לא התגייסתי בגלל האוטיזם וממש קשה לי לקבל את זה

כל החיים הרגשתי שאני מוגדרת כנחותה בגלל האוטיזם והייתי בכיתה מיוחדת של אוטיסטים וסבלתי שם כל השנים והחלום שלי היה שהאבחנה הארורה והמשפילה הזאת תפסיק לשים לי רגליים בחיים אחרי התיכון ורציתי להתגייס כמו כולם ושהפעם אחת בחיים אני ארגיש שאני חיה כמו בת אדם,
אבל אבא שלי החליט שהוא שולח להם את האבחון ביחד עם כל מסמך אפשרי שיש לו משמעות שאני מוגבלת ולא כשירה לגיוס והוא החליט שאף אחד לא יעצור אותו ולא יגיד לו לא
אז החליטו לא לגייס אותי ואחר כך אמא שלי ביקשה שינסו לבדוק אם אני יכולה להתנדב ויום אחד הם התקשרו אליי משם ולא עניתי ואיכשהו יצא שהם הגיעו לאבא שלי ואז הוא ביקש מהם שיבטלו לי את ההתנדבות ושזה יהיה סגור שאני נשארת מחוץ לצבא
מאז עברו כמה שנים ואני מרגישה נורא עם זה שלא הלכתי בגלל האבחנה הארורה הזאת
ועכשיו כל החיים אני אצטרך להגיד לאנשים שלא התגייסתי ולענות על שאלות למה. ולקנא בסיפורים שלהם מהצבא
ואני גם לא הולכת לעבוד כי אני מוכרת בביטוח לאומי כמאה אחוז נכה
אין לי כח לזה יותר אומרים לי "לא" מכל הכיוונים על הכל