2 תשובות
שואל השאלה:
תודה
תודה
אנונימית
בראשית י"ב: (המשך בהמשך)
סיכומים בתנ"ך: בראשית פרק י"ב: אברהם עולה לא"י (וגם יורד ממנה)
פרק י"ב של ספר בראשית פותח את חלקו השני של ספר בראשית: סיפורי האבות. בפרקים הראשונים עסק הספר בתולדות האנושות באופן כללי. מכאן מתחיל הסיפור על ראשית היווצרותו ומסעו של עם ישראל.
כדי להבין את תולדות משפחתו של אברהם, עלינו להקדים ולקרוא בבראשית, פרק י"א 26 32. שם נוכל למצוא את קורות המשפחה הראשוניים. שם גם נרמזת לנו אחת הבעיות העיקריות בסיפור: שרה היא עקרה. הניסיון הראשון של אברהם פותח במילים "לך לך". הציווי לאברהם מדורג מן הקל אל הכבד: ארץ, מולדת, בית-אב. העמידה בניסיון היא קשה, לנוכח גילו המתקדם של אברהם (75) וגם מכיוון שאברהם אינו יודע לאן עליו ללכת, ומהן סגולותיה של אותה הארץ שהוא נדרש ללכת אליה.
אברהם יוצא לדרך והסופר, השואף "להביא" אותו במהירות לארץ ישראל, חוסך מאיתנו את תלאות הדרך. תכיפות הביצוע של הצו, מיד לאחר קבלתו, ללא הרהור או ערעור, מעידה על גדלות אמונתו של אברהם ב-ה'. על נח מסופר שהיה "צדיק תמים". לעומת זאת, אין הנמקה לבחירתו של אברהם לתפקיד אבי האומה. חז"ל מסבירים כי אברהם נתנסה בעשרה ניסיונות ועל כן אין צורך להקדים ולספר על תכונותיו, עליהן נלמד תוך כדי פעילותו. ה' מנסה רק את החזקים, והעמדת אברהם בניסיונות הקשים היא ראייה לצדיקותו.
בבראשית י"ב פסוק 6 נאמר: "והכנעני אז בארץ". זוהי גלוסה(הערת שוליים של העורך שחדרה לגוף הטקסט) המעידה על כתיבת הסיפור בזמן מאוחר הרבה יותר. כבר במאה ה 13 מסביר הפרשן אברהם אבן-עזרא (ראב"ע): "ואם אינו כן, יש לו סוד גדול והמשכיל יידום" כלומר, כבר אבן עזרא מבין שיש כאן עדות שהסיפור לא נכתב על ידי משה, אלא בזמן מאוחר הרבה יותר, כשאין כבר כנענים בארץ ישראל, כלומר במאה השביעית לפה"ס לערך (הפרשן רק רומז זאת, ומזהיר את מי שהבין את הרמז שלא להעבירו הלאה). "עד מקום שכם" אברהם לא מתיישב בשכם, אלא בסביבות העיר, במקום שנשאר פנוי להתיישבות. בפסוקים הבאים הולך אברהם הליכה סמלית מצפון לדרום, המוכיחה כביכול את רכישת הקניין על הארץ, לפי הבטחת ה'. יש כאן כיבוש אידיאלי, שלא בכוח החרב. לכיבוש כזה אין שום משמעות ללא הכרת הדת החדשה, אותה מפיץ אברהם. המזבחות שמקים אברהם מסמלים את הקשר המשולש: ה', אברהם, והארץ המובטחת.
סיכום בראשית י"ב לפי חלקים:
בראשית י"ב, פסוקים 10 20: מוטיב ה"אישה אחות" (סיפור דומה מאד מופיע עוד פעמיים בספר בראשית). בחלקו הראשון של הפרק, אברהם צייתן וצדיק מושלם, ואילו כאן מתגלות חולשותיו: הוא גורם לאשתו לשקר, ולא בוטח ב-ה' שיצילו. חטא נוסף: הוא עוזב את הארץ שה' ציווה עליו לחיות בה. מסתבר שהעולה הראשון לא"י הוא גם היורד הראשון!
יש הטוענים כי בפרק מופעים שני הקטבים בהוויה של אברהם: מחד, עולם מרומם, בו הוא עומד יחידי מול ה', ומקבל ממנו את דרך חייו, ומאידך, העולם האמיתי, עולם של יצרים, בו חי האדם בפחד, ונאלץ לעתים לנקוט בצעדי עורמה בלתי מוסריים. ועוד: התנ"ך נזהר מאידיאליזציה של גיבוריו, ו"מדביק" לכל אחד מהם חטא כלשהו.
בראשית י"ב 1 -9 :הליכת אברהם לכנען
בראשית י"ב, פס' 1: .." לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ"
צו ההליכה מדורג :מן הקל אל הכבד מבחינה נפשית רגשית."לך לך"- קושי- מדוע יש כפל לשון ? פתרון רש"י : הליכה להנאתך-לטובתך-בשבילך.-קאסוטו: ניתוק מוחלט מעולם אחד לעולם אחר-ממקום ומאנשים
" אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. " = > לאן ? אברהם נדרש להתנתק מן העבר מן המוכר וללכת לארץ לא נודעת = לעתיד לא ידוע- להדגשת הקושי לקיים את הציווי האלוהי.
בראשית י"ב פס' 2-3 : שבע ברכות =הבטחה נבואית לאברהם
*וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, = עם גדול =הבטחת הזרע
* וַאֲבָרֶכְךָ, = תהיה מבורך
* וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; =שמך ילך לפניך מפורסם
* וֶהְיֵה בְּרָכָה. =תהיה מקור ברכה
* וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, =אלה המברכים אותך יבורכו
* וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר; =המקלל את אברהם יקולל
* וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.=אברהם מקור ברכה לאנושות
שבע=מס' טיפולוגי-המביע שלמות=> ברכת ה' לאברם מושלמת.
*מילים מנחות : "הלך", "ברך" מדגישות את הרעיונות החשובים בפרק:
הליכת אברם ליעד אליו נשלח וכבוש הארץ בהליכה.
אברם מבורך ב7 לשונות של ברכה בחמש מהן חוזר השורש "ברך".
בראשית י"ב פס' 4 : וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן =>בצוע הצו האלוהי מעיד על אמונתו הרבה של אברם.אברם צייתן-קם והולך למרות גילו המופלג 75 .פס' 5: וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן. הנפש אשר עשו = 1. העבדים והשפחות 2. האנשים שאברהם חינך לפי האמונה המונותאיסטית= האמונה החדשה באל אחד.פס' 6-7. וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ. ז וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת; וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו. ח וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵלוַיֵּט אָהֳלֹה; בֵּית-אֵל מִיָּם, וְהָעַי מִקֶּדֶם, וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה. ט וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה. {פ}
כאשר אברהם מגיע לכנען הארץ מיושבת בתושבים כנענים,לכן אינו יכול לקבל את הארץ המובטחת.אברהם כובש את הארץ בתרמיל ובמקל הוא עורך מסעות ובכל מקום שבו התיישב הקים מזבח כסמל לכיבוש הארץ.בפס' אלה נרמז כי הבטחת ה' ניתנה לעתיד הרחוק :כרגע הכנעני בארץ, והארץ המובטחת מיועדת לזרעו של אברהם .
בראשית י"ב 10 20 בעיות ופתרונות במצרים
הבעיה = היה רעב בארץ:(י) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ
הפתרון = אברהם יורד למצרים:וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ:
הבעיה = אברהם פוחד שיהרגו אותו כדי לקחת את שרה בגלל יופיה(יא) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ:(יב) וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ:
הפתרון = אברהם מציע לשרה לומר שהיא אחותו.
הבעיה = שרה היפה נלקחה לבית פרעה ולאברהם נתנו מתנות תמורתה.
הפתרון = התערבות האל: פרעה נענש ע"י נגעים הוא מבין שחטא בלקיחת שרה אשת אברהם
פרעה נוזף באברהם ששיקר לו ומגרש אותו מארצו
סיכום בראשית פרק ט"ו ברית בין הבתרים
בראשית פרק ט"ו מחולק לשני חלקים:
התגלות ה' לאברם וחידוש הבטחת הזרע (בראשית ט"ו פסוקים 6-1)
יש כאן התגלות ה' אל אברם "במחזה" כלומר במראה נבואי. אחר הדברים האלה, אחר אירועי הפרק הקודם ה' מתגלה ישירות לאברם. הוא מעודד אותו במילים "אל תירא",לא מהמלכים נגדם נלחם (בסיפור הפרק הקדום שלא נלמד) ולא מהתגשמות הבטחת הזרע והארץ. השורש המנחה הוא יר"ש כי אברם חושש בשל עקרות שרי וערירותו שלא יהיה לו יורש, אבל ה' מבטיח לו שיהיו לו יורשים שיירשו את הארץ. אברם אומר לאל שבגלל שאין לו בנים, היורש שיירש אותו הוא עבדו דמשק אליעזר (כך היה נהוג במזרח הקדום, שכאשר לא היו לאדם יורשים, רכושו הועבר לאחר מותו לעבדו שאומץ על ידו כבן). ה' מוציאו החוצה להראות לו את כוכבי השמיים שלא ניתנים לספירה ולומר לו שזרעו לא יהיה אין ספור כמו הכוכבים. בבראשית ט"ו פסוק 6 כתוב : "והאמין בה', ויחשבה לו צדקה", והפרשנים פירשו שני פירושים : אברם מחשיב את הבטחת ה' כצדקה, כחסד אלוהי כלפיו או שה' מחשיב את אמונת אברם בו לדבר שמזכה אותו, את אברם.
הברית בין הבתרים (בראשית ט"ו פסוקים 21-7)
ה' מבטיח לו את הארץ ואברם שואל: "במה אדע כי אירשנה ?". שאלה שמעלה קושי אמוני בנוגע לאמונתו של אברם בהתגשמות ההבטחה האלוהית. הפתרון הוא לומר שאין כאן פקפוק כלל אלא שאברם רק שאל מתי ואיך זה יקרה? או במה אדע שאני וצאצאיי ראויים לרשת את הארץ?. מיד ה' כורת עם אברם ברית. מדוע הברית נקראת ברית בין הבתרים? אלוהים מבקש ממנו לקחת ולבתר (=לחתוך לשתיים) עגלה,עז ואיל בני שלוש ותר (= כמעין יונה) וגוזל (לא מבותרים). המשמעות הסמלית היא ששלושת בעלי החיים המבותרים מסמלים את שלושת הדורות של בני ישראל שיהיו משועבדים במצרים. הציפורים שלא בותרו מסמלות את הדור הרביעי שהוא דור הגאולה, הדור שייצא ממצרים לחופשי כדי לשוב ארצה. העיט שיורד באמצע הטקס על בעלי החיים המבותרים מסמל בתור עוף טורף את פרעה. מלך מצרים או את מצרים כולה שירצו להשמיד את ישראל אך בזכות הבטחות ה' לאברם, אב האומה, לא יצליחו ויגאלו על ידי האל ממצרים, משעבוד לחירות.
משמעויות נוספות
פירוש נוסף של הברית בין הבתרים בבראשית ט"ו הוא שהחיות המבותרות מסמלות את אומות העולם עובדי האלילים שיבותרו. כלומר ייכחדו ואילו הציפורים שלא בותרו מסמלות את עם ישראל הנודד ממקום למקום אך ה' ישמור עליו,ולעולם לא ייכחד.העיט הוא סמל לשונאי עם ישראל שינסו לפגוע בו בכל דור ודור ללא הצלחה בזכות אברם אביו. המשמעות המשפטית של הבתרים היא שהיות וברית היא הסכם בין שני צדדים. שני חלקי הביתור מהווים חלק מהשלם או שמא שמי שיפר את הברית גורלו כגורל החיות המבותרות. בסיפור הזה כאן ה' מתחייב בפני אברם ללא שום דרישה ממנו ולכן תנור עשן ולפיד אש שהם תופעות טבע המייצגות את האל עוברים בין הבתרים (יש כאן יותר מרמז לעמוד הענן ועמוד האש שילוו את בני ישראל ביציאת מצרים להגן עליהם).
ברית בין הבתרים, כמו הברית שהייתה בין האל ובין יוצאי התיבה אחרי המבול, היא ברית חסד, ברית חד צדדית שבה רק צד אחד, האל מתחייב ללא שום דרישה מהצד השני. ה' מגלה לאברם שצאצאיו יהיו עבדים בארץ מצרים במשך 400 שנה ובדור הרביעי ישובו ארצה.
"כי לא שלם עוון האמורי עד הנה" (בראשית ט"ו פסוק 16): הכוונה שהכנעניים עוד לא חטאו מספיק בכדי להענישם בגירוש מהארץ ורק בזמן יציאת מצרים הם ימלאו את מכסת חטאיהם וייענשו בגירוש מהארץ בכדי שישראל יירש אותה מידם. יש כאן רעיון אדיר לפיו הזכות לשהות ולחיות בארץ ישראל תלויה לגמרי בהתנהגות המוסרית של תושביה. הבעלות על הארץ מותנית בהתנהגות דתית ומוסרית נאותה. גבולות הארץ המשורטטים כאן "מנהר מצרים עד נהר הגדול, נהר פרת" תואמים את גבולות האימפריה של דוד המלך ושלמה בנו כ 800 שנה אחרי ימי אברם.
בכיף, משו"ב.
סיכומים בתנ"ך: בראשית פרק י"ב: אברהם עולה לא"י (וגם יורד ממנה)
פרק י"ב של ספר בראשית פותח את חלקו השני של ספר בראשית: סיפורי האבות. בפרקים הראשונים עסק הספר בתולדות האנושות באופן כללי. מכאן מתחיל הסיפור על ראשית היווצרותו ומסעו של עם ישראל.
כדי להבין את תולדות משפחתו של אברהם, עלינו להקדים ולקרוא בבראשית, פרק י"א 26 32. שם נוכל למצוא את קורות המשפחה הראשוניים. שם גם נרמזת לנו אחת הבעיות העיקריות בסיפור: שרה היא עקרה. הניסיון הראשון של אברהם פותח במילים "לך לך". הציווי לאברהם מדורג מן הקל אל הכבד: ארץ, מולדת, בית-אב. העמידה בניסיון היא קשה, לנוכח גילו המתקדם של אברהם (75) וגם מכיוון שאברהם אינו יודע לאן עליו ללכת, ומהן סגולותיה של אותה הארץ שהוא נדרש ללכת אליה.
אברהם יוצא לדרך והסופר, השואף "להביא" אותו במהירות לארץ ישראל, חוסך מאיתנו את תלאות הדרך. תכיפות הביצוע של הצו, מיד לאחר קבלתו, ללא הרהור או ערעור, מעידה על גדלות אמונתו של אברהם ב-ה'. על נח מסופר שהיה "צדיק תמים". לעומת זאת, אין הנמקה לבחירתו של אברהם לתפקיד אבי האומה. חז"ל מסבירים כי אברהם נתנסה בעשרה ניסיונות ועל כן אין צורך להקדים ולספר על תכונותיו, עליהן נלמד תוך כדי פעילותו. ה' מנסה רק את החזקים, והעמדת אברהם בניסיונות הקשים היא ראייה לצדיקותו.
בבראשית י"ב פסוק 6 נאמר: "והכנעני אז בארץ". זוהי גלוסה(הערת שוליים של העורך שחדרה לגוף הטקסט) המעידה על כתיבת הסיפור בזמן מאוחר הרבה יותר. כבר במאה ה 13 מסביר הפרשן אברהם אבן-עזרא (ראב"ע): "ואם אינו כן, יש לו סוד גדול והמשכיל יידום" כלומר, כבר אבן עזרא מבין שיש כאן עדות שהסיפור לא נכתב על ידי משה, אלא בזמן מאוחר הרבה יותר, כשאין כבר כנענים בארץ ישראל, כלומר במאה השביעית לפה"ס לערך (הפרשן רק רומז זאת, ומזהיר את מי שהבין את הרמז שלא להעבירו הלאה). "עד מקום שכם" אברהם לא מתיישב בשכם, אלא בסביבות העיר, במקום שנשאר פנוי להתיישבות. בפסוקים הבאים הולך אברהם הליכה סמלית מצפון לדרום, המוכיחה כביכול את רכישת הקניין על הארץ, לפי הבטחת ה'. יש כאן כיבוש אידיאלי, שלא בכוח החרב. לכיבוש כזה אין שום משמעות ללא הכרת הדת החדשה, אותה מפיץ אברהם. המזבחות שמקים אברהם מסמלים את הקשר המשולש: ה', אברהם, והארץ המובטחת.
סיכום בראשית י"ב לפי חלקים:
בראשית י"ב, פסוקים 10 20: מוטיב ה"אישה אחות" (סיפור דומה מאד מופיע עוד פעמיים בספר בראשית). בחלקו הראשון של הפרק, אברהם צייתן וצדיק מושלם, ואילו כאן מתגלות חולשותיו: הוא גורם לאשתו לשקר, ולא בוטח ב-ה' שיצילו. חטא נוסף: הוא עוזב את הארץ שה' ציווה עליו לחיות בה. מסתבר שהעולה הראשון לא"י הוא גם היורד הראשון!
יש הטוענים כי בפרק מופעים שני הקטבים בהוויה של אברהם: מחד, עולם מרומם, בו הוא עומד יחידי מול ה', ומקבל ממנו את דרך חייו, ומאידך, העולם האמיתי, עולם של יצרים, בו חי האדם בפחד, ונאלץ לעתים לנקוט בצעדי עורמה בלתי מוסריים. ועוד: התנ"ך נזהר מאידיאליזציה של גיבוריו, ו"מדביק" לכל אחד מהם חטא כלשהו.
בראשית י"ב 1 -9 :הליכת אברהם לכנען
בראשית י"ב, פס' 1: .." לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ"
צו ההליכה מדורג :מן הקל אל הכבד מבחינה נפשית רגשית."לך לך"- קושי- מדוע יש כפל לשון ? פתרון רש"י : הליכה להנאתך-לטובתך-בשבילך.-קאסוטו: ניתוק מוחלט מעולם אחד לעולם אחר-ממקום ומאנשים
" אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. " = > לאן ? אברהם נדרש להתנתק מן העבר מן המוכר וללכת לארץ לא נודעת = לעתיד לא ידוע- להדגשת הקושי לקיים את הציווי האלוהי.
בראשית י"ב פס' 2-3 : שבע ברכות =הבטחה נבואית לאברהם
*וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, = עם גדול =הבטחת הזרע
* וַאֲבָרֶכְךָ, = תהיה מבורך
* וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; =שמך ילך לפניך מפורסם
* וֶהְיֵה בְּרָכָה. =תהיה מקור ברכה
* וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, =אלה המברכים אותך יבורכו
* וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר; =המקלל את אברהם יקולל
* וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.=אברהם מקור ברכה לאנושות
שבע=מס' טיפולוגי-המביע שלמות=> ברכת ה' לאברם מושלמת.
*מילים מנחות : "הלך", "ברך" מדגישות את הרעיונות החשובים בפרק:
הליכת אברם ליעד אליו נשלח וכבוש הארץ בהליכה.
אברם מבורך ב7 לשונות של ברכה בחמש מהן חוזר השורש "ברך".
בראשית י"ב פס' 4 : וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן =>בצוע הצו האלוהי מעיד על אמונתו הרבה של אברם.אברם צייתן-קם והולך למרות גילו המופלג 75 .פס' 5: וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן. הנפש אשר עשו = 1. העבדים והשפחות 2. האנשים שאברהם חינך לפי האמונה המונותאיסטית= האמונה החדשה באל אחד.פס' 6-7. וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ. ז וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת; וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו. ח וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵלוַיֵּט אָהֳלֹה; בֵּית-אֵל מִיָּם, וְהָעַי מִקֶּדֶם, וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה. ט וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה. {פ}
כאשר אברהם מגיע לכנען הארץ מיושבת בתושבים כנענים,לכן אינו יכול לקבל את הארץ המובטחת.אברהם כובש את הארץ בתרמיל ובמקל הוא עורך מסעות ובכל מקום שבו התיישב הקים מזבח כסמל לכיבוש הארץ.בפס' אלה נרמז כי הבטחת ה' ניתנה לעתיד הרחוק :כרגע הכנעני בארץ, והארץ המובטחת מיועדת לזרעו של אברהם .
בראשית י"ב 10 20 בעיות ופתרונות במצרים
הבעיה = היה רעב בארץ:(י) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ
הפתרון = אברהם יורד למצרים:וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ:
הבעיה = אברהם פוחד שיהרגו אותו כדי לקחת את שרה בגלל יופיה(יא) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ:(יב) וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ:
הפתרון = אברהם מציע לשרה לומר שהיא אחותו.
הבעיה = שרה היפה נלקחה לבית פרעה ולאברהם נתנו מתנות תמורתה.
הפתרון = התערבות האל: פרעה נענש ע"י נגעים הוא מבין שחטא בלקיחת שרה אשת אברהם
פרעה נוזף באברהם ששיקר לו ומגרש אותו מארצו
סיכום בראשית פרק ט"ו ברית בין הבתרים
בראשית פרק ט"ו מחולק לשני חלקים:
התגלות ה' לאברם וחידוש הבטחת הזרע (בראשית ט"ו פסוקים 6-1)
יש כאן התגלות ה' אל אברם "במחזה" כלומר במראה נבואי. אחר הדברים האלה, אחר אירועי הפרק הקודם ה' מתגלה ישירות לאברם. הוא מעודד אותו במילים "אל תירא",לא מהמלכים נגדם נלחם (בסיפור הפרק הקדום שלא נלמד) ולא מהתגשמות הבטחת הזרע והארץ. השורש המנחה הוא יר"ש כי אברם חושש בשל עקרות שרי וערירותו שלא יהיה לו יורש, אבל ה' מבטיח לו שיהיו לו יורשים שיירשו את הארץ. אברם אומר לאל שבגלל שאין לו בנים, היורש שיירש אותו הוא עבדו דמשק אליעזר (כך היה נהוג במזרח הקדום, שכאשר לא היו לאדם יורשים, רכושו הועבר לאחר מותו לעבדו שאומץ על ידו כבן). ה' מוציאו החוצה להראות לו את כוכבי השמיים שלא ניתנים לספירה ולומר לו שזרעו לא יהיה אין ספור כמו הכוכבים. בבראשית ט"ו פסוק 6 כתוב : "והאמין בה', ויחשבה לו צדקה", והפרשנים פירשו שני פירושים : אברם מחשיב את הבטחת ה' כצדקה, כחסד אלוהי כלפיו או שה' מחשיב את אמונת אברם בו לדבר שמזכה אותו, את אברם.
הברית בין הבתרים (בראשית ט"ו פסוקים 21-7)
ה' מבטיח לו את הארץ ואברם שואל: "במה אדע כי אירשנה ?". שאלה שמעלה קושי אמוני בנוגע לאמונתו של אברם בהתגשמות ההבטחה האלוהית. הפתרון הוא לומר שאין כאן פקפוק כלל אלא שאברם רק שאל מתי ואיך זה יקרה? או במה אדע שאני וצאצאיי ראויים לרשת את הארץ?. מיד ה' כורת עם אברם ברית. מדוע הברית נקראת ברית בין הבתרים? אלוהים מבקש ממנו לקחת ולבתר (=לחתוך לשתיים) עגלה,עז ואיל בני שלוש ותר (= כמעין יונה) וגוזל (לא מבותרים). המשמעות הסמלית היא ששלושת בעלי החיים המבותרים מסמלים את שלושת הדורות של בני ישראל שיהיו משועבדים במצרים. הציפורים שלא בותרו מסמלות את הדור הרביעי שהוא דור הגאולה, הדור שייצא ממצרים לחופשי כדי לשוב ארצה. העיט שיורד באמצע הטקס על בעלי החיים המבותרים מסמל בתור עוף טורף את פרעה. מלך מצרים או את מצרים כולה שירצו להשמיד את ישראל אך בזכות הבטחות ה' לאברם, אב האומה, לא יצליחו ויגאלו על ידי האל ממצרים, משעבוד לחירות.
משמעויות נוספות
פירוש נוסף של הברית בין הבתרים בבראשית ט"ו הוא שהחיות המבותרות מסמלות את אומות העולם עובדי האלילים שיבותרו. כלומר ייכחדו ואילו הציפורים שלא בותרו מסמלות את עם ישראל הנודד ממקום למקום אך ה' ישמור עליו,ולעולם לא ייכחד.העיט הוא סמל לשונאי עם ישראל שינסו לפגוע בו בכל דור ודור ללא הצלחה בזכות אברם אביו. המשמעות המשפטית של הבתרים היא שהיות וברית היא הסכם בין שני צדדים. שני חלקי הביתור מהווים חלק מהשלם או שמא שמי שיפר את הברית גורלו כגורל החיות המבותרות. בסיפור הזה כאן ה' מתחייב בפני אברם ללא שום דרישה ממנו ולכן תנור עשן ולפיד אש שהם תופעות טבע המייצגות את האל עוברים בין הבתרים (יש כאן יותר מרמז לעמוד הענן ועמוד האש שילוו את בני ישראל ביציאת מצרים להגן עליהם).
ברית בין הבתרים, כמו הברית שהייתה בין האל ובין יוצאי התיבה אחרי המבול, היא ברית חסד, ברית חד צדדית שבה רק צד אחד, האל מתחייב ללא שום דרישה מהצד השני. ה' מגלה לאברם שצאצאיו יהיו עבדים בארץ מצרים במשך 400 שנה ובדור הרביעי ישובו ארצה.
"כי לא שלם עוון האמורי עד הנה" (בראשית ט"ו פסוק 16): הכוונה שהכנעניים עוד לא חטאו מספיק בכדי להענישם בגירוש מהארץ ורק בזמן יציאת מצרים הם ימלאו את מכסת חטאיהם וייענשו בגירוש מהארץ בכדי שישראל יירש אותה מידם. יש כאן רעיון אדיר לפיו הזכות לשהות ולחיות בארץ ישראל תלויה לגמרי בהתנהגות המוסרית של תושביה. הבעלות על הארץ מותנית בהתנהגות דתית ומוסרית נאותה. גבולות הארץ המשורטטים כאן "מנהר מצרים עד נהר הגדול, נהר פרת" תואמים את גבולות האימפריה של דוד המלך ושלמה בנו כ 800 שנה אחרי ימי אברם.
בכיף, משו"ב.