38 תשובות
שואל השאלה:
אני מחריכה את עצמי כל יום
אתם יודעים איזה קשה זה לקום כל יום ולעשות את אותו הדבר כל יום ולהרגיש חרא כל יום ולהרגיש שכל יום הוא חסר משמעות ולמרות כל זאת להמשיך כל יום את את החיים שלך אותו הדבר?
אני מחריכה את עצמי כל יום
אתם יודעים איזה קשה זה לקום כל יום ולעשות את אותו הדבר כל יום ולהרגיש חרא כל יום ולהרגיש שכל יום הוא חסר משמעות ולמרות כל זאת להמשיך כל יום את את החיים שלך אותו הדבר?
אנונימית
אני מבינה אותך לגמרי, גם אני הייתי שם
לא אמרתי לרגע שאת לא עושה, העובדה שאת כאן מדברת איתי מוכיחה שאת נלחמת כל יום ומצליחה ומגיע לך כל הכבוד על זה כי וואלה לא כולם יודעים להתמודד עם זה
לא אמרתי לרגע שאת לא עושה, העובדה שאת כאן מדברת איתי מוכיחה שאת נלחמת כל יום ומצליחה ומגיע לך כל הכבוד על זה כי וואלה לא כולם יודעים להתמודד עם זה
שואל השאלה:
אז איך אצא מזה, איך אהנה מהחיים שלי? איך אוכל להגשים את עצמי מבלי להתייאש?
כל החיים אסבול ופשוט אעשה "מה שצריך"?
אז איך אצא מזה, איך אהנה מהחיים שלי? איך אוכל להגשים את עצמי מבלי להתייאש?
כל החיים אסבול ופשוט אעשה "מה שצריך"?
אנונימית
החוויה שלך כרגע היא ממש לא מה שתחווי כל החיים
כל הסביבה שלך תשתנה וכל הדרך חשיבה שלך תשתנה ויהיו לך ירידות ועליות ותתנסי בדברים חדשים
את לא צריכה להכריח את עצמך בהכרח לעשות דברים שגורמים לך לסבל, אבל כשהחיים יאפשרו לך ותהיה לך יותר אנרגיה תשקיעי אותה בעצמך ובדברים שאת רוצה
כל הסביבה שלך תשתנה וכל הדרך חשיבה שלך תשתנה ויהיו לך ירידות ועליות ותתנסי בדברים חדשים
את לא צריכה להכריח את עצמך בהכרח לעשות דברים שגורמים לך לסבל, אבל כשהחיים יאפשרו לך ותהיה לך יותר אנרגיה תשקיעי אותה בעצמך ובדברים שאת רוצה
דיכאון מגיע מטראומה , אירוע כולשהו שקרה בעבר או המון אירועים שונים ... דיכאון זה לא פשוט כדאי לבדוק שיטות רוחניות לעבודה עצמית.. פסיכולוג זה חרטה
^נשמע שיש לך ידע מאוד מקצועי ומבוסס
מצטרפת לשאלה
שואל השאלה:
כשאני אגדל כולם כבר יהיו אנשים גדולים יותר שמגשימים את עצמם ויודעים מה הם רוצים, בזמן שאני עדיין חושבת איך לשרוד כל יום ומה לעשות כדי לגרום לעצמי לא להתייאש
יש מלא דברים שאני רוצה לעשות אבל אני לא נהנת כבר משום דבר. אני רוצה ללמוד גיטרה, אבל אין לי כוח. וזה לא אין לי כול של מפונקים, זה הרבה יותר קשה ממה שזה נשמע לרוב האנשים. אני גם רוצה לקרוא יותר ספרים, אבל אני ישר מתייאשת והולכת לישון. אפילו מוזיקה כבר לא גורמת לי להנאה, מייאש אותי אפילו לשמוע שירים חדשים, אני תקועה בשירים שאני כבר מכירה שלוש שנים רק בגלל שאין לי כוח לשמוע ולהכיר שירים חדשים.
כשאני אגדל כולם כבר יהיו אנשים גדולים יותר שמגשימים את עצמם ויודעים מה הם רוצים, בזמן שאני עדיין חושבת איך לשרוד כל יום ומה לעשות כדי לגרום לעצמי לא להתייאש
יש מלא דברים שאני רוצה לעשות אבל אני לא נהנת כבר משום דבר. אני רוצה ללמוד גיטרה, אבל אין לי כוח. וזה לא אין לי כול של מפונקים, זה הרבה יותר קשה ממה שזה נשמע לרוב האנשים. אני גם רוצה לקרוא יותר ספרים, אבל אני ישר מתייאשת והולכת לישון. אפילו מוזיקה כבר לא גורמת לי להנאה, מייאש אותי אפילו לשמוע שירים חדשים, אני תקועה בשירים שאני כבר מכירה שלוש שנים רק בגלל שאין לי כוח לשמוע ולהכיר שירים חדשים.
אנונימית
אני באמת ממש מזדהה איתך את לא לבד בזה
אני מאמינה לך את לא סתם עצלנית את פשוט מותשת מלנסות לשרוד ואני בטוחה שאת עושה את ה100% שלך. תמשיכי ככה למרות שזה ממש ממש קשה פשוט תמשיכי קדימה תקומי כל בוקר תעשי דברים קטנים שאת מצליחה וזה כבר מספיק
ושוב יש עליות וירידות, כשאת מרגישה עליה אפילו הכי קטנה תנצלי אותה תעצימי אותה ותנסי דברים חדשים
אני מאמינה לך את לא סתם עצלנית את פשוט מותשת מלנסות לשרוד ואני בטוחה שאת עושה את ה100% שלך. תמשיכי ככה למרות שזה ממש ממש קשה פשוט תמשיכי קדימה תקומי כל בוקר תעשי דברים קטנים שאת מצליחה וזה כבר מספיק
ושוב יש עליות וירידות, כשאת מרגישה עליה אפילו הכי קטנה תנצלי אותה תעצימי אותה ותנסי דברים חדשים
שואל השאלה:
שי767
פסיכולוג זה לא חרטא, בתקופה שהתחילתי את הפגישות עם הפסיכולוגית לא היה לי מי לשתף, והחרדה חברתית שלי הייתה ברמה קשה. בלי הפגישות האלו אני לא יודעת אם הייתי כאן כרגע כי החרדה החברתית שלי לא הייתה נעצרת, וחוויתי גם טראומה שבגללה כל זה התחיל כולל החרדה חברתית.
ואם כבר "פסיכולוג זה חרטא" אז לפחות יש לך משהו להציע? כי מה שנשמע מרוב התגובות כאן זה שפשוט אין לי מה לעשות ואלו החיים ואצטרך לחיות עם הדיכאון שלי לנצח, ולמען האמת זה כלל לא נותן לי תקווה
שי767
פסיכולוג זה לא חרטא, בתקופה שהתחילתי את הפגישות עם הפסיכולוגית לא היה לי מי לשתף, והחרדה חברתית שלי הייתה ברמה קשה. בלי הפגישות האלו אני לא יודעת אם הייתי כאן כרגע כי החרדה החברתית שלי לא הייתה נעצרת, וחוויתי גם טראומה שבגללה כל זה התחיל כולל החרדה חברתית.
ואם כבר "פסיכולוג זה חרטא" אז לפחות יש לך משהו להציע? כי מה שנשמע מרוב התגובות כאן זה שפשוט אין לי מה לעשות ואלו החיים ואצטרך לחיות עם הדיכאון שלי לנצח, ולמען האמת זה כלל לא נותן לי תקווה
אנונימית
אנונימית6183 על מי דיברת ?
אלייך
עברתי הרבה הכשרות וקראתי אינסוף ספרים בתחום הנפש ובריאות
אמן
שואל השאלה:
^^אז מה אתה מציע? אמרת שפסיכולוג זה חרטא, מה כן יכול לעזור?
^^אז מה אתה מציע? אמרת שפסיכולוג זה חרטא, מה כן יכול לעזור?
אנונימית
אנונימית כי לרוב פסיכולוג רק מדבר איתך הוא לא עושה איתך עבודה פרקטית של ריפוי.. אפשר להגיד 200 שנה תתגברי, זה שטויות, יעבור, זה ראש בראש שלך... הם לא באמת יבינו אותך. בגדול דיכאון זה מגיע מהדחקה רגשית שלא עברה עיבוד . כדאי לך אולי לבדוק emdr ויש עוד כל מיני שיטות וללמוד קצת על עולם התת מודע.
כדורים בדרך כלל רק מדחיקים את הבעיה פנימה.
שואל השאלה:
אני כרגע נמצאת אצל פסיכולוגית בגלל הפרעות אכילה, ככה שלא אוכל פשוט לעזוב
אני כרגע נמצאת אצל פסיכולוגית בגלל הפרעות אכילה, ככה שלא אוכל פשוט לעזוב
אנונימית
שואל השאלה:
בגלל זה אני לא רוצה לקחת כדורים, לא לקחתי כדורים מעולם. אבל כבר קשה לי להתמודד.
בגלל זה אני לא רוצה לקחת כדורים, לא לקחתי כדורים מעולם. אבל כבר קשה לי להתמודד.
אנונימית
פשוט תנסי לעשות דברים שאהבת פעם, ותזכרי שהכל זה תקופות וזה יעבור בסוף, תנסי לצאת החוצה , לראות טבע ושמיים, ולא להישאר רק בתוך הבית
שואל השאלה:
את חושבת שאני לא עושה? אני ממשיכה הכל כרגיל, אבל לא עושה דברים שבאמת הייתי רוצה לעשות.
אני קמה לבית ספר
אוכלת
מתארגנת
ישנה
מתקלחת
כל הדברים הבסיסיים שבן אדם עושה, אבל יש עוד המון דברים שהייתי רוצה ללמוד ולנסות, למדתי לחיות עם הדיכאון הזה אז אני מתפקדת אבל הוא מקשה עליי להתחיל דברים שאני רוצה ובכללי אני מתייאשת מהר מידי
את חושבת שאני לא עושה? אני ממשיכה הכל כרגיל, אבל לא עושה דברים שבאמת הייתי רוצה לעשות.
אני קמה לבית ספר
אוכלת
מתארגנת
ישנה
מתקלחת
כל הדברים הבסיסיים שבן אדם עושה, אבל יש עוד המון דברים שהייתי רוצה ללמוד ולנסות, למדתי לחיות עם הדיכאון הזה אז אני מתפקדת אבל הוא מקשה עליי להתחיל דברים שאני רוצה ובכללי אני מתייאשת מהר מידי
אנונימית
זה באמת פייק איט טיל יו מייק איט אין פתרון אחר פשוט להכריח את עצמך עד כמה שאת מסוגלת בהדרגתיות
אני יודעת שהתשובה הזאת לא עוזרת ולא מספקת אבל זאת המציאות, את תהיי חייבת להכריח את עצמך אם את רוצה את זה
אני יודעת שהתשובה הזאת לא עוזרת ולא מספקת אבל זאת המציאות, את תהיי חייבת להכריח את עצמך אם את רוצה את זה
למען האמת
את פשוט חייבת לעשות
גם כשאת לא רוצה
וגם כשאת סובלת
ואני יודעת שזה קשה
תנסי
עד שתצליחי
את פשוט חייבת לעשות
גם כשאת לא רוצה
וגם כשאת סובלת
ואני יודעת שזה קשה
תנסי
עד שתצליחי
שואל השאלה:
אני ממש רוצה לצאת ולעבוד, אתם לא מבינים עד כמה.. אני רוצה לצאת ולעבוד כמו שאר בני הנוער בגילי. אבל זה מפחיד אותי. זה מפחיד אותי להתמודד עם אנשים, זה מפחיד אותי שאצטרך להתמודד עם האכזבה העצמית שלי, כל סיטואציה עם אנשים לוקחת ממני המון כוחות נפשיים ובסוף זה משפיע עליי, ולא באלי להתמודד עם אכזבה. ואני שונאת את עצמי על זה. אני שונאת שאני לוקחת כל דבר קשה.
אני ממש רוצה לצאת ולעבוד, אתם לא מבינים עד כמה.. אני רוצה לצאת ולעבוד כמו שאר בני הנוער בגילי. אבל זה מפחיד אותי. זה מפחיד אותי להתמודד עם אנשים, זה מפחיד אותי שאצטרך להתמודד עם האכזבה העצמית שלי, כל סיטואציה עם אנשים לוקחת ממני המון כוחות נפשיים ובסוף זה משפיע עליי, ולא באלי להתמודד עם אכזבה. ואני שונאת את עצמי על זה. אני שונאת שאני לוקחת כל דבר קשה.
אנונימית
אז תנסי לייצר תחביבים חדשים, אולי תנסי לאפות או לבשל?, להיפגש עם חברים ותנסי לייצר לעצמך תחומי עניין חדשים
לפעמים nlp יכול לעזור ולטשטש הבעיה. צריך להתנסות בכמה שיטות שונות עד שתמצאי משהו שיעלם לך את הבעיה
שואל השאלה:
הפגישות עם הפסיכולוגית כן עוזרות לי בעניין ההפרעות אכילה, אבל הדיכאון שלי לא נפסק. גם אם אני מתרגלת יותר לאכול - הדיכאון לא מפסיק אף פעם. ואני שונאת את זה שאני לא יכולה לשחרר אותו.
הפגישות עם הפסיכולוגית כן עוזרות לי בעניין ההפרעות אכילה, אבל הדיכאון שלי לא נפסק. גם אם אני מתרגלת יותר לאכול - הדיכאון לא מפסיק אף פעם. ואני שונאת את זה שאני לא יכולה לשחרר אותו.
אנונימית
מבינה אותך ככ
משהו שעזר לי אישית למרות שלא האמנתי בו-
לעשות סיבוב בחוץ כל יום לפחות כמה דקות, זה באמת עוזר, מניסיון
לעשות סיבוב בחוץ כל יום לפחות כמה דקות, זה באמת עוזר, מניסיון
אני גם במצב שלך
מטופלת אצל פסיכולוגית והתחלתי לקחת לא ממזמן כדורים נגד דיכאון וזה עוזר קצת עם המצב רוח
מטופלת אצל פסיכולוגית והתחלתי לקחת לא ממזמן כדורים נגד דיכאון וזה עוזר קצת עם המצב רוח
אנונימי
אם את לא מצליחה לצאת מהדיכאון הזה זה משו אחר. אני הייתי בדיכאון כמה שנים ולא הצלחתי לצאת ממנו. ואני נורמלית לגמרי אבל איכשהו שקעתי בדיכאון והלכתי לפסיכיאטרית והיא הביאה לי כדורים שהם לא כדורים פסיכוטיים או משו, מוכרים אותם אפילו בחנות טבע. ללכת לפסיכיאטר זה ממש לא אומר שאת חולת נפש. אני גם נרתעתי מזה בהתחלה אבל כשהדיכאון התגבר והפסדתי את כל מה שהיה לי כי לא רציתי לצאת מהמיטה, לא עניין אותי יותר כלום. תאמיני או לא, הכדורים האלה שינו לי את החיים. מקווה שתצליחי לצאת מזה, דיכאון זה לא חיים):
אנונימית
את חייבת קצת לצאת החוצה, אפילו לא בשביל ספורט, לנשום אוויר, זה תקופה קשה אני גם קצת מתמודד עם זה שאין אנרגיה לכלום ואין כוח לכלום, אבל האנרגיה לפעמים מתחדשת אחרי הפעולות, אז לפעמים פשוט צריך לצאת קצת
לא אמרתי לעזוב. תמשכי... אבל תבדקי באמת באמת האם זה מרפא את המצב?
שואל השאלה:
דברים שאהבתי פעם?
אהבתי לצייר
לשמוע מוזיקה
להיות עם אחים שלי
לקרוא
לכתוב
היום? אני כבר לא אוהבת כלום. אני לא אוהבת לצייר, לא אוהבת לשמוע מוזיקה, לאחים שלי כבר לא אכפת ממני, קריאה מייאשת אותי, וכתיבה מאמצת מידי את המוח שלי - שאני כבר ישר מתייאשת.
דברים שאהבתי פעם?
אהבתי לצייר
לשמוע מוזיקה
להיות עם אחים שלי
לקרוא
לכתוב
היום? אני כבר לא אוהבת כלום. אני לא אוהבת לצייר, לא אוהבת לשמוע מוזיקה, לאחים שלי כבר לא אכפת ממני, קריאה מייאשת אותי, וכתיבה מאמצת מידי את המוח שלי - שאני כבר ישר מתייאשת.
אנונימית
מסכימה עם התגובה הראשונה. אין דרך אחרת שבאמת *תעזור* לזה לטווח ארוך. את חייבת להכריח את עצמך לעשות, ולא לוותר, לפחות מס' פעמים להתנסות בדברים חדשים, להעז, לומר לעצמך שאת מסוגלת ובאמת להרגיל את עצמך לפעולה.
שואל השאלה:
שוב. אני עושה, אני עושה בכל יום. אני עושה ועושה ועושה ומתנהגת כמו רוב האנשים. אני עושה את כל הפעולות הבסיסיות שבן אדם עושה.
השאלה שלי היא לא איך לקום בבוקר. אני כבר קמה. השאלה שלי היא איך להנות, איך להרגיש טוב עם עצמי ולהצליח לממש את המטרות שלי למרות הייאוש.
שוב. אני עושה, אני עושה בכל יום. אני עושה ועושה ועושה ומתנהגת כמו רוב האנשים. אני עושה את כל הפעולות הבסיסיות שבן אדם עושה.
השאלה שלי היא לא איך לקום בבוקר. אני כבר קמה. השאלה שלי היא איך להנות, איך להרגיש טוב עם עצמי ולהצליח לממש את המטרות שלי למרות הייאוש.
אנונימית
גוף האישה היא מכונה מופלאה למשל ידעת שנשים יותר טובות במקצועות הסיבולת מגברים?
אישית ספור עשה לי טוב במיוחד עכשיו בתרופה מעוד לא יציבה בחיי בזמן האחרון
אפילו יציאה לטיול באזור כפרי כמו קיבוץ מיום יפה.. עצלנו רגע ואין טילים בכלל קיבוצי המרכז זאת אופציה
למזלנו הגיע שידי שבת שזה זמן טוב לעבור את הדיכאון ולהתחזק
אישית ספור עשה לי טוב במיוחד עכשיו בתרופה מעוד לא יציבה בחיי בזמן האחרון
אפילו יציאה לטיול באזור כפרי כמו קיבוץ מיום יפה.. עצלנו רגע ואין טילים בכלל קיבוצי המרכז זאת אופציה
למזלנו הגיע שידי שבת שזה זמן טוב לעבור את הדיכאון ולהתחזק
אה תקשיבי הפתרון היחיד זה לעשות איזה פוש לצאת להליכה או ריצה עכשיו קשיש לך זמן וגם עם אחר כך לא תעשי את זה מליון שנה פתאום את תגידי את זה לעצמך עוד פעם ותעשי את זה וככה עוד פעם ועוד פעם גם עם באפוגות וגם עם אחת לה...