כל פעם שאני רואה סרטון לפני השבעה באוקטובר אני פשוט חושבת ואומרת לעצמי. "פה כולם עוד היו בחיים"...

שואל השאלה:
^לא הבנתם אותי. זה לא סרטונים שלהם או עליהם זה סתם סרטונים שפתאום אני רואה את התאריך וזה סוף ספטמבר איזה שבוע לפני

להפסיק לראות, ולזכור שיש חיים להמשיך. זה מה שהם היו רוצים וזה מה שאת צריכה לעשות

למה את רוצה להפסיק לחשוב על זה?
עברנו טראומה והיא קיימת אצלינו בזיכרון זה חלק מהחיים שלנו עכשיו וצריך להשלים עם זה

שואל השאלה:
לא אמרתי לשכוח את זה. איך מישהו יכול לשכוח את זה? אבל שזה מגיע לזה שאני רק רואה סרטון רנדומלי ורואה שהתאריך זה נגיד חודש לפני האסון וחושבת לעצמי שבזמן הזה הם היו פה איתנו עם המשפחה שלהם והכל היה בסדר זה לא נראה לי כל כך בריא