11 תשובות
אין למה עדיף לשתוק
תלוי בסיטואציה, אבל יכול להיות שכן
לא.
צריך לעבור על המידות ולא לנקום או ליטור.
(אבל ברגע שיורדים\מבזים את התורה (שזה כולל את אלוקים, את התורה ואת החכמים), אסור לשתוק וחובה למחות)

"ר הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עושים מאהבה ושמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (מסכת שבת)
לא אסור
לא לנקום ולהחזיר
אבל בהחלט מותר לך לשמור על כבודך (למרות שהכי טוב זה לשתוק, אבל זה כבר מידת החסידות, אם את עושה ככה תתפללי לטוב יש הרבה כוח בתפילה הזאת)
סופר/ת
אז אתה חולק על דברי הגמרא?
הרי היהדות מחנכת אותנו לשתוק על העלבונות וכל זה בסוף מכפר על העוונות שלנו שנאמר
''כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו'
מעיקר הדין זה מותר באותו רגע, אבל אסור לשמור את זה לעתיד כי אסור לנקום. פשוט מותר להחזיר רק *באותו רגע* כי באותו רגע באמת קשה לשתוק. אם כי זה לא מתשלם להחזיר כי אז מפסידים הרבה כי ברשע ששוקתים ומוחלים מכל הלב - יכולים להרוויח הרבה דברים.

מקור הדברים מתוך הספר "חפץ חיים": רק בשעת מעשה מותר להשיב על חירופין מן הדין, רק משום מצוה ומדה טובה בעלמא אמרו הנעלבים ואינם וכו' שומעין חרפתם ואינם משיבין וכו' וכל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו כמ"ש החינוך במצוה של"ח עי"ש. וסברא נכונה היא דבעת מעשה החירוף א"א בטבע האדם להיות כאבן שאין לה הופכין אם לא מי שברכו ה' במידות קדושות וכמ"ש החינוך במצוה של"ח עי"ש, אבל אח"כ שכבר נח רוגזו אסרה התורה להעיר רוחו ולנקום ממנו ואפילו רק לנטור השנאה בלב אסור אלא בהרחב זמן מעט אח"כ צריך לשכוח הדבר מלבו" (חפץ חיים, פתיחה, לאוין ח-ט).
לא כי בכל אחד יש צלם אלוהים ואם פגעת בבן אדם ביצם פגעת בחלק מאלוהים
(אני לא דתיה)
לרדת לא
דברים אחרים לפעמים כן ושאלי רב כי כל מקרה לגופו
אנונימי