עולם קסום אלא עולם שבו קסם זה מושג שקיים בו ובגלל זה אני לא יכול להראות את זה כי אין מה להראות, זה קונספט לא משהו ממשי יותר מתאוריה בעולם הזה(הקסם). לגבי העולם של חוסר וודאות, הכוונה היא לא שהעולם שלהם הפכפך או משהו כזה ובגלל זה יש בו חוסר וודאות. החוסר וודאות מתקשר ישירות לקונספט של הקסם. זה בא ביחד, הקונספט של קסם מציע חוסר וודאות כי קסם זה דבר הפכפך. זה משתמע מהקסם זה לא דבר שקיים בעולם שלהם. כתבתי קסם ומזה משתמע החוסר וודאות ולכן זה מתקשר. הדמות לא יכולה לחיות בעולם שיש בה קסם, בעולם שיש בו חוסר וודאות(שהקסם מייצג\מסמל), עולם של חוסר שליטה(שנובע מהקסם והחוסר וודאות)

"אתה צריך להציג להם בזמן אמת סיטואציה שגורמת לו להרגיש חוסר וודאות וחוסר שליטה "

עם זה אני מסכים ואני חושב שגם עשיתי את זה בכמה חלקים אבל יכול להיות שאת צודקת ואני צריך לשפר את זה

""עולם של קסם" (זהו, סיכום, אפשר לסגור את הספר. איפה התיאורים של העולם?) אתה צריך להראות למה העולם קסום...הקוראים יבינו לבד."

שוב הכוונה בעולם של קסם היא לא שהעולם קסום או משהו אלא תאוריה שיש כישופים ודברים כאלה ולא כולם מאמינים בזה (והדמות הראשית נכללת בתוכם) והמושג קסם הוא יותר ייצוג או סימול לחוסר שליטה ופחד מהלא נודע ולכן אין יותר מדי מה להראות כעולם קסום כי העולם לא קסום זה פשוט קונספט שהדמות הראשית לא יכולה לקבל כחלק מהאמונות הפנימיות והכי עמוקות שלה