חברים סליחה שזה ארוך, אבל הייתי חייבת לפרוק. פשוט כנסו..

רואה את הדמעות האלו ?? אלו דמעות של סבל , כאב , ייאוש. לא האמנתי שככה ברגע אחד החיים שלי יתהפכו, ב7.10 חשבתי יהיה לי יום שמח אני אלך לבית כנסת במוצאי שמחת תורה עם חברים ובמקום זה מה קיבלתי לב שבור. עברו אשכרה 100 ימים שהוא לא פה איתי יותר ,100 ימים שאני מיואשת , 100 ימים שהלב שלי מרוסק , 100 ימים שאני מתפרקת כל לילה. מה עברתי בלעדיו ב100 ימים האלו. איך בשיחה אחת החיים שלי השתנו, והלב שלי התרסק. במוצאי שמחת תורה שיחה מאמא שלו שאומרת לי "יהונתן נרצח", אחרי שבועיים הלוויה. אני יודעת שהוא תמיד איתי במחשבות ובלב, אבל אני צריכה אותו איתי פה ,לידי ולא שם למעלה. יהונתן היה בן אדם בדמות מלאך ועכשיו הוא באמת מלאך. אף פעם לא הבנתי את המשפט "אלוהים לוקח את הטובים ביותר"... ועכשיו אני מבינה אותו. תמיד אמרתי ליהונתן את המשפט "בשביל כל העולם אתה מישהו, אבל בשביל מישהו אתה כל העולם " ,יהונתן היה כל עולמי, הדבר שהכי יקר לי, החצי השני שלי. אני אוהבת אותו ואני תמיד יאהב