12 תשובות
מצטערת לשמוע..
אני בטוחה שאת מושלמת ואני מאוד מקווה שיעבור והיא תראה שיש לה בת מושלמת
פשוט תתעלמי ממנה כמה שאת יכולה
שואל השאלה:
אמרתי לה כמה פעמים על זה כן, אבל היא אומרת שזה לא נכון וממש כאלו לא אכפת לה
אנונימית
גם שלי ככה, אז אני פשוט לא מתקשרת איתה. שתמשיך לצעוק עד מחר, בסוף הן ירגישו שהן "איבדו" אותנו ויתחרטו על זה, ואין מה לעשות שיחות עם הורים כאלה.. זה הורים נרקיסיסטים, הם לא יכולים לשמוע שהם טועים ואיכשהו סוף השיחה הם הקורבן
תתעלמי, זה קשוח בטירוף כי זו אמא שלך ואת מצפה שהיא תאהב אותך לא משנה מה, אני כבר קיבלתי את העובדה שהיא לא אוהבת אותי וזה באמת לא קל
אני מרגישה אותו הדבר
לא נעים
שתדעי גם שהמון פעמים הם לא אוהבים דווקא את הבן המוצלח, כי קשה להם לראות שהילד שלהם יותר טוב מהם, ושהוא לא צריך את התלות בהם. כי שוב- ככה זה הורים בעלי אישיות נרקיסיסטית, הם רוצים שלילדים שלהם יהיה טוב אבל לא טוב מדי, שלא יווצר חס וחלילה מצב שאת "מובילה", הם תמיד בתחרות להיות יותר טובים מהסביבה שלהם ורוצים להמשיך לשלוט עלייך
שואל השאלה:
אני מסכימה^^
אמא שלי אף פעם לא הראתה לי אהבה וכל פעם שאני באה ומחבקת אותה היא מתחמקת, אין לה דברים טובים להגיד עליי.. לא חושבת שאי פעם היה לה אכפת ממני, אמא שלי לא באה ושואלת אותי כשאני חוזרת מהבית ספר מה איתי וכזה או איך הלימודים היא רק צועקת כל היום.. אתם פשוט לא רגילים לזה אבל שתהיו באותו מצב אתם תבינו
אנונימית
ככ מצטערת בשבילך
תקשיבי אני יודעת שזה לא יעזור לך אבל אין אמא שלא אוהבת את הילדים שלה. אולי קצת קשה לה אז היא מוציאה את העצבים עלייך אבל אני חושבצ שאם תדברי איתה על זה היא תשים לב יותר למה שהיא אומרת ולמה שהיא עושה
^זה כל כך לא נכון
אתם רגילים לחשוב ככה כי אמא שלכם אהבה אותכם מאז ומתמיד ותמשיך לאהוב
אנונימית יקרה,
את מתארת הרבה קושי וטוב שבחרת לשתף ולא להשאר לבד עם הרגשות הקשים.
קשה לי להאמין שהיחס של אמך הוא בגלל שהיא לא אוהבת אותך, זה נשמע כמו פרשנות שלך למצב.
לפעמים גם ההורים שלנו נמצאים בקשיים ולחצים והתגובות שלהם מושפעות מכך.
יכול להיות שממך בתור הבוגרת היא מצפה להבין...
למרות שכתבת שכבר ניסית לדבר איתה, אני חושבת שאת צריכה לדבר איתה שוב ובנחת.
את יכולה לנסות ולשתף קרוב משפחה שאת סומכת עליו (כמו דודה, בת דודה וכד')
בכדי שיגשר בינכן ואולי יצור שיחה בינך לאימך שהוא יהיה נוכח בה.
שולחת לך חיבוק ומקווה שהמצב יפתר במהרה
היי לך אני כ"כ משתתף בצערך. אני עברתי בשנים האחרונות בדיוק, אבל בדיוק מה שאת עוברת. הפלוס שלי שאני כבר בוגר יותר אבל עדיין זה קשה רצח. וכל הכבוד לך כי את גיבורה. זה כנראה ניסיון או תיקון משמיים. ייתכן מאוד שאימא שלך סובלת מאיזשהו הפרעה נפשית או רגשית ( אולי נרקיסיסטיות אולי הפרעת אישיות גבולית ועוד..) תהיי חזקה ותדעי שאת הכי טובה בעולם!!!!! ומי שאומר אחרת הוא שקרן וחוטא לאמת.
ואם את רוצה להשיח את ליבך אני פה בפרטי ( מדי פעם נכנס לאתר)

מניסיון אוכל לומר עוד דבר...ייתכן שהיא אוהבת אותך בסתר ליבה אבל משהו בך ( לא קשור אלייך ולא האשמה שלך בכלל) מוציא ממנה את החלקים הרעים שלה.


יש לי משפט מעצים שאני חוזר אליו כמו תפילה ברגעים קשים:
אני בסדר גמור מי שאני זה נהדר. אני יחיד ומיוחד בעולם. לא היה כמוני ולא יהיה כמוני. מי שאני איך שאני זה שלם. הזכות שלי להיות מי שאני ואיך שאני נובעת מעצם היותי. האישור שלי להיות בעולם הזה ויש לי מקום זה עצם זה שאני חי.