איך הרמב"ם מקשר בין השכלים הנבדלים של אריסטו לבין המלאכים ביהדות?

לפי אריסטו, השכלים הנבדלים מניעים את הגלגלים. כאשר כל שכל נבדל מניע גלגל אחד. כלומר השכלים הנבדלים מניעים את המציאות. וביהדות המלאכים הם הכח שגורם לדברים להתרחש במציאות בפועל. כמו שאמרו חז"ל שיש מלאך ממונה על כל עשב ועשב ואומר לו גדל.

בהנחה שהבנת כי אני לא כל כך.

אלוהים הוא הטרנסצנדנטי המוחלט, והשכלים הנבדלים הם אצילות שלו כאשר צידם החומרי הוא מההעדר שבהם וצידם הרוחני הוא מהשכלתם את השכל מעליהם (כך ע"פ התורה הנאו אפלטונית המוסלמית). התנועה בכלל, שעל פי הפיזיקה האריסטוטלית הקלאסית היא יציאה מהכוח אל הפועל, היא למעשה, בשל העובדה שטבע התנועה הוא זה, גילוי של תשוקה אל הטרנסצנדנטי, ניסיון להשכיל את השכל הנבדל "שלך" (הצד השכלי) שמשכיל את השכל מעליו. היות שכל גם בחומר (וזו גם, במידה מסויימת, מעלת הנביא). השכלים הנבדלים הם אלו המפעילים את העולם, ובהיותם לא יותר מהשתקפות של אצילות הטרנסצנדנטי - הרי הם יכולים להקרא "שלוחיו".