7 תשובות
למען האמת זה כמו כל קשר אחר. הזמן יעשה את שלו.
זה קשה, אבל אין דרך אחרת.
את יכולה לנסות ולהכיר אנשים חדשים. העניין החדש שלך במישהו אחר יעביר לך את הכאב שאת חווה כרגע. אבל הדרך הכי טובה להתמודד עם זה זה להשלים עם העובדה שכן, זה כואב, אבל בסופו של דבר זה יעבור. ומותר לך להרגיש כאב.
זה קשה, אבל אין דרך אחרת.
את יכולה לנסות ולהכיר אנשים חדשים. העניין החדש שלך במישהו אחר יעביר לך את הכאב שאת חווה כרגע. אבל הדרך הכי טובה להתמודד עם זה זה להשלים עם העובדה שכן, זה כואב, אבל בסופו של דבר זה יעבור. ומותר לך להרגיש כאב.
כנראה שאת עדיין תקועה עליו וחושבת עליו מלא ואת לא מצליחה באמת להתגבר ממנו ולהעיף אותו מהמחשבות
אנונימי
כמה זמן יוצא לך לחשוב עליו? ובאיזה מקרים
אנונימי
אני חושבת שתדברי איתו על זה ותפרקי לו מה את חושבת עליו
אנונימי
שואל השאלה:
^לא רלוונטי כבר עשיתי את זה לפני בערך שנה,הקטע הוא שאני ליטרלי לא אוהבת אותו.זה פשוט *לשחרר* מאנשים בכללי.לא קשור אליו בכללי.הייתי בנתק פעם עם החברה הכי טובה שלי וכל הזמן רק חשבתי עליה.זה ככה נוגע לכולם.אם אני אוהבת בן אדם אני תמיד אזכור אותו לנצח לא משנה כמה חרא הוא עשה לי,מעין אופי כזה.פשוט לגבי השאלה שלי,אני באמת שלא אוהבת אותו יותר.פשוט רק המחשבה שהוא יהיה לי בעיר(גרים ארבע שעות מרחק והחדשה שלו מהעיר שלי)פתאום זה מציק לי שאני אעבור ברחוב ואני אפגוש אותו.במשך שלוש שנים רדפתי אחרי הבן אדם ובכיתי כל יום כדי שזה יקרה ובסוף לא ואף פעם לא סגרתי איתו מעגל(וגם אני לא רוצה)אבל מתישהו ביום מן הימים זה יסגר בזה שאני אראה אותו עם מישהי שתמיד חלמתי וקיוויתי שאני אהיה במקומה גם אם לא באלי ואני שונאת את ההרגשה הזו.באמת.
יש לי בן זוג ורק אותו אני אוהבת ומרגישה אליו משהו,פשוט העניין עם הקודם סתם זה מרגיש כמו שריפה בלב במיוחד ששרפת עליו שלוש שנים מהחיים על ציפיות.וזה פאק*נג מבאס שבכלל הכרתי אותו.וזהו מצטערת שזה ארוך פרקתי תחיים כי אין לי למי.
^לא רלוונטי כבר עשיתי את זה לפני בערך שנה,הקטע הוא שאני ליטרלי לא אוהבת אותו.זה פשוט *לשחרר* מאנשים בכללי.לא קשור אליו בכללי.הייתי בנתק פעם עם החברה הכי טובה שלי וכל הזמן רק חשבתי עליה.זה ככה נוגע לכולם.אם אני אוהבת בן אדם אני תמיד אזכור אותו לנצח לא משנה כמה חרא הוא עשה לי,מעין אופי כזה.פשוט לגבי השאלה שלי,אני באמת שלא אוהבת אותו יותר.פשוט רק המחשבה שהוא יהיה לי בעיר(גרים ארבע שעות מרחק והחדשה שלו מהעיר שלי)פתאום זה מציק לי שאני אעבור ברחוב ואני אפגוש אותו.במשך שלוש שנים רדפתי אחרי הבן אדם ובכיתי כל יום כדי שזה יקרה ובסוף לא ואף פעם לא סגרתי איתו מעגל(וגם אני לא רוצה)אבל מתישהו ביום מן הימים זה יסגר בזה שאני אראה אותו עם מישהי שתמיד חלמתי וקיוויתי שאני אהיה במקומה גם אם לא באלי ואני שונאת את ההרגשה הזו.באמת.
יש לי בן זוג ורק אותו אני אוהבת ומרגישה אליו משהו,פשוט העניין עם הקודם סתם זה מרגיש כמו שריפה בלב במיוחד ששרפת עליו שלוש שנים מהחיים על ציפיות.וזה פאק*נג מבאס שבכלל הכרתי אותו.וזהו מצטערת שזה ארוך פרקתי תחיים כי אין לי למי.
אנונימית
אז אם עדיין לא הצלחת להתגבר עליו לגמרי למה את בקשר חדש?
אנונימי
שואל השאלה:
לאא אתה לא הבנת אותי בכלל
אני כן התגברתי ברור ממזמן עוד,תקרא שוב תהודעה ולמה זה פתאום התחיל להפריע לי באמצע החיים
ניסחתי ככה בכוונה בשאלה כדי שתדעו איך לענות לי לא חשבתי שאני באמת אסביר את עצמי באמת בהודעה הארוכה ההיא
ואין קשר לזה בכלל שאני בקשר חדש,הנוכחי שלי מדהים ואני מתה עליו
לאא אתה לא הבנת אותי בכלל
אני כן התגברתי ברור ממזמן עוד,תקרא שוב תהודעה ולמה זה פתאום התחיל להפריע לי באמצע החיים
ניסחתי ככה בכוונה בשאלה כדי שתדעו איך לענות לי לא חשבתי שאני באמת אסביר את עצמי באמת בהודעה הארוכה ההיא
ואין קשר לזה בכלל שאני בקשר חדש,הנוכחי שלי מדהים ואני מתה עליו
אנונימית