אתם חושבים על זה שבעוד 50 שנה הבית שלנו ישאר זיכרון רחוק ויעבור למשפחה אחרת שיקימו בו חיים אחרים? מישהו אחר ישן בחדר שלי

אוף כן וזה עצוב :/

לא מפריע לי

שואל השאלה:
לא האמת שרק המשפחה שלי גרו פה ^
וזה מעבר מחשבה של "מעבר דירה" אלא יותר של "כולנו נמות ויקימו פה משהו חדש"
הכוונה שלי שעוד 50 שנה מן הסתם ההורים שלי לא בחיים ואני ואחים שלי לא חושבת שנמשיך לגור פה(כבר עכשיו אחים שלי גרים בערים שונות וגם כוונתי בזה) פשוט המחשבה שהכל ימחק ודור חדש

שואל השאלה:
זה בית שנבנה לפני 30 שנה.. רק אנחנו היינו פה מה לא יכולה לדעת

שואל השאלה:
את כבר קטנונית.. לא מעניין אותי מי היה פה באדמה לפני 100 שנה
מדברת על עכשיו, על האנרגיות והחוויות של הבית.

לא
אולי הילדים שלך יקראו בדברים שלך מהבית ספר
אבא שלי שמר הכל וזה מגניב.
חוץ מזה שההיסטוריה, המדעים והמתמאיקה לפחות תמיד יהיו רלוונטיים

וואו אמאלה זה נשמע כזה לא יודעת מצד אחד עצוב קצת מצד שני מעלה חיוך המחשבה שילד/ה אחרים יישנו ויהנו באותו חדר שאני הייתי בו, ילד/ה שאני בכלל לא מכירה או אכיר וגם עוד לא נולדו...

שואל השאלה:
חחח לא התכוונתי לבית ספר
הכוונה הבית שגרים בו