11 תשובות
אני מרחם על מי שמאמין באלוהים, זו לא אשמתם. הם בסך הכל חונכו לא נכון
שואל השאלה:
^^ מוכח שהמאמינים באלוקים חיים יותר טוב ויותר מאושרים.
אנונימית
אני אתאיסט גאה
ענית לעצמך מציין בתוך תיאור שלא, כמו שהבאת מאבות דרבי נתן טז, ה שמצטט תהילים קלט, כא-כב. זה שיש "דתיים" שלא מסכימים עם זה, לא אמור להזיז לך כי את אמורה ללכת על פי המקורות ולא על פי דעות של "דתיים" בסטיפס.
אנונימי
שואל השאלה:
יש אתאיסטים מסויימים שניהלתי איתם שיח\דיבור וב"ה לא תקפו או משהו כזה, דווקא ניהלו שיח בוגר ומכבד, לא עליהם אני מדברת, כי כאלו שמכבדים את הדת ואת החכמים אין לי סיבה לשנוא

פשוט אני נתקלת הרבה פעמים בתגובות שנאה על אלוקים או התורה וזה מעצבן
אנונימית
רוב מוחלט של האנשים שלא מאמינים היום הם בהגדרה ההלכתית תינוקות שנשבו, ולכן צריך לקרב אותם ולאהוב אותם.
האמת שאני לא יודע את התשובה אני חושב שכן כדאי בפרט בדור הזה, מצד אחד הם מסכנים זה לא הם זה התקשורת והסביבה ששטפו אותם לגמרי והכניסו להם כל הזמן לראש שחרדי = רע גנב וכו... ויכול להיות אם לא הייתי זוכה לחזור בתשובה הייתי חושב בדיוק כמוהם כי בסביבה שלי ובתקשורת שמעתי המון דברים רעים על חרדים לצערי.
מצד שני הם שונאים את החרדים את שליחי השם וזה עונה על "הלא משנאיך השם אשנא" אבל השאלה אם צריך לשנוא אותם גם כשזה לא אשמתם כשהסביבה עשתה להם שטיפת מוח.
אני די בטוח שצריך לאהוב אותם כי בפרט בדור הזה אם נשנא אותם מה הם יבינו? הנה צדקנו חרדים באמת רעים, ומה יקרה? השנאה אל החרדים תגדל... ואז יצא מפה חילול השם גדול. מצד שני אם נאהב אותם ונרכך אותם יש הרבה סיכויים שהם ישובו בתשובה. לדוגמה הרב אפרים שהרבני עמד בתור ומישהו כעס עליו חרדי מסריח (או מילת גנאי אחרת על חרדי אני לא זוכר) מה אתה עוקף?!?! חשוב להדגיש שהרב לא עקף. הרב אמר לו בוא שנייה לצד, הלכו לצד הרב אמר לו אתה יודע אתה פגעת בי אתה אח שלי אני אוהב אותך פגעת בי שקראת ככה לחרדים והתחיל לזרוק עליו עוד מילים של חום וזה ריכך את אותו היהודי מפה לשם הוא חזר בתשובה אשרי עם ישראל:)
הנקודה שלי זה שבפרט בדור שלנו ובפרט שיש הרבה שמגדירים את האתאיסטים כתינוק שנשבה (ואולי גם אתאיסטים עם שנאה לדת) אז לדעתי מצווה לאהוב אותם ולקרב אותם, שנאה תגרום לריחוק גדול יותר ולשנאה גדולה יותר.
צודקת.
אנונימית
*פסחים קי"ג על שנאת רשעים*
הרי נאמר "לא תשנא את אחיך בלבבך" אך פה מכוון לשומרי תורה ומצוות.
מי שאינו שומר תורה ומצוות, אין כלפיו איסור שנאה
מי שרשע מצווה לשונאו
(משלי ח, יג): "יִרְאַת ה' שְׂנֹאת רָע גֵּאָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵאתִי". וכן נאמר (תהלים קלט, כא-כב): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט. תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי".

ובודאי מי שמתריס - הוא רשע.

השנאה היא לא על היהודי עצמו . אלא על חוסר הכבוד שיש לו כלפי ה'.

ובנוסף, רש"י על שבת לב:
אדם שעושה מעשה רשע מותר לשונאו.
מי שנלחם בהשם אין מצווה לאהוב אותו אלא אם יש סיבה לחשוב שהוא תינוק שנשבה, אבל זה לגבי הרע שבו אבל לאהוב את הטוב שבו צריך
אנונימי
הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט.
תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי.
תהילים קלט